שתף קטע נבחר

להפסיק לפחד מהורדת דירוג האשראי של ישראל

שר האוצר חשש כנראה מהורדת דירוג האשראי של ישראל, והוריד את יעד הגרעון בתקציב 2013 מ-4.9% ל-4.65%. המחיר שנשלם הוא עוד מסים וגזירות, ופגיעה קשה במעמד ביניים. אלא שחברות הדירוג של היום כמעט ואינן רלוונטיות. דעה

אומרים שהסיבה העיקרית ששר האוצר, יאיר לפיד, הוריד את יעד הגרעון המתוכנן בתקציב המדינה לשנת 2013 מ-4.9% ל-4.65% היה החשש מחברות דירוג האשראי הבינלאומיות. לאור זאת, במקום להנפיק חוב, הוא נאלץ להטיל עוד מסים ועוד גזירות ומעמד הביניים יפגע עוד יותר.

 

 

ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד בנק ישראל, הצליחה כנראה להפחיד את לפיד. היא טענה שחברות הדירוג יוסיפו ויורידו את הדירוג של ישראל ולפיד התקפל. השאלה היא מהי בכלל ההשפעה של המהלך הזה מבחינת המשק הישראלי? התשובה המפתיעה היא שאין לשינויי דירוג כמעט השפעה, ושר האוצר הטרי לא היה צריך לשמוע לד"ר פלוג, כי היא טועה ומטעה.

 

ניבוי כושל במשבר הסאב-פריים 

חברות הדירוג הבינלאומיות מדרגות את איכות האשראי באמצעות ניתוח האיתנות הפיננסית של מנפיקות אג"ח ברחבי העולם. על המנפיקות הללו נמנות מדינות, חברות בינלאומיות גדולות וכן חברות מקומיות ברחבי הגלובוס. ע"פ דירוג זה נקבעת לרוב הריבית הנדרשת ע"י המשקיעים בעבור ההשקעה באג"ח. ככל שהדירוג נמוך יותר, כך ההשקעה מסוכנת יותר וכך נדרשת פרמיית סיכון גבוהה יותר על הריבית שהאג"ח מניבה.

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 

רבים כבר שכחו, אך חברות הדירוג הבינלאומיות, ובראשן מודי'ס וסטנדרד אנד פורס נחלו כישלונות חרוצים בניבוי כושר ההחזר ויכולת הפירעון של סדרה גדולה מאד של חברות אשר הגיעו לפשיטת רגל במשבר 2008, ובראשן המקרה הידוע של ליהמן ברדרס, ובאופן קולוסלי גם מגזר שלם שקרוי סאב-פריים. חברות הדירוג הבינלאומיות הללו מתמודדות כיום עם סדרה גדולה של תביעות משפטיות עקב כך, מכיוון שהערכותיהן היו שוות כמטריה מחוררת ביום גשום.

 

הבעיה היא שאין באופק חלופה אחרת, אך החשיבות המועטה של חברות הדירוג מתבטאת בכך שכל בנקי ההשקעות, קרנות הגידור וקרנות ההשקעה הגדולות, שמים בערבון מוגבל את הדירוגים הללו ומבצעים בעצמן ניתוחי עומק לפני כל החלטה על השקעה באגרות חוב.

 

המצב הגיאופוליטי פוגם בדירוג

דירוג האשראי הבינלאומי של ישראל עומד כיום על A+. זהו אמנם דירוג סביר בהחלט, אך עבור מדינה שגילתה את היציבות הפיננסית הגבוהה ביותר במשבר 2008 מכל ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, ומציגה מאז את הצמיחה המשקית הגבוהה ביותר מקרב מדינות הארגון, היה צפוי שתהיה בדירוג גבוה יותר ולא היא.

 

השוואת דירוג האשראי של ישראל לזה של מדינות אחרות, בעלות דירוג דומה, מוצא באופן מפתיע שאנו מצויים בחבורה של מדינות שהאיתנות הפיננסית שלהן נמוכה מזו של ישראל. כך לדוגמא אסטוניה, צ'כיה וצ'ילה מדורגות מעל ישראל, ואילו סלובקיה מעט מתחתיה. מדינות אלו מצויות במצב כלכלי סביר, אך אין להן את האיתנות הפיננסית של ישראל.

 

הסיבה לכך שאנו מדורגים בקבוצה זו הינה השכונה שבה אנו חיים - המזרח התיכון השרוי בחגיגות "האביב הערבי". כי זאת יש לדעת: הדירוג מושפע רבות מהמצב הגיאופוליטי של מדינה, ומכיוון שישראל מצויה מאז ומעולם במצב גיאופוליטי מורכב, דירוג האיכות שלה הינו בהתאם. המשמעות: העולם יודע שמבחינה כלכלית מצבנו ברמת דירוג של AA, אבל בגלל שאנו שכנים של הסורים והמצרים הוא צריך לקבל החלטה מורכבת יותר בכל הנוגע לרצון להשקיע אצלנו.

 

למרות ההפחדות: ביקוש אדיר לאג"ח של ישראל

הורדת דירוג של מדינה משפיעה על העלאת הריבית הנדרשת על האג"ח שלה. עם זאת, השפעה זו היא מינורית ביותר, בעולם בו שערי הריבית נמוכים מאד ממילא, ובעיקר כאשר הפערים בין דירוג לדירוג נמדדים בפרומילים (עשיריות האחוז).

 

בכל מקרה, הורדות דירוג של ישראל לא ימנעו ממנה לגייס חוב באמצעות הנפקת אג"ח בשוקי העולם, אלא רק יעלו במקצת את עלות החוב המונפק - וגם זאת לא בכל מקרה.

 

ניתן לראות זאת בביקושים האדירים לאג"ח של מדינת ישראל, כפי שהוכח בהנפקה הבינלאומית האחרונה שערכה מדינת ישראל בינואר 2013, כאשר הביקושים בהנפקה הסתכמו בלמעלה מ-9 מיליארד דולר, יותר מפי 4.5 מהסכום שהונפק! השווקים הבינלאומיים רק מחכים להנפקות הללו.

 

אחת האינדיקציות המעניינות עד כמה שינויי הדירוג הללו אינם מרגשים איש, הינה חוסר התגובה של שוקי ההון והמט"ח להודעות הללו. מסתבר ששערי האג"ח הממשלתיות אינם משתנים, ושער הדולר מול השקל אף הוא אינו משתנה, כאשר הדירוג יורד (וגם לא כאשר הדירוג עולה). המקצוענים בשווקים אינם מתייחסים להודעות אלה של חברות הדירוג.

 

חבל ששר האוצר החדש, לפיד, לא ידע או לא הפנים עובדות אלה, או שיועציו כשלו בעצות שנתנו לו. בפעם הבאה עדיף שהוא לא יתרגש כאשר מנפנפים בחברות הדירוג - הן כמעט לא רלוונטיות.

 

הכותב, ד"ר אדם רויטר, הוא יו"ר רויטר מידן בית השקעות ומנכל חברת הייעוץ חיסונים פיננסים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
שר האוצר לפיד
צילום: גיל יוחנן
אדם רויטר
מומלצים