שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock

    "הסמים גררו אותי לרחובות". אמיל ניצח את ההתמכרות

    אמיל אובספיאן עלה לארץ בגיל 21 אחרי עשר שנים ברחוב. הוא יצא ונכנס מבית הכלא ומההתמכרות לסמים עד שהגיע לנקודת השפל. היום, לאחר שהשתקם והחזיר לעצמו את השליטה על החיים, הוא אומר: "אל תעצמו עיניים למול נורות אדומות". פרק אחרון בסדרה "יד על הלב"

    בפרק המסכם של "יד על הלב" מתארח אמיל אובספיאן, שהשתמש בעבר בסמים קשים. השימוש הסמים ואלכוהול גדל משמעותית בשנים האחרונות בארץ, ולטעמי, השימוש אף מתגבר.

     

     

    אמיל, כיום 44, מנהל מרכז שיקום לנפגעי התמכרויות (סמים ואלכוהול). אמיל עלה לארץ בגיל 21 ממוסקבה, לבד. הוא מתאר שהוא מגיל 11 "בחוץ, ברחובות". בגיל 13 כבר שהה בבית סוהר של קטינים ברוסיה בגלל גניבות. מאז עסק בסוגים שונים של עבריינות, היה שייך לכנופיה של עבריינים במוסקבה, "כיוון החיים שלי היה להיות עבריין ופושע".

     

    כל הפרקים בסדרת "יד על הלב"

     

    אמיל שהה כ- 14.5 שנים בבית סוהר, ברוסיה, בארץ, ובצרפת, ובסך הכל מסכם 24 שנים של שימוש בסמים– וחי כפושע עד גיל 36. הוא אומר: "היו לי חיים של ברדקיסט, עבריין, פושע. הייתי נוסע לחול וחוזר, מתפרנס מפשעים, ממון ויוקרה, רכבים טובים, חיים טובים.

     

    ונשים? הרבה. נשים היו שואלות ממה אני מתפרנס והייתי אומר להן – עסקים. איזה עסקים? זה לא עניינך. כל הקשרים האלה הם זמניים, אין מחויבות כי היום אתה מחוץ לכלא אבל מחר אתה בפנים. השקרים הם קודם כל לעצמך אבל אי אפשר להבטיח כלום לבחורה, אז הכל זמני".

     

    היכנסו לעמוד הכתבות של יד על הלב  

     

    "הסמים גררו אותי למקומות אפלים"

    אבל לשימוש בסמים היה מחיר כבד: "באחד הימים בחיים שלי שראיתי איך אני מתרסק מכיוון שהשימוש בסמים גרר אותי להגיע למקומות שלא תיארתי שאגיע אליהם – לרחובות, לזבל, לכל מיני מצבים שבהם הגעתי לתחתית, בלי בית, אוכל, רעב.

     

    "באחד הימים מישהו ניסה לעזור לי, לקחת אותי למרכז שיקום וגמילה, במרכז מישהו נתן לי לעשות חשבון נפש מי אני באמת ומה יש לי בחיי, וההבנה שאני אף אחד ושום דבר, שאני נרקומן, משתמש בסמים וגם הבהיר לי שהעקרונות של החיים שלי– אין בהם כלום, שום הערכה שום משמעות. אז הבנתי שאני צריך עזרה".

     

    אמיל חזר להתחיל את חייו מהתחלה, ובנה, אולי בפעם הראשונה, חיים בשתי ידיים. כיום הוא מנהל מרכז שיקום, נשוי ואב לילדים. מבחינתו, הוא הוכיח לעצמו שהוא יכול להיות "אדם ולא חיה", ולצאת מחוזק אחרי הרבה שנים של שפל. נושא השימוש בסמים ואלכוהול הופך להיות משמעותי בשנים האחרונות בארץ.

     

    "לטעמי, בחברה קיימת מתירנות לשימוש נרחב, דבר שאינו פוגע ברוב האנשים, אבל הורס את האנשים הרגישים מביננו. כך, כשם שכולנו שותים אלכוהול מידי פעם, יש כאלה המתמכרים אליו, והוא פוגע אנושות בחייהם. הגראס, החשיש, סמי הפיצוציות, הקוקאין ועוד חומרים אחרים, גרמו לכך שיש אנשים המשתמשים בחומרים, לכאורה מתפקדים, ולמעשה מקיימים מערכת בה הם שומרים על תפקוד, בעיקר בשעות היום ובעבודה, אך מכורים בשעות האחרות - לחומרים ולהתנהגות (מין, הימורים או מחשב).

     

    איך תדעו שאתם מכורים?

    ההתמכרות הופכת להיות אתגר אמיתי בישראל, ואנו רואים בהדרגה עוד ועוד משתמשים לרעה ומכורים, אשר נאלצים להגיע, כמו אמיל, לנקודות שפל כדי לקבל עזרה.

     

    חשוב להפריד בין שימוש, לשימוש לרעה והתמכרות. איך יודעים? הכלל הטוב ביותר הוא שאתם חשים שאלו לא החיים שרציתם לעצמכם. רציתם לשלוט בהתנהגות או בשימוש בחומר, אך מצאתם את עצמכם או את קרוב המשפחה נשלט על ידה? סימן לא טוב.

     

    לא התכוונתם לשתות הרבה ולהשתטות, לא התכוונתם לעשן כל ערב כדי לישון או להירגע, לא התכוונתם להתקשר לחבר או לנסוע בערב במיוחד כדי לרכוש, לא התכוונתם לא לצאת מהחדר שבועות בגלל משחק מחשב, לא התכוונתם להיכנס לחוב בגלל הימורים? אלו ועוד צריכים להדליק נורות אדומות, ולצערי, רבים נמצאים ללא טיפול.

     

    פעמים רבות בני המשפחה הם אלו החשים לראשונה שמשהו לא בסדר, והם המגיעים הראשונים לטיפול, ולומדים (אגב, תוך השקעה בתהליך טיפולי של ממש) איך לסייע לבן המשפחה המכור. מטיפול בהתמכרות אפשר לצאת מחוזקים- מבוססים נפשית, מאושרים יותר ותלויים פחות. כל מה שצריך זה לרצות.

     

    תודות

    עם סיום הסדרה, זו ההזדמנות להודות. ראשית, לאנשים שנחשפו בסדרה. לכולם הייתה אג'נדה אמיצה של קידום הפחתת הסטיגמה, ונראה כי כולם עשו זאת בגבורה. אין זה פשוט להחליט להיחשף, גם אם התגובות שקבלנו היו רבות ומפרגנות במיוחד.

     

    התוצאה היא שאנשים רבים החלו להסתכל על בעיות נפשיות ועל המתמודדים איתן בצורה אחרת, מפוקחת יותר, אנושית יותר. יש עוד עבודה רבה, ואני שמח שלסדרה זו בזכות משתתפיה, יש תרומה בכך. שנית, תודתי לעמותת אנוש. העמותה מסייעת ביום יום לאנשים הסובלים מבעיות נפשיות ובני משפחותיהם, ועומדת מאחורי היוזמה והביצוע של הסדרה.

     

    תודה מיוחדת לבשמת ודפנה, שליוו את הפרויקט מתחילתו ועד סופו. שלישית, ברצוני להודות לאנשי הקליניקה שליוו את הפרוייקט - ערן, ענבל ויפעת בראשם. תודה מיוחדת לאנשים היקרים מויינט, אשר ראו בנושא זה חשיבות עליונה ותמכו בו. תודתי האחרונה היא לכם, הצופים.

     

    מקווה שהיה לכם מעניין ומרגש, ואם אכן כך היה, אשמח שתזכרו זו בפעם הבאה שתפגשו אדם עם קושי נפשי- שכן, חבר, בן משפחה או אדם מרוחק, הושיטו לו יד. מניסיון, זהו אחד מהדברים המתגמלים בחיים.

     

    אתר יד על הלב עדיין עומד לשירותכם, תוכלו לעיין בו ולהאיר את עיננו בכל מה שקשור לבריאות הנפש.

     

    • כל המשתתפים בסדרה אינם מטופלים של ד"ר אילן טל. רובם קשורים לעמותת אנוש, אשר בחרו לדבר, מתוך מטרה לטפל בסטיגמה שיש למטופלי הנפש בישראל, כחלק מפרויקט "יד על הלב". קיראו עוד על פעילות העמותה באתר הפרויקט יד על הלב ובאתר אנוש

       

     



     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים