אלמנה + 2 ולומדת משפטים. סטודנטית בשבוע

נחמה עובדיה, 29, סטודנטית שנה ג' למשפטים בקריה האקדמית אונו; אלמנה ואם לשתיים.

סטודנטים נוספים במדור סטודנט בשבוע :

• אחרי קורס טיס, לומדת רפואה
• מבשל לבד, לומד שיווק פוליטי
• גר בת"א, עדיין מרגיש כפר סבאי, ולומד מדעי המחשב
  

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

מגורים: גרה בשכירות במעלה אדומים.

במקור: מירושלים.

נחמה עובדיה. הציונים גבוהים, אך עדיין לא מצאה משרד להתמחות בו(צילום: קארן לאסט)

למה בחרתי ללמוד משפטים: אני אוהבת לחשוב שיש צדק בעולם, שיש דברים שאפשר לתקן על ידי פניה לבתי משפט ובכלל אני נהנית להרגיש שהחוקים גם לטובתנו, האזרחים, ולשם כך יש להכירם. בעלי ז"ל, ממנו התאלמנתי לפני שנה, מאוד דירבן אותי להתחיל ללמוד לתואר ראשון, אז בחרתי משפטים.

הדבר שאני הכי נהנית ממנו בלימודים: לקרוא פסקי דין. זה כמו תשבץ שפותרים אותו; יש בעיה, השופטים מתחילים לנתח אותה ובסוף יוצא פיתרון וכל החלקים מסתדרים. חולה על זה.

מילה טובה למכללה: באים לקראתי בגלל הנסיבות: אם בדחיית מועדים ואם בדברים אחרים, מבינים את המצב שבו אני נמצאת.

מה הייתי משנה במוסד האקדמי שלי: שיהיו קצת יותר קשובים לעניין של הבאת ילדים ללימודים כי יש יותר הבנה לזה במקומות אחרים. בפעמים הבודדות שהבאתי את הבנות ללימודים חלק מהמרצים היו נחמדים בקשר לזה אבל חלק נזפו בי בכל פעם שהילדה עשתה קול הכי קטן.

הקושי בלימודים: אני עובדת בשלושת רבעי משרה ולבד עם שתי בנות. קשה נורא למצוא ולממן בייביסיטר כדי להגיע ללימודים, ולמבחנים אפילו יותר כי זה לא יום קבוע. בדרך כלל אני נעזרת במשפחה שלי ושל בעלי ז"ל אבל זה לא קל. גם נפשית זה קשה להגשי עבודות ולנסוע ללימודים, יש לי ימים קשים, אבל זה מאוד חשוב וסך הכל גם מהנה.

מה אני אוכלת בהפסקה: סיגריות.

הטבה שהייתי רוצה לקבל מהממשלה: הייתי רוצה שיכירו במכללות לצורך קבלת מלגות כלליות מהמדינה. היום המצב שנוצר הוא שדווקא שמי שלא יכול להרשות לעצמו לא לעבוד וללכת לאוניברסיטה או לעבוד מעט בגלל לימודים הולך למכללות ששכר הלימוד בהן גבוה מאוד. למען ההגינות אציין שאני כן מקבלת עזרה מביטוח לאומי במימון שכר הלימוד במסגרת תוכנית שיקום מקצועי לאלמנות, אבל לפני כן התקשיתי מאד במימון ולא היו שום מלגות בשביל מי שלומד במכללה.

קורס אהוב: דיני נזיקין. זה צדק במובן הכי בסיסי של לגלגל את האחריות ממי שעשה את הנזק למי שצריך, כמו מין רובין הוד מודרני. לוקחים ממי שיש לו ונותנים למי שצריך. עזר גם שהמרצה היה נהדר ממש, ד"ר אמל ג'בארין.

קורס שנוא: דיני האיחוד האירופי. הוא ממילא תיכף מתפרק, אז למי אכפת?! לא נהניתי מהחומר ולא מההרצאות. לא נראה לי שאי פעם אתעסק בתחום הזה. ממש משמים.

מרצה אהוב: השופט גלעד נויטל. ממש לא רציתי להפסיד אף שיעור בכל מחיר. הוא מאד שנון ומצחיק וגם מעביר את החומר בצורה פנטסטית וברורה וכל כך לוגית, אי אפשר היה שלא ליהנות. היה תענוג, חבל שנגמר.

אם לא הייתי לומדת משפטים הייתי לומדת: וטרינריה. אני אוהבת חיות מאוד ואוהבת את תחום הרפואה; עשיתי שירות לאומי בבית חולים ונורא נהניתי. אבל זה שבע שנים, ויש רק בית ספר אחד בארץ אז זה לא היה פרקטי.

עבודה: עובדת במשרד עו"ד קטן ומשפחתי. חזרתי למקום עבודתי הקודם אחרי שבעלי נפטר, למרות שהיו לי הצעות עבודה אחרות משתלמות יותר בגלל שהיה לי טוב לחזור למקום מוכר ומתחשב. הבוס שלי ממש נהדר ומתחשב גם בלימודים שלי וגם בנסיבות שלי וזה מאוד עוזר. אני גם עושה סוג של טרום התמחות אצלו - ולומדת ממש המון.

פעילות מעבר ללימודים: הלוואי והיה לי זמן. עבודה, לימודים ובנות. מקסימום ספרים; אני חולת ספרים, קוראת בממוצע ספר ליום באוטובוס, ברכבת, אפילו בהליכה.

בחופשה בין הסמסטרים: אין חופשות, אלה לימודים רצופים כל השנה.

נסיעות אחרונות לחו"ל: וואו, אני אפילו לא זוכרת. נראה לי לפני שש שנים. היינו בהודו בירח דבש שלנו.

תוכניות לעתיד: כרגע אני רק רוצה לעבור את התקופה הזו וקשה לי קצת לחשוב על העתיד. אני רוצה להאמין שכשאסיים את התואר אמצא עבודה בשעות שאוכל לעבוד בהן, כאם חד הורית ובשכר שהולם את כישוריי. בסופו של דבר כל המטרה מלכתחילה היתה לשפר את המצב הכלכלי של התא המשפחתי שלנו, לא? מתכננת לעבוד כעורכת דין וליהנות מכל רגע. כרגע עדיין לא מצאתי התמחות, למרות שיש לי ציונים גבוהים ושאני מוכנה לעבוד קשה, אבל אני בטוחה שאמצא בקרוב.

סטודנטים, רוצים להשתתף במדור? שלחו לנו פסקה קצרה על עצמכם ל-

one.student.per.week@gmail.com  . באמצעות מייל זה ניתן גם לפנות לסטודנטים המופיעים במדור