שתף קטע נבחר

שריג: המוסדיים לא סבלו הרבה מהסדרי החוב

הממונה על שוק ההון אמר בוועדת הכספים, כי בעלי המניות של חברות בקשיים משלמים את המחיר לפני בעלי האג"ח. טען: "בשנות המשבר הסדרי החוב בישראל היו חצי מארה"ב ושליש מאירופה. שיעורי האג"ח בבעיות הם לא יותר מ-0.3%"

הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג, אמר היום (ג') לוועדת הכספים כי המוסדיים אשר השקיעו מכספי הציבור של קרנות הפנסיה בחברות שנקלעו לקשיי פירעון, "לא סבלו הרבה בהסדרי החוב. בעלי המניות של החברות משלמים את המחיר בהרבה ולפני בעלי האגח".

 

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

 

שריג דיבר בדיון ביניים סוער שערכה הוועדה, במסגרת הטיפול בחוק לצמצום הריכוזיות, על דרישות חברים בוועדה להילחם בשיטה שתרמה לפירמידות המועדות בחוק לפירוק. הם קראו לקבוע תקרה לאשראי שניתן לחברות ולמינוף שהן רשאיות לעשות בו, ובעיקר לפקח עליהן שיעמדו במגבלות אלה.

 

"הסדרי החוב הם חלק מהכלכלה. אין מצב ללא הסדרי חוב. ללא סיכון אין סיכוי ליזמות", הוסיף שריג. "נכון שיש הסדרי חוב בעייתיים, אבל אם מישהו נהג ברמאות יש לחייב אותו בהרמת מסך (כלומר לשלם את מחיר הנזקים מכיסו הפרטי - צ"ל). עד היום לא נעשו הדברים הכי טובים, ואנחנו לומדים מהכישלונות, אבל צריך להיזהר שלא להפיל על השוק הרבה צעדים בבת אחת לפני שהשוק החל לעכל אותם".

 

שריג הדגיש: "בשנות המשבר, הסדרי החוב בישראל היו חצי מארה"ב ושליש מאירופה. אצלנו לא התמוטט אף גוף פיננסי גדול. ההסתברות של חדלות פירעון מאד נמוכה. שיעורי האג"ח בבעיות הם לא יותר מ-0.3% אפילו במשבר הגלובלי. לא כל מה שמסעיר ועושה כותרות אצלנו מחייב לחפש את הסיבה מתחת לפנס, במקום להסתכל על כל הרחוב.

 

"האחריות של המוסדיים שלנו היא לדאוג שהחוסכים בקרנות יקבלו את הפנסיה הראויה לעת זקנה. המוסדיים לוקחים סיכונים מחושבים בהשקעות ואנחנו מקפידים שיעמדו בהתחייבויותיהם. יודעים איזה חוב יש בכל מוסד. מאחר שמוטלת עליהם חובה לדווח לא רק על מתן ההלוואה אלא לאורך כל תקופת ההלוואה".

 

שריג דחה את הקריאות להגביל את מינוף האשראי בהשקעות. "אין תיאוריה גלובלית לגבי רמת המינוף הנכונה ולכן לא קובעים אותה. גם אין אפשרות לאכוף מגבלות. גם אם הכנסת תנסה לאכוף עלינו להעמיד את המגבלות אני לא יכול להבטיח שנוכל לעמוד בה. נחכה עד שתמליץ הוועדה להסדרי חוב שהקימו שר האוצר והנגיד. בינתיים אנחנו במקום השישי בעולם בשמירה על זכויות המשקיעים".

 

פירוק הפירמידות ילווה בהגבלות על אשראי לרוכשים? 

הדיון החל בשאלות היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אם יש מנגנון רב מערכתי לביקורת על מתן אשראי לגוף אחד ממקורות שונים למינוף השקעות כשההון העצמי והביטחונות שלו קטנים פי כמה מהיקף החוב שנטל על עצמו. כמו כן אם יש תיאום או החלפת מידע בין הרגולטורים. לפי התשובות שקבלה הוועדה – אין דבר כזה!

 

המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דוד זקן, אמר: "הבנקים מנועים מלהחליף ביניהם מידע מטעמים עסקיים ומטעמי תחרות, למעט בתוך קבוצה בנקאית. כל בנק מתייחס לקבוצת משקיעים שביקשו אשראי במגבלות ההון העצמי שלהם. המינוף יכול להשתנות לכל חברה בהתאם למצבה, ובהקשר ליציבותה הפיננסית. לא מאשרים מראש אשראי. אבל מגבלות אשראי קשות מאד לאכיפה. מגבלות צריך לדעת לאכוף".

 

יו"ר הבורסה סם ברונפלד העיר: "אין מגבלות מינוף כאלה בעולם, וגם לא פתרון קסם. את הגלגל הזה צריך להמציא מחדש. זה לוקח זמן ולא בטוח שהוא יצא עגול או מרובע".

 

הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דוד גילה, ציין בהקשר זה: "חוק ההגבלים לא מסמיך אותנו לטפל במינוף יתר. לכל היותר אולי לגבי פירמה בודדת, אבל גם זה קשה לאכיפה. ההתערבות שלנו היא רק במקרים של פגיעה בתחרות ולא נהסס לעצור עסקאות כמו בהשתלטות פירמה אחת על אחרת, או אם קבוצה עסקית מאיימת על המתחרה, או כל פעולה שתוביל לקרטליזציה, או במקרה של חברה שגדלה וצברה הון פוליטי שיפגע בצרכנים. צריך לשקול כל מקרה לגופו".

 

חברי הוועדה שאלו אם יוטלו מגבלות על האשראי ומינופו, לפחות בתקופת המעבר של יישום החוק לצמצום הריכוזיות. זאת מאחר שפירוק הפירמידות יעמיד למכירה מאות חברות והרוכשים יזדקקו לאשראי גדול. הממונה על שוק ההון השיב: "הוועדה שהמליצה על חוק הריכוזיות לא לקחה בחשבון את השאלה הזאת. נצטרך לבחון רעיונות. מה שברור, כל צעד בתקופת הביניים חייב להימדד בצורה זהירה ומדודה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
עודד שריג
צילום: גיל יוחנן
מומלצים