שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חייבים תרופות? כל הדרכים להורדת לחץ דם
    תזונה נכונה, פעילות גופנית מתאימה והפסקת הרגלים מזיקים כמו עישון ושתיית אלכוהול, הם רק חלק מהמערכה לייצוב והורדת לחץ דם גבוה. רופאה מסבירה למה אסור להתעלם אפילו מעלייה קלה במדדים כדי לא להיפגע מה"רוצח השקט"

    1 מכל 5 ישראלים סובל מיתר לחץ דם ונמצא בסיכון לחטוף שבץ מוחי , התקף לב ולסבול ממחלות נוספות. אולם בניגוד לאבחנות רפואיות משנות-חיים, כמו, חלילה "לקית בסרטן" - האבחנה של יתר לחץ דם נוטה לחלוף, פעמים רבות, מעל ראשי המטופלים, וזוכה להתעלמות מצדם.

     

    • רוצים שכולם ישמעו אתכם? כתבו את דעתכם בפייסבוק שלנו - ואת התגובות הנבחרות נפרסם לכולם 

     

    ומה הפלא? ללחץ דם גבוה אין סימנים, הוא לא גורם לכאב או לכל תחושת אי נעימות או אי נוחות, אין למחלה הזאת השפעה מיידית, מי בכלל רוצה לקחת תרופות, ונו, באמת גיל 70 הרי כל כך רחוק. "הכל יהיה בסדר", חושבים, "לי זה לא יקרה". בפועל, יתר לחץ דם הוא ה"רוצח השקט" של הרפואה.

      

    עוד כתבות

     

    אבל, תשאלו כל בן 70, הזמן עובר מאוד מהר, וגם הגיל הזה יגיע, מהר מהצפוי. הרפואה המודרנית מאפשרת היום לרוב רובם של הסובלים מלחץ דם גבוה להיות מאוזנים, לא תמיד חייבים תרופות – והרווח שטמון בכך הוא עצום. למעשה, הכי גדול שאפשר: חיים בריאים.

     

    המספרים מדברים בעד עצמם

    ולמה סתם לדבר במילים כשאפשר לעבור למספרים? אז ככה: כל עלייה של 20 מ"מ כספית בלחץ הסיסטולי, זה שנמדד בזמן שהלב מתכווץ ומזרים דם לגוף (שאמור להיות 120 – נניח עלייה קלה ל-140) מכפיל (!) את הסיכון לאירוע קרדיו-וסקולרי.

     

    אירוע כזה, בשפה פשוטה יותר, יכול להיות התקף לב; שבץ מוח; שבץ בעין; חסימת עורקים לאיברים חשובים אחרים ופגיעה בהם עד כדי אי-תפקוד. כך גם כל עלייה של 10 מ"מ כספית בלחץ הדיאסטולי, שנמדד בזמן מנוחת הלב (90 במקום 80, למשל).

     

    וזה עוד לפני שדיברנו על המחלות האחרות שמאוד אוהבות להתפתח בנוכחות יתר לחץ דם, כמו קרע באבי העורקים היורד, מחלת כליות כרונית שעלולה לחייב טיפולי דיאליזה מפרכים וגם דמנציה וסקולרית (סוג של אלצהיימר שנובע מפגיעה בכלי הדם).

     

    במילים אחרות: טיפול ביתר לחץ דם מונע תחלואה, מאריך חיים ומשפר את איכותם. ככל שמתחילים אותו מוקדם יותר – כך מונעים יותר נזק, ומצליחים לשמור על העורקים גמישים במידה הרצויה.

      

    היכן ואצל מי לטפל?

    רופא המשפחה הוא כתובת מצויינת להיבדק ולהתחיל אצלו טיפול. איזון יתר לחץ דם היא אחת המיומנויות הקליניות שרוב רובם של רופאי המשפחה בקופות החולים יודעים לבצע היטב.

     

    הם יכולים לא רק לתת מרשמים לתרופות – אלא גם להנחות את המטופל בכל הקשור להרגלי חיים נכונים יותר שיכולים לסייע להפחתת לחץ הדם (למשל: להציע סדנאות של הקופה להפסקת עישון, תרופות ייעודיות לכך וכך הלאה).

     

    בגלל שלתזונה שלנו יש השפעה משמעותית על לחץ דם (בייחוד בשלבים הראשונים של המחלה), ניתן להיעזר גם בתזונאי/ת קליני/ת, כדי להרכיב תפריט מתאים.

     

    תפריט שהוא לא רק כזה שהוכח כמסייע להפחתת לחץ דם – אלא גם משהו שמתאים להרגלי האכילה ולהעדפות התזונתיות של המטופל. שירות של תזונאית קלינית זמין בכל קופות החולים.

     

    פעילות גופנית סדירה אף היא הוכחה כתורמת לשיפור ואיזון ערכי לחץ הדם (וזאת מעבר לתרומתה המוכחת לבריאות בתחומים נוספים). חלק מן המטופלים מצליחים לגייס מספיק משמעת עצמית, כדי לבצע הליכות קבועות בפארק או אימון אירובי אחר בצורה סדירה.

     

    המתקשים בכך, יוכלו להפיק תועלת ממפגש עם מאמן כושר, שילווה אותם בפעילות או ינחה אותם בפגישה חד-פעמית שבה יותאם להם האימון האידיאלי עבורם ותתוכנן תוכנית אימונים מדורגת. בחלק מקופות החולים ניתן כיום לקבל מאמן אישי בהנחה משמעותית.

     

    אסור להתעלם

    אם עברו כמה חודשים, שבהם חרף הכושר, התזונה או התרופות – לחץ הדם "עומד במריו" ונותר גבוה, מקובל לפנות לרופא מומחה ליתר לחץ דם. רופא כזה הוא מי שסיים התמחות ברפואה פנימית, ולאחר מכן התמחות-על בלחץ דם.

     

    רופאים כאלו קיימים בכל הקופות, ונמצאים גם בכל בית חולים גדול, במכון מיוחד או יחידה ייעודית שמוקדשים לנושא (פעמים רבות בשילוב מכון נפרולוגי, וזאת בשל הקשר ההדוק בין לחץ דם לכליות).

     

    למכון ליתר לחץ דם ניתן להגיע עם טופס 17. היתרון הגדול שלו ושל הרופאים שעובדים בו הוא רמת המומחיות הגבוהה והניסיון הגדול שיש להם בטיפול בבעיה: גם האבחון יהיה מעמיק יותר וגם הטיפול יהיה מקצועי יותר מאשר אצל רופא המשפחה.

     

    התייעצות איתם טובה לכולם, אך קריטית בייחוד לחולים בסיכון גבוה (אחרי התקף לב או שבץ; חולים סוכרתיים; חולים עם בעיית כליות; נשים בהריון; וכדומה) שלא מצליחים לאזן את לחץ הדם שלהם – או כאלו שמעוניינים, מראש ומלכתחילה, להיות מטופלים בידי מומחים לתחום.

     

    תזונה נכונה ושמירה על משקל תקין מומלצים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    תזונה נכונה ושמירה על משקל תקין מומלצים(צילום: shutterstock)

     

    קו ראשון: שינוי הרגלי חיים

    אימוץ הרגלי חיים בריאים ונכונים מומלץ, כמובן, לכולם – אולם בייחוד למי שאובחן עם קדם יתר לחץ דם (כך ייתכן שהוא יוכל למנוע את החרפת המחלה) ולמי שסווג כבעל מחלת יתר לחץ דם קלה – כניסיון טיפולי לפני שעוברים לתרופות (גם מי שמטופל תרופתית יוכל להפיק מכך תועלת – אולם לא במקום התרופות, אלא רק כטיפול משלים, בנוסף להן).

     

    בהתאם לציווי הרפואי Primum non nocere ("קודם כל אל תזיק") – מעדיפים הרופאים תמיד ללכת מן הקל אל הכבד, ולא להשתמש בתרופות לטיפול במחלה, אם אפשר להשיג את אותן תוצאות באמצעות שינוי הרגלי חיים (בעיקר, אבל לא רק: תזונה וספורט).

     

    מה כולל אורח חיים בריא?

    • פעילות גופנית אירובית סדירה  (לפחות 30 דקות ביום, 5 ימים בשבוע)

     

    • צמצום המלח

     

    • תזונה בריאה (כולל ירקות, פירות ומוצרי חלב דלי שומן)

     

    • הפחתת משקל

     

    • הפחתת צריכת אלכוהול

     

    • הפסקת עישון

     

    • הימנעות מתרופות המעלות לחץ דם (כמו: תרופות נוגדות-דלקת וגלולות למניעת הריון)

     

    פעילות גופנית: אין צורך להפוך בתוך יום מ"בטטת כורסה" לאצן אולימפי. מומלץ לבצע אותה במתינות, עפ"י סרגל מאמצים, ובייעוץ עם הרופא המטפל ומאמן כושר.

     

    תזונה: מומלץ שתהיה עשירה באשלגן ודלה במלח (עד 4 גרם ליממה). קיים תפריט ייעודי בשם DASH שהוכח כמפחית לחץ דם. מומלץ להיעזר בדיאטנית קלינית לצורך בניית התפריט.

     

    הפסקת עישון: קיימות כיום דרכים רבות, המאפשרות למי שרוצה בכך להיגמל משאיפת טבק. הרווח של הפסקת עישון אינו מתבטא רק בירידת לחץ דם – אלא בהפחתת הסיכון למחלות קטלניות רבות, בראשן מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) ושורה של סוגי סרטן.

     

    כל קופות החולים מציעות סבסוד על תכשירים להפסקת עישון וכן סדנאות ייעודיות לגמילה מניקוטין.

      

    קו שני: תרופות

    הרופא יתחיל בטיפול תרופתי אצל מטופל שערכי לחץ הדם שלו גבוהים, אצל אחד שביצע שינויים באורח החיים אך הם לא הורידו את לחץ הדם לרמות מספיקות ואצל מטופל שיש לו רמות גבוליות של לחץ דם, שלכאורה לא בהכרח מחייבות טיפול – אך הוא נמצא בסיכון יתר (למשל: חולה סוכרת או מטופל שעבר התקף לב או אירוע מוחי).

     

    כאשר מתחילים בטיפול נקבעים ערכי המטרה שלו. לדוגמה: מטופל עם לחץ דם של 160/92 וללא גורמי סיכון – יעד מטרה של 135/85 יהיה מספק עבורו, על פי הרופא שלו.

     

    ככל שגוברים גורמי הסיכון (מחלות כמו סוכרת, בעיות לבביות, שומנים בדם, רקע משפחתי וכד') – כך הנטייה היא לקבוע יעד יותר שאפתני ולהוריד את לחץ הדם באופן יותר אגרסיבי, בדרך כלל לרמה של 110/70 עד 120/80.

     

    למרבה הצער, בניגוד לתחומים אחרים (למשל: "ויאגרה" לטיפול באין אונות) – טרם נתגלתה או הומצאה "גלולת לחץ הדם". במקום זאת, קיימות כיום יותר כ-5 קבוצות של תרופות שונות, שכל אחת מהן פועלת במנגנון אחר, וכולן מסייעות במאמץ משותף לאיזון לחץ הדם.

     

    התרופות מותאמות אישית לכל מטופל, וניתן כמובן להחליף אותן אם הן לא משיגות את המטרה או גורמות לתופעות לוואי שהחולה מתקשה לסבול.

     

    הקבוצות העיקריות של התרופות הן:

    • תרופות מֶשָתְנוֹת (מגבירות את הפרשת המלח בשתן)
    • חוסמי תעלות סידן (מרחיבות את כלי הדם)
    • חוסמי בטא (מאיטות את קצב הלב)
    • מעכבי האנזים המהפך וחוסמי הקולטנים לאנגיוטנסין-2 (הגורמים באופן עקיף להרחבת כלי הדם)
    • חוסמי אלפא (מרחיבות את כלי הדם).

     

    ביתר לחץ דם קל: בדרך כלל מתחילים בתרופה אחת, ומעריכים תוך 2-4 שבועות את התגובה לטיפול.

     

    ביתר לחץ דם חמור יותר: מתחילים טיפול בשתי תרופות ביחד, ולעתים גם בשלוש. כיום קיימות "גלולות משולבות", הכוללות בתוכן שתי תרופות שונות, ומסייעות למטופל להתמיד בטיפול.

      

    טיפול בלחץ דם עמיד

    אצל מיעוט מהמטופלים לא ניתן לאזן את לחץ הדם חרף טיפול ב-3 תרופות מקבוצות שונות, שאחת מהן היא משתן. מצב זה מוגדר כ"יתר לחץ דם עמיד".

     

    בחלק ניכר מהמקרים נגרם באופן ישיר ממחלה הגורמת ליתר לחץ דם (היצרות של עורק הכליה, פעילות יתר של בלוטת יותרת הכליה, גידול המפריש הורמונים וכד') או מאי היענות לטיפול או מצריכת מלח מוגברת.

     

    במקרה של יתר לחץ דם עמיד אמיתי (כלומר: קליני, לא כזה שנובע מכך שהמטופל אינו לוקח את התרופות שנרשמו לו, או מגזים בצריכת המלח), ניתן לשקול ביצוע של "דנרבציה כלייתית" (Renal Denervation) – צריבת העצבים האוטונומיים של עורקי הכליות, כך שלא יוכלו להעביר מינון מוגבר של אותות אל המוח, שיגרמו לו להעלות ולהעלות את לחץ הדם. מדובר, למעשה, בצנתור של עורק הכליה (בדומה לצנתור לב).

     

    בשיטה חדשנית זו, מוחדר צנתר ייחודי לעורקי הכליה ומבוצעת צריבה ממוקדת של המערכת העצבית האוטונומית סביב עורק הכליה. הצנתר משתמש בתדר רדיו כדי לייצר חום בקצה המוצמד לקיר עורק הכליה, ופוגע בעצבים האוטונומיים שאחראים, בין היתר, על העלאת לחץ הדם.

     

    כרגע מוצעת פרוצדורה זו רק למטופלים עם "לחץ דם עמיד". התוצאות הראשוניות שלה נראות מבטיחות, ואם היא תוכיח את עצמה לאורך זמן, ייתכן שבעתיד היא תשמש כאחד מהטיפולים ליתר לחץ דם.

     

    הכותבת היא מומחית לרפואה פנימית וראש אגף רפואה באסותא

     

    במסגרת חודש המודעות ללחץ דם הציב בי"ח אסותא עמדות למדידת לחץ דם ללא תשלום בחיפה, באר שבע, אשדוד, ראשון לציון ותל אביב

     

    לפירוט זמני ומיקומי הבדיקות

      




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    לחץ דם גבוה. מה אפשר לעשות כדי להימנע מנזקים?
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים