טיפול בתא לחץ ריפא מחלת הפיברומיאלגיה

פרופ' רחל לב-ויזל סבלה כל חייה מתסמונת הפיברומיאלגיה. אבל רק סדרת טיפולים ניסיוניים שעברה לא־ חרונה בתא לחץ השיבה לה, לדבריה, את איכות החיים. "לראשונה בחיי הייתי חופשייה מכאב‭,"‬ היא מתארת. "הרגשתי כמו שבחיים לא הרגשתי קודם. יכולתי לישון לילה רצוף ולהתעורר רעננה ובכוחות מחודשים. יכולתי לעלות במדרגות בלי להתנשף ממאמץ. ההליכה שלי הייתה פתאום נורמלית. הכל השתנה בי לטובה. הגוף שלי כבר לא נחווה כאויב, שאני צריכה לנצח אותו ולהראות לו מי חזק יותר - חוסר האנרגיה שהוא מייצר או כוח הרצון שלי‭."‬

עוד כתבות ועדכונים בפייסבוק של ynet

כבר מילדות ידעה פרופ' לב-ויזל (62),‬ ראש בית הספר לטיפול באמנויות באוניברסיטת חיפה, שהיא סובלת מתשישות יוצאת דופן, אבל רק לפני כארבע שנים אובחן שלקתה בפיברומיאלגיה, שנקראת גם תסמונת התשישות הכרונית או דאבת השרירים.

עוד על פיברומיאלגיה:

הכאב איתך 24 שעות ביממה. לחיות עם פיברומיאלגיה

תשישות כרונית: לא מחלה של עצלנים. 10 עובדות

עייפה עד כאב: ההתמודדות של סמדר עם תשישות כרונית

התסמונת שכיחה בעיקר בקרב נשים, היא גורמת לתחושת כאב מוגזמת, ומקורה, כך סבורים החוקרים, בהעברה העצבית למוח. "אבל מעבר להגדרה המקצועית הנקייה, זוהי בעיקר תסמונת המבוכה‭,"‬ אומרת פרופ' לב-ויזל. "מי שלוקה בה בעיקר מתבייש במחושים הכרוניים שלו ולכן הוא מכחיש ומסתיר אותה. הבדיקות יוצאות על פי רוב תקינות, החולים מתפקדים - כך שהחברה רואה בהם 'קוטרים'.‬ 'את מספיקה המון',‬ 'את מתפקדת במלוא התפוקה',‬ אומרים לי. אז לכי ותסבירי שמאחורי החזות המטעה הזו מסתתר אדם תשוש‭."‬

מעגל התשישות וההקלה 

מלבד התשישות כוללת התסמונת גם כאבים בלתי פוסקים. "זה לקום בבוקר כאילו לא ישנתי שנייה, זה להרגיש כל יום ולאורך כל היום תחושה של שפעת עם כאבי שרירים, כשכל הגוף פשוט כואב נורא. השיא היה במהלך הרצאות שנתתי באוניברסיטה, כשלפתע היו לי הפסקות ראייה. התעוורתי לפרקי זמן קצרים, עד שמשהו במוח שלי העלה שוב את המתג‭."‬

תא לחץ. מעלה את מינוני החמצן בדם(צילום: רוני שיצר)

"לסבול מפיברומיאלגיה זה כמו קדילק שנוסע עם מנוע של טוסטוס‭,"‬ היא מתארת. "זה לחיות רק על כוח הרצון, בלי טיפה אחת של אנרגיה‭."‬ פרופ' לב-ויזל מספרת על אירוע משפחתי שבו התבקשו המשתתפים להגדיר את עצמם במילה אחת ממצה המאפיינת אותם לאורך השנים. "המילה שיוחסה לי הייתה: 'ממוטטת'.‬ זה היה המוטו שלי, כי כל חיי הרגשתי כך. בכל פעם שרק הוקל לי מעט ונפתח חלון הזדמנויות שהזרים לי קצת אנרגיה, היה לי דחוף להספיק מהר וכמה שיותר, לפני שיפוג הקסם וירוקן את המצבור הדליל הזה. כך נוצר מעגל סגור: התשישות הקבועה, ההקלה הזמנית, הצורך לנצל אותה מהר ובהספק רב שמביא לתשישות רבה יותר‭."‬

החמצן מחדש תאי מוח

כאמור, עקב סדרת טיפולים שעברה פרופ' לב-ויזל בתא לחץ, חל שינוי דרמטי במצבה. מהו תא לחץ? מדובר בחדר דמוי גליל עשוי פלדה ובו מקומות ישיבה. מעל כל מושב תלויה מסכת חמצן. בחדר גם מצלמות במעגל סגור לצורך ניטור ופיקוח. לתא מוזרם חמצן טהור בלחץ גבוה מהלחץ האטמוספרי. זה מאפשר להעלות את מינוני החמצן בדם לערכים גבוהים במיוחד - אפילו עד פי 20 מהערכים הנורמליים. לדברי המצדדים בטיפול, עקב פעולה זו נוצרות תגובות פיזיולוגיות שמגבירות תהליכי ריפוי במצבי חולי שונים.

את הטיפול קיבלה פרופ' לב-ויזל כחלק ממחקר מבוקר, ראשון מסוגו בעולם, שנערך בשיתוף פעולה בין המרכזים הרפואיים אסף הרופא, איכילוב וסורוקה. את המחקר הובילו ד"ר שי אפרתי, מנהל תא הלחץ ותחום המחקר באסף הרופא, ופרופ' דן בוסקילה, מנהל מחלקה פנימית בסורוקה. אליהם חברו חוקרים מהפקולטה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן־גוריון ומהפקולטה לחקר המוח באוניברסיטת תל־אביב.

"למחקר זה הוביל מחקר קודם שעשינו בקרב חולי שבץ מוחי שסבלו כבר מחסר נוירולוגי‭,"‬ מתאר ד"ר אפרתי. "בעקבות הטיפול בתא לחץ נצפה שיפור דרמטי בחלק מהחולים, גם אצל מי שעברו אירוע מוחי שנים רבות קודם. היו חולים שלא הזיזו יד ואחרי הטיפול כבר הצליחו להניע אותה‭."‬

מסקנות המחקר היו שטיפול בתא לחץ יכול לעורר פעילות מוחית. את ההבנה הזו יישמו החוקרים גם בקרב הלוקים בפיברומיאלגיה. "כיוון שזו מחלה שנגרמת עקב פגיעה במנגנון הכאב במוח, הסקנו שאם התערבות בחמצן מועילה להתחדשות תאי מוח בקרב נפגעי אירוע מוחי, זה יכול לעבוד גם במקרה זה‭,"‬ מסביר ד"ר אפרתי.

אחרי 20 טיפולים  

במחקר נדגמו 60 נשים הסובלות מהתסמונת יותר משנתיים ללא הקלה במצבן. מחציתן קיבלו טיפול יום־יומי בתא לחץ עם ‭100%‬ חמצן, שנמשך 90 דקות, חמישה ימים בשבוע, למשך חודשיים. המחצית שלא קיבלה טיפול במהלך המחקר ושימשה קבוצת ביקורת - זכתה אף היא לקבל טיפול זה בתום הניסוי.

"מהנתונים עלה ש־‭70%‬ ממשתתפות המחקר הבריאו לחלוטין על פי המדדים שבדקנו: כאב, נקודות הכאב, תפקוד פיזי ויכולת תפקוד יומית‭,"‬ מתאר ד"ר אפרתי. עם זאת, הוא מסייג: "ההישגים המרשימים שהתקבלו מהטיפול בתא הלחץ נבדקו מיד עם סיום הניסוי, כך שאין עדיין מעקב ארוך טווח. לתחושתי, לפחות חלק ממשתתפות הניסוי תזדקקנה בהמשך לטיפול תחזוקתי‭."‬

"אני עברתי 40 טיפולים בתא הלחץ‭,"‬ מספרת פרופ' לב־ויזל. "אחרי ה־20 הראשונים לא הסתמנה אצלי כל תגובה, אבל אחרי ה־20 הנוספים החמצן כבר עשה את שלו בהצלחה מרובה. הרגשתי כאילו התרחש נס. זה לא מסתכם רק בהקלה של התסמינים, אלא בראש וראשונה שראיתי שאפשר בכלל ליהנות מהחיים, לחיות בלי כאב, לא לחסוך כל הזמן בכוחות ולחשב כל צעד וצורת הליכה. הפסקתי להיאבק בגוף שלי‭."‬

במקרה שלה הנס היה קצר מועד. "אחרי שלושה שבועות כבר לא היה זכר להפוגה שחלה במצבי. הרגשתי ממש תחושה של אובדן‭,"‬ היא מתארת. לבקשתה מאז הניסוי עוברת פרופ' לב־ויזל שני טיפולים בשבוע שנועדו לדבריה לתחזוקה, ושאותם תעבור כפי הנראה לאורך חייה. 

משרד הבריאות: "אם לא יועיל, לא יזיק"

הטיפול בתא לחץ, המכונה גם רפואה היפרברית, יושם לראשונה בישראל בשנות ה־60

במרכז לרפואה ימית בחיפה. הוא שימש בעיקר את צוללני הקומנדו שלקו בהרעלת דקומפרסיה או בתסחיפי אוויר. בהמשך הוקמו תאי לחץ בבתי החולים רמב"ם ואסף הרופא, הנחשב למרכז הגדול ביותר בעולם לרפואה היפרברית.

"ישנן שתי הוראות לטיפול בתא הלחץ‭,"‬ מסביר ד"ר שי אפרתי. "בלחץ מטפלים בנפגעי תסחיפי אוויר בעקבות תאונות צלילה או ניתוחי לב־ריאה. הלחץ מקטין את בועיות האוויר עד להיעלמותן. בחמצן מטפלים במקרים של חוסר אספקת חמצן לרקמות, כפי שמתרחש ברגליים סוכרתיות, וכן לטיפול בנזקי קרינה, בזיהומי עצם, בפגיעות מעיכה, בדחיית שתל ובחסימת עורק הרשתית‭."‬

במצבים אלה נכלל הטיפול בתא לחץ בסל הבריאות. חולי פיברומיאלגיה, שאינם עונים להגדרות הסל, ייאלצו לממן את הטיפול מכיסם. בכיר במשרד הבריאות אמר ל"זמנים בריאים‭:"‬ "ההתייחסות לטיפול בתא לחץ היא כמו לרפואה שאם לא תועיל, לא תזיק. לכן רק חולים שמיצו את כל הטיפולים המוכחים כיעילים מופנים לתא הלחץ‭." ‬