"היורו מאפשר לנו לראות את עתיד הכדורגל שלנו"
ויסנטה דל בוסקה, מאמן נבחרת ספרד, מסביר מדוע העדיף שהשוער דה חאה והקשר איסקו ישחקו במדי הצעירה, חושב שמוקדם מדי להכריז שההגמוניה בכדורגל העולמי עוברת לגרמניה ומתייחס להצלחה של אוסקר במכבי ת"א. ראיון מיוחד עם אלוף העולם ואלוף אירופה
אמרו עליו שהוא לא מספיק כריזמטי. שהוא אולי קצת מיושן, שלא לומר אפור ומשעמם. אבל ויסנטה דל בוסקה, מאמן נבחרת ספרד, מוכיח שלא חייבים פה גדול ולוק של דוגמן כדי לזכות בתארים ולהפוך למודל.
עוד ב-ynet ספורט:
- גאידמק הודיע: מצאתי רוכש לבית"ר
- ראיוס סיכם בחיפה, יעבור היום בדיקות רפואיות
- רולאן גארוס: צונגה הדיח את פדרר ברבע הגמר
- גיא לוזון בראיון מיוחד
- גיא לוי חושב שישראל יכולה להגיע לחצי הגמר
- חשש מגזענות כלפי הערבים בטדי
בראיון מיוחד לקראת הפתיחה של יורו 2013 לנבחרות צעירות בישראל והשתתפותה של ספרד בגביע הקונפדרציות בברזיל, המאמן הוותיק מדבר על חשיבות הטורניר, מחמיא לאוסקר גרסיה על עבודתו במכבי ת"א ומתייחס (בחוסר נוחות מופגן) לפרשת מוריניו־קסיאס.
דל בוסקה הוא כיום אחד האנשים המוערכים ביותר במדינה בתחומו. סמל לצניעות, רצינות, מקצוענות ואנושיות, ומעל לכל, האיש שמזוהה כמי שהוציא את הכדורגל הספרדי מתסביך הלוזריות לסמל הווינריות. המסע המופלא של דל בוסקה החל ב־11 ביולי 2010, עם הזכייה הראשונה בתולדותיה במונדיאל בדרום־אפריקה, ונמשך עם הזכייה ביורו 2012 בפולין ובאוקראינה (השלישית ברציפות, אחרי יורו 2008 בווינה עם לואיס אראגונס). לא בכדי העניק לו מלך ספרד את התואר "מרקיז".
לא פשוט לתאם ראיון עם דל בוסקה (62). האיש שהוביל את ספרד לטופ העולמי ושעדיין בונה אסטרטגיות לתארים נוספים בעתיד, הוא דמות מבוקשת לא רק על המגרש ובתקשורת, אלא גם עבור עמותות ציבוריות שונות שבהן הוא מתנדב. שלא לדבר על כך שבימים אלה הוא עסוק בהכנות האחרונות ליציאה לברזיל, לטורניר שייפתח ב־15 ביוני.
"ברמת הקבוצות, ספרד תמיד הייתה גורם משמעותי בכדורגל האירופי, ולא רק ריאל מדריד או ברצלונה", אומר דל בוסקה. "היו קבוצות אחרות, קטנות יותר, שהצליחו להגיע לרמות הגבוהות, כמו לה קורוניה, ויאריאל, סביליה או אתלטיקו מדריד. ברמת הנבחרת זה מעולם לא היה".
אז מה הסיבה לשינוי?
"קשה לי להצביע על דבר אחד ספציפי, אבל עיקר השינוי נובע לדעתי מהדור הזה של השחקנים. גם בעבר היו לנו שחקנים טובים, אבל הדור הנוכחי טוב במיוחד. הם הצליחו להתגבר על תסביכי העבר ועכשיו, בכל מה שקשור למודל ספורטיבי, ספרד באמת הפכה לחשובה".
אם ההצלחה תלויה בדור הזהב, מדובר בעצם בהצלחה זמנית?
"השחקנים הם פקטור חשוב, ואני מאמין שהרבה מההצלחה של השנים האחרונות היא בזכות הדור הזה, אבל לא רק בזכותם. ההתמקצעות התפתחה מאוד בקרב המאמנים, אנשי הצוות, גם בכל מה שקשור למתקנים, מכשור ואמצעי עזר מתקדמים. הכל ביחד מביא תוצאות. כמה זמן זה יימשך? קשה לדעת. התפקיד שלנו הוא להמשיך לעבוד קשה ולזכות בעוד ועוד תארים".
מה חשיבות היורו לצעירות שייפתח הערב בישראל?
"הוא מאוד חשוב. השחקנים שמרכיבים את הנבחרת הזו הם העתיד של הנבחרת שלנו, וחשוב שתהיה להם הופעה מוצלחת בטורניר הזה".
איך נראית לך הרמה של נבחרת ספרד הצעירה, האלופה המכהנת?
"טובה מאוד. אני בטוח שהיא תגיע לתוצאות מרשימות. אנחנו מגיעים לישראל עם נבחרת צעירה שיכולה לייצג בצורה מושלמת כמעט את הכדורגל הספרדי. הרבה מהשחקנים יכולים להיות איתנו בנבחרת הבוגרת, והטורניר הוא גם מבחן טוב עבורנו, שמאפשר לנו לבדוק איך ייראה הכדורגל שלנו בעתיד".
מאותה סיבה החליט דל בוסקה, למרות הביקורת שהופנתה לעברו, שלא לזמן לסגל הנבחרת הבוגרת את הקשר איסקו (מלאגה) ואת השוער דויד דה חאה (מנצ'סטר יונייטד), שניים מההבטחות הגדולות של הכדורגל הספרדי, לגביע הקונפדרציות. "בנבחרת אין מקום לנסיונות", הוא פוסק. "אם שניהם היו נוסעים איתנו, הם בוודאי היו יושבים רוב הזמן על הספסל. חשוב שהם ישחקו בטורניר הצעירים".
"יחד עם צ'אבי וקסיאס חיסלנו את המתיחות בנבחרת"
כשדל בוסקה, האיש והשפם, מחליט – כולם מקשיבים. יליד העיר סלמנקה בספרד, הוא החל את הקריירה המקצוענית שלו במועדון המקומי, אך את מירב שנותיו כשחקן עשה במדי ריאל מדריד עד פרישתו ב־1984. שנתיים לאחר מכן החל את הקריירה כמאמן, ובין השנים 1999 ל־2003 הוביל את ריאל לאחת התקופות המוצלחות ביותר בהיסטוריה שלה, קדנציה שהסתכמה בשתי זכיות בליגת האלופות, שתי אליפויות ספרד, הסופרקאפ האירופי, הסופרקאפ הספרדי והגביע הביניבשתי. בין הגלאקטיקוס שסרו למרותו במועדון היו זינדין זידאן, לואיס פיגו ורונאלדו (הברזילאי).
הגשמת לא מעט חלומות בקריירה.
"לא רק שלי, אלא עבור כל מי שאוהב פה כדורגל. אבל לא הייתי מתייחס לדברים כהישגים אישיים שלי אלא יותר כעבודה משותפת של קברניטי הכדורגל הספרדי. הדברים התפתחו בלי הרבה תכנון מראש. כשפרשתי ממשחק, הייתי בטוח שסיימתי את הפרק הזה ותכננתי להתמקד בחינוך שחקנים צעירים. ממש לא חשבתי לאמן קבוצות עילית. אבל לחיים תוכניות משל עצמם. ריאל מדריד היו במצב קריטי ופנו אליי. הייתי שם כמעט ארבע שנים ועכשיו, כבר כמעט חמש שנים שאני מאמן את הנבחרת".
מה סוד ההצלחה של הנבחרת?
"זה שילוב של כמה דברים. סגנון המשחק שלנו, צורת ההתנהגות והיחסים הטובים בין השחקנים. זו דינמיקה אחת".
אתה מדבר על יחסים טובים, אבל רוב שחקני הנבחרת מגיעים משתי היריבות המושבעות, ריאל ובארסה. אין שם אהבה גדולה.
"בגדול לא. היו כמה מקרים של מתח שהיו באמת קשורים ליריבות ביניהן, אבל זה היה לפני מספר שנים. עכשיו הכל הולך מצוין. אני חושב שהשחקנים מבינים היום את החשיבות שיש להם ולמה שהם מייצגים כלפי הנבחרת".
בראיון שקיימתי עם צ'אבי לפני היורו, הוא סיפר על שיחה שיזמתם אתה, הוא וקסיאס כדי לטהר את האווירה.
"כן, כי הגענו למצב אבסורדי. היה המון מתח מיותר שלא הוביל לכלום והזיק בעיקר לשחקנים עצמם. צ'אבי וקסיאס נרתמו לפעול ולדבר עם החברים שלהם, כל אחד מהמועדון שלו, כדי להרגיע את הרוחות. הם הבינו שהם הדימוי של הנבחרת כלפי ספרד והעולם, ושצריך לשמור עליו".
באיזו מידה משפיע סגנון המשחק של ברצלונה על הנבחרת?
"בנבחרת יש מספר לא מבוטל של שחקני ברצלונה, ואין ספק שחלק ניכר מהזהות של הקבוצה הזו ייראה גם אצלנו. אם יש לנו את בוסקטס, פברגאס, צ'אבי ואינייסטה – כולם שחקני מרכז המגרש – אז ברור שיביאו איתם את הסגנון שהם מכירים".
נוח לשחקנים האחרים לקבל את סגנון בארסה?
"לא הייתי קורא לזה 'סגנון בארסה'. אני חושב שהצלחנו להגיע לדבר שנקרא הסגנון הספרדי, ושהיום הוא שולט לא רק בספרד אלא בעולם כולו. מודל לחיקוי".
יחד עם זאת, בתחילת יורו 2012 ספגתם לא מעט ביקורת על צורת המשחק שלכם. אמרו שהיא משעממת. זה הכעיס אותך?
"לא. אלה כללי המשחק וזה טבעי. בכדורגל תמיד יהיו תגובות ודיונים, אבל מה שהכי חשוב הוא התוצאות".
יש הבדל בין אימון קבוצה לאימון נבחרת?
"יש הבדל גדול. בעיקר סביב נושא הזמן. ההיכרות עם שחקן במועדון היא הרבה יותר ארוכה ועמוקה, הוא נמצא שם יותר זמן וגם השחקנים מכירים את המאמן טוב יותר. בנבחרת זה הפוך, לטוב ולרע. כשנמצאים יותר זמן ביחד זה עלול גם לעורר קונפליקטים, בנבחרת יש פחות הזדמנויות".
מי המנהיג בנבחרת?
"לא הייתי אומר שיש מנהיג אחד. צ'אבי, צ'אבי אלונסו וקסיאס הם שחקנים ותיקים, שהוכיחו את יכולתם בזכות הכישרון וההתנהגות. יש אחרים שאולי אינם מנהיגים על המגרש, אבל עוזרים לאווירה טובה בין השחקנים".
"מוריניו? את בטח מבינה למה אני לא רוצה להגיב"
בינואר האחרון דל בוסקה זכה בתואר מאמן השנה של פיפ"א, וגבר על מתחרים כמו פפ גוארדיולה וז'וזה מוריניו. האחרון לא שתק גם במקרה הזה, וטען כי המשחק היה מכור. הג'נטלמן מהנבחרת לא מתייחס כמובן, ומעדיף לדבר על דור המאמנים המוכשרים שגדלו בספרד. "לשמחתי, יש לנו הרבה מאמנים טובים שיצאו לעבוד במועדונים זרים, וזה חשוב. אנחנו מייצאים כשרונות. תראי איזו שנה נהדרת אוסקר גרסיה עשה אצלכם עם מכבי ת"א".
מה באמת הוביל לכך, האישיות שלו?
"הקבוצות שעובדות הכי טוב הן הקבוצות המגוונות, אלה שיש בהן הרבה דעות שונות אבל שמחברת אותן פילוסופיה אחת. מאמן לא יכול להוביל לבד. הוא צריך את השחקנים ואת כל הצוות הטכני. מי שחושב שהוא לבד יכול לנצח משחקים, טועה".
למוריניו יש את המרכיבים האלה?
"הווו... מסיבות שאת בטח מבינה אני לא רוצה להגיב".
הוא הזיק לריאל מדריד?
"אין תגובה".
ובכל זאת, יצאת לאחרונה להגנתו של איקר קסיאס.
"ברור. איקר משחק בנבחרת כבר שנים רבות ונראה לי נכון לתמוך בו. אני לא נוהג להתערב בהחלטות של המועדונים, אבל מה שקרה איתו מכאיב לי. עוברים עליו רגעים קשים. אני מאמין שהוא שואל את עצמו 'למה זה קורה לי?'"
בכלל, דווקא העזיבה של מוריניו היהיר עם הזנב בין הרגליים, הזכירה לרבים את מה שהם מכנים "ההחלטה האומללה להיפרד מדל בוסקה" לפני עשר שנים. "איתו ריאל זכתה בשני גביעי אירופה ושתי אליפויות בפחות מארבע שנים", אמר לי לא מכבר אוהד ותיק של הבלאנקוס.
"עם מוריניו זכינו בעיקר בסנסציות".
דברים דומים השמיע באוזניי רמון קלדרון, נשיא המועדון בעבר. "פלורנטינו פרס טעה כשחשב שהכסף קונה הכל", אמר קלדרון על יורשו. "מאז שהחליט להעיף את דל בוסקה, בוזבזו 800 מיליון יורו עבור אליפות אחת וגביע אחד". קלדרון, כמו עוד נשיא ריאל בדימוס, לורנסו סאנס, גם הצביע על דה בוסקה כאופציה האידיאלית, ביחד עם רפא בניטס, להתמנות למאמן הבא של ריאל.
עברה במוחך המחשבה לחזור לברנבאו?
"ממש לא. לא לריאל מדריד וגם לא לכל מועדון אחר. כרגע אני כל כולי בנבחרת".
אמרת שתפרוש אחרי ברזיל 2014, וכבר הספקת לחזור בך.
"אני מניח שהעבודה האחרונה שלי כמאמן תהיה במדי הנבחרת, אבל עדיין אין לי תאריך מדויק. כשנגיע לרגע אני אחליט".
לפי גמר הצ'מפיונס האחרון, השליטה באירופה עוברת לכדורגל הגרמני.
"עצם העובדה שמבין שמונה הקבוצות שעלו לרבע הגמר שלוש היו ספרדיות, זה כבר נתון חיובי מאוד. גם העובדה ששנה שנייה ברציפות ברצלונה וריאל מגיעות עד לחצי הגמר, מראה על הדומיננטיות של הכדורגל הספרדי באירופה. אני לא חושב שאפשר להסיק מסקנות רק מהגמר".
ועכשיו מדברים על סוף תור הזהב בברצלונה.
"אני ממש לא חושב שזה הסוף. לברצלונה יש רעיון ברור לגבי מה הם רוצים להיות גם בעתיד".
ניימאר יביא לפריחה מחודשת?
"הוא שחקן עם יכולת אישית גבוהה, אמן. זה טוב לכדורגל הספרדי להביא שחקן מסוגו, אבל רק הזמן יגיד אם הוא יענה על הציפיות".
כשנבחרת ספרד חזרה עם גביע העולם מדרא"פ, מי שגרם לאומה שלמה להזיל דמעה היה אלבארו דל בוסקה (22), בנו של המאמן, שלוקה בתסמונת דאון ומי שהצליח להוריד דמעה מעיני אומה שלמה. "אם אנחנו לוקחים את הגביע, אני עולה איתך על אוטובוס הניצחון עם השחקנים", הבטיח ויסנטה לבנו – וקיים.
לא אחת אמרת שאלבארו שינה את חייך.
"הוא לימד אותי הרבה דברים. זה לא היה קל. בהתחלה שאלנו את עצמנו למה זה קרה דווקא לנו. היום אנחנו שואלים את עצמנו מה היינו עושים בלעדיו. אני לא יכול לדמיין את החיים שלי בלי אלבארו".
אתה גם פעיל בעמותות שתומכות באנשים עם תסמונת דאון.
"אנחנו עושים מה שאפשר, אבל עדיין זה לא מספיק. צעירים, גם אם יש להם נכות מסוימת, חייבים לקבל את כל ההזדמנויות. אנחנו משתדלים שגם אלבארו, וכל הצעירים האחרים במצבו, יוכלו לנהל חיים רגילים ולהסתדר בעצמם, כי הכי חשוב שהם יהיו מאושרים".
קשה שלא לשאול אותך: לפעמים אתה מאבד שליטה?
(דל בוסקה צוחק ואפילו קצת מאדים ממבוכה) "הו כן, תתפלאי. אני יכול להתעצבן ועוד איך. לא תמיד מה שרואים זה נכון".
לפנייה לכתב/ת 
