החשוד שתקף מינית נער: מנהל הברנוער שאול גנון

התדהמה מהרצח בברנוער התחלפה עם הפענוח אחרי ארבע שנים בהלם מסוג אחר בקהילה הגאה: היום (ו') כבר מותר לפרסם כי בכיר הקהילה הגאה שחשוד בתקיפה מינית הוא שאול גנון, שהקים בעבר את הברנוער, שימש כמנהלו בזמן הרצח וטיפל במשך שנים במסירות בנערים. בהמשך עבר גנון לתפקיד של רכז. לפי המשטרה, גנון ביצע מעשה סדום באחד החשודים בעת שזה היה בן 15, מה שהוביל את מסע הנקמה שהפך למסע הרג חסר הבחנה. 

בני משפחתו של גנון הגיעו לדיון בהארכת מעצרו, ושופט בית משפט השלום עידו דרויאן החליט לשחרר את גנון למעצר בית למשך שבועיים. בהסכמת הצדדים, הותר כאמור גם פרסום שמו.

פענוח הרצח בברנוער - דיווחים נוספים ב-ynet:

עד המדינה רצה לדבר, שב"ס לא מסר למשטרה

פיצוח? השאלות הקשות שנותרו בחקירת הברנוער

ואז האסיר אמר: "אני יודע מי רצח בברנוער"

גנון, בן 49, נחשב לאחת הדמויות הבולטות באגודה לשמירת זכויות הפרט, מתנדב ותיק שהקים במו ידיו את מועדון הברנוער. גם אחרי שנודעו החשדות, בסביבתו מתקשים להאמין

 כי האיש שתמך בעשרות בני נוער, ניצל אחד מהם לסיפוק תאוותו. החשודים ברצח בברנוער הם חגי פליסיאן (23) מבני ברק, קרוב אליו ששמו נאסר לפרסום וטרלן חנקישייב.

עו"ד רן אלון, מהסנגוריה הציבורית המייצג את גנון, אמר כי "כפי שטענו מלכתחילה, למרשי אין כל קשר לפרשת הרצח. לא סייע, לא לפני ולא אחרי, ולכן גם שוחרר היום. אין בכוונתי להתייחס לכל פרט מהחקירה, מרשי לא עשה שום דבר בחייו שידע שיוביל למעשה כזה נתעב. גם חברו הטוב ניר כץ נרצח. הפרשה צריכה לבוא על מיצויה". התרת הפרסום נעשתה ביוזמת ynet שיוצג על-ידי עו"ד ירון חנין ועו"ד פז מוזר ממשרד עורכי הדין ליבליך-מוזר, וכלי תקשורת אחרים.

גנון (מימין) במפגש עם ראש הממשלה נתניהו לאחר הרצח(צילום: משה מילנר, לע"מ)

לפרנסתו עובד גנון במוסד לנוער בסיכון גבוה, עבריינים צעירים שעבורם זוהי הזדמנות אחרונה לפני מאסר. בעבר עבד כגנן בגינות נוי ושקל לפתוח בקריירה חינוכית ובחן אפשרות ללימודים

אקדמאים, אך לדברי חבריו, לא התאים לקריטריונים של המוסדות. גנון היה בזוגיות בעבר, אך בעשור האחרון חי לבדו, מדי פעם היה במערכות יחסים קצרות, מעידים מכרים.

ב-20 השנה האחרונות עבד בהתנדבות בטיפול בבני נוער מהקהילה, חלקם בסיכון. רבים מהם היו בסיטואציה מבולבלת מאד בחייהם, חלקם יצאו מהארון ויש רבים מהם שנדחו על ידי בני משפחתם. היו שסבלו מאיומים מצד קרוביהם, חוו אלימות בגלל יציאתם מהארון והיו בסכנת חיים, פלסטינים מהרשות ויהודים.

הבחירה בחיים התנדבותיים קשורה בחוויה אישית של גנון במהלך השירות הצבאי. חברו לשירות, שהיה הומוסקסואל בארון, שם קץ לחייו. גנון, שהרגיש שלא עשה מספיק כדי להגן עליו, נשבע לפי חבריו שדבר כזה לא יקרה לו בשנית ובחר להתנדב כדי להציל אחרים.

"עושה את זה בשביל תיקון"

בשנת 1994 החל את עבודתו בהתנדבות באגודה בקו הקשב והמידע של אגודת הלהט"ב "בקו הלבן - יש עם מי לדבר". ב-1997 החל לרכז במקביל את תחום המגזר הערבי-ישראלי ופלסטיני כדי לסייע לאלו שחייהם בסכנה למצוא מקלט בטוח.  

גנון ליד מועדון הברנוער(צילום: עמית מגל)

מקבל האות הפך לחשוד. גנון בטקס של העירייה

ב-2005 ייסד גנון את מועדון הברנוער ברחוב נחמני בתל אביב, מסגרת חברתית תומכת עבור בני נוער מהקהילה ההומו-לסבית, כדי שיוכלו לבלות בבטחה יחדיו. "אני עושה את זה בשביל תיקון", אמר בראיון לאתר האגודה. "אני רוצה לשפר את הסביבה של כולנו, בזכות זה שאני עוזר לאחרים אני מנסה ליצור אופק ועתיד טוב יותר עבור כולנו. הדבר הכי מרגש הוא לראות רבים מאלה שאני ואחרים עזרנו להם כשנזקקו לעזרה, גומלים בחזרה לארגון ומתנדבים כדי לעזור לאחרים".

בשנת 2009 קיבל מעיריית תל אביב את אות ראש העיר למתנדבים מצטיינים. "בדרך כלל אני עושה את הדברים בשקט ולא אוהב להתהדר, אבל נחמד לדעת שמעריכים אותי", אמר אז. "אני רואה את ההתנדבות כזכות לעזור לבן אדם אחר, לנסות ולגעת בו. יום יבוא והוא יעביר את זה הלאה". מייק המל, יו"ר הוועד המנהל של האגודה, שיבח אותו: "בחירתו ראויה ומהווה ביטוי נוסף להערכה ולהוקרה שרוחשים לו על תרומתו המהווה מופת לכל פעילי הקהילה".

מתוך הפייסבוק של גונן: לינק לחוק למניעת הטרדה מינית

בזמן הטבח במועדון באוגוסט 2009, גנון לא היה בזירה, אך הגיע מיד לאחר שהוזעק בהיסטריה על ידי אחד הפעילים ושמע ברקע את הצווחות. "הייתי בטוח שצוחקים", סיפר ל-ynet יממה לאחר הרצח. "כי זה לא נתפס בעיני, ואז שמעתי צווחות, ומיד הגעתי. היה מלא דם, מלא ילדים שצרחו ורצו בהיסטריה וחיפשו את החברים שלהם, הגיבורים בעיניי. איפה החבר שלי. איפה הידידה שלי. זה נראה כמו פיגוע טרור".

על הרוצח אמר אז גנון: "גם אם יתפסו את הבנאדם הזה, ואני יודע שיתפסו אותו בסופו של דבר, כי המשטרה תעשה את העבודה, יגיע שופט רחמן או עורך דין ששווה הרבה כסף, ויזכה אותו בגין אי-שפיות זמנית או יטיל עליו עונש מגוחך".

קיבל איומים

החשדות שבגינן נעצר גנון, מעשה סדום בנער בן פחות מ-16, היכו את מכריו בתדהמה. ללילך זוננשיין היכרות ארוכת שנים עם גנון, שעמו עבדה באגודה במשך כ-16 שנה. "צריך להבין את הסיטואציה שבה חי שאול", היא אומרת. "הוא עבד עם בני נוער רבים, מבולבלים ודחויים, בעלי נפש שבורה שנזרקו לעיתים מבתיהם. הוא היה עבורם הדמות הסמכותית האכפתית היחידה שהכירו. שלא התעלל בהם ולא עשה בהם מניפולציות. לכן היו מקרים רבים שבהם נערים ניסו להתחיל איתו, לקבל יותר מחיבוק חם. הוא סיפר שדברים כאלה קרו, אבל הקו האדום היה מאוד ברור מבחינתו".

"הוא היה הדמות האבהית שתמיד שם כדי לתת אוזן קשבת", מוסיף אחד ממכריו. "שיחות עם הנערים, שיחות עם ההורים שלהם. מפגשים אחד על אחד עם בני הנוער, אבל שמר תמיד על הפרדה. הרי המשמעות של חיבוק ותמיכה לנער מבולבל מזהותו המינית היא ברורה, אבל המקסימום שזה היה מגיע עם בני נוער זה היה חיבוק או לתת יד. זה לא מישהו שהיו לו יחסים בעבר עם צעירים, הוא תמיד דאג ליצור דיסטנס בינו לבין בני הנוער. זאת אומרת, 'אני כן עוזר ודואג, בייחוד לנערים מבולבלים, אבל עד פה'".

בשל עבודתו מול בני הנוער, בין היתר בגישור והגנה מול המשפחות, לא פעם קיבל איומים, מפורשים יותר ופחות. לפעמים המאויימים היו בני הנוער שיצאו מהארון, לפעמים הוא היה הכתובת לאיום כמי שכביכול מעניק גיבוי ותמיכה למעשיהם. "אחד המקרים הזכורים לי, הוא הפעם ששמעתי שהוא הרים את קולו מול הוריי ואמר להם שהם לא יעזו לפגוע בי כי היו לי בעיות קשות בבית", אומר חברו של גנון. "היו מגיעים הורים זועמים, לפעמים מאיימים בטלפון ולפעמים מגיעים פיזית לשם. הוא לא היה נותן להם להיכנס. הם היו אומרים - 'זה הילד שלי, אתם לא תגידו לו מה לעשות', ושאול היה מרחיק אותם משם. אם היו איומים על החיים בשל פגיעה בכבוד המשפחה, הוא מיד היה מעביר אותם לאגודה וגם שמר על קשר הדוק עם המשטרה", אומר חברו.

לדברי זוננשיין, "זה אחד האנשים שעשה הכי הרבה לקהילה, הוא הציל אנשים שהיו בסכנת חיים ממשית ממוות עשרות פעמים. חושדים שהוא הסתיר מידע מהמשטרה, אין שום סיכוי בעולם שמשהו כזה יקרה. תבינו, הילדים בבר נוער היו הילדים שלו".

נלחם בתופעת הפדופיליה 

באפריל 2011 נחשפה פרשת סרסור בקטינים בקהילה ההומו-לסבית. שני גברים נעצרו אז בחשד לסרסור בקטינים וקיום יחסי מין איתם תוך הדחה לשימוש בסמים. גנון, אז מנהל הברנוער, הכיר את השניים העצורים והודה כי מנע את השתתפותם בפעילויות המועדון. בראיון ל-ynet סיפר אז על תופעה מסוכנת של פדופיליה.

"יש לנו סדרה של פדופילים כאלה, ואנחנו מעבירים את הרשימות והתיאורים בין הארגונים השונים כדי להיזהר מהם. כשאנחנו רואים אחד כזה, אנחנו ממהרים לקרוא למשטרה שתסלק אותו משם". לפעמים, טען גנון בראיון, "אני ממהר לצלם אותם ומאיים עליהם שאפיץ את התמונות שלהם אם יעזו להתקרב לנערים. מדובר בגברים בגילאים שנעים בין 27 ל-45". העצה הכי טובה שיש לו לתת לבני הנוער היא ש"כשהם יוצאים לבלות - לא ילכו לבד, אלא עם חברים".

"לב בגודל המדינה"

במשטרה בודקים אם גנון ידע שמישהו מחפש לנקום בו, ולא סיפר זאת למשטרה אחרי הרצח. "אני לא מאמין שלשאול היה מושג שזה קשור אליו, לפחות לא בהתחלה", אמר אחד ממכריו. "אני בטוח שלא היה לו מושג מזה, שהוא לא קישר בין מה שהיה כביכול מעורב בו לבין הרצח הנורא הזה. לשאול יש לב בגודל של מדינת ישראל, הוא לא יוכל להמשיך לחיות אם מה שקרה קשור אליו בדרך כזו או אחרת. אם הפרטים אכן יתבררו כנכונים, אני מפחד שיתאבד".

ליז טורבישי וניר כץ. נרצחו בברנוער(צילום: שאול גולן, אדוה נפתלי)

חן לנגר, שנפצע בפיגוע, מכיר היטב את גונן. "להגיד שהופתעתי זה בלשון המעטה", אמר. "כל החשדות הללו זה דבר הזוי לחלוטין, זו תפנית מטורפת בעלילה וכולנו בהלם. אני מכיר את שאול מגיל קטן, הוא האב הרוחני של הברנוער. תמיד הוא שם, מצחיק ועוזר לכולם, איש מקסים. הוא נלחם על הברנוער שלא ייסגר, זה היה הבייבי שלו - אחד מהפרויקטים שיצר במו ידיו. נתן מענה לבני נוער רבים".  

לדברי לנגר, גנון תמיד שיתף פעולה עם המשטרה. "הוא שיתף פעולה עם המשטרה באופן מלא, עמד לרשות צוות החקירה כל הזמן, הלך עם השוטרים יד ביד כדי לקדם את החקירה הזו. הוא היה מעדכן אותנו בפרטי החקירה שקיבל מהשוטרים, והתחושה הייתה שהוא עושה זאת מהמקום של רצון לשמור עלינו. אני לא מנסה לגונן עליו, אבל הפרטים לא ברורים פה. החשדות באמת מעוררים סימני שאלה, עולה כאן בעיה מוסרית לא קטנה שמצריכה בדיקה בכל מקרה. ההתפתחויות הללו מוזרות ולא מסתדרות".

מכר נוסף של גונן הוסיף כי "הבנאדם הזה עזר לאלפי אנשים. את הכל הוא עשה בהתנדבות. הוא דאג לכל ילד שנזרק מהבית בגלל שהוא הומו. הוא דאג להם למחסה ודאג לכל המחסור. זה הבנאדם הכי ישר, והאחרון שיכולים לקשר אותו לאירוע שכזה. הוא חי בשביל אחרים, לדאוג לכולם שהכל בסדר. זה פשוט מוטט אותנו לשמוע את זה".

מעצרו של גנון והחשדות שבהם הוא מעורב, מעוררים בעיקר דאגה רבה מהעתיד לבוא. החשש הגדול הוא מכך שהזרקור יופנה כרגע נגד הקהילה, במקום להתמקד בפשע הנורא.

עצרת זיכרון יום לאחר הרצח(צילום: עמית מגל)

"גם אם הוא עשה משהו פלילי וגם אם יצטרך לשלם את המחיר, צריך לזכור היטב שאין לזה קשר לפיגוע", הוסיף אותו מכר. "הסיפור הוא שאדם נכנס לברנוער וירה באנשים שלא עשו לו שום דבר רע בחיים שלהם, הוא הרס להם את החיים. שום דבר לא יחזיר את ניר ואת ליז

ולא יחזיר לרז ויוני את הרגליים שאיבדו, החשש הגדול עכשיו הוא שהמעשה כולו, כולל המעורבות לכאורה של גנון, יערער את התפישה של הורים ובני נוער ביחס למוסדות הללו בקהילה ההומו-לסבית".

יונתן, מכר נוסף של גנון, סיפר: "התנדבתי איתו הרבה שנים. הוא תמיד עזר והקדיש את חייו לנוער הגאה. הוא היה דאגן. התרשמתי ממנו בצורה מאוד חיובית. כשהייתי בן 21 וחיפשתי סיוע הוא היה הראשון שענה וסייע לי וניהלנו שיחות של שעות".

יונתן הוסיף: "כששמעתי על המעצר נקרעתי מבפנים. אין לי ספק שייתכן שאותו בחור עשה טעות. זה רק מראה את מורכבות הקיום האנושי. לא כולנו שחור או לבן וחשוב לי שלא יתייחסו אליו כמו לאיזה מפלצת. שיבינו שאם הרקע אישי, עדיין אנשים שהולכים ויורים בכל חברי הקהילה מבצעים פשע שנאה. המעשה הוא מעשה נקם נגד כל הקהילה".