"לקחת ת'ראש" של ראשי הפשע

לעמיר מולנר, כידוע, אין סכסוך עם אף אחד. רק ליתר ביטחון, האיש שמוגדר במשטרה כראש ארגון פשע הציב סביב ביתו בבניין דירות ברמת גן מצלמות אבטחה. לפני כמה חודשים באו לבניין בחשאי אנשי היחידה למאבק בפשיעה הכלכלית של המשטרה. הדבר ראשון שעשו היה לזרוק חולצה על המצלמות. כשהגיעו לדלת של מולנר ונקשו, הוא הביט במסך - וראה רק חושך.

עוד בחדשות:

דטרויט פושטת רגל: חוב תקדימי של 19 מיליארד

חייל, רוצה לגדל זקן? עבור ראיון אצל הרב הצבאי

מולנר המופתע לא מיהר לפתוח את הדלת. אויבים אין, אבל בכל זאת, מי יודע מי שם. הבלשים נאלצו לפרוץ פנימה. מיד אחרי כן הודיעו לעבריין הרמת-גני שהוא עצור ולקחו אותו למשרדי היחידה, שם ייחסו לו שיבוש הליכי חקירה מכיוון שלא פתח את הדלת. גם המחשבה לבקש להאריך את מעצרו לא נפסלה מיד, אבל בסופו של דבר נשלח מולנר למעצר בית של שלושה ימים.

המקרה של מולנר, החולצה והפריצה מדגים את אחת משיטות העבודה שהשתרשו בשנים האחרונות באגף החקירות כחלק ממלחמה בארגוני הפשיעה. זו ה"חתירה למגע" בתורת הלחימה של החוקרים, והיא מתבטאת בחיכוך יומיומי עם העבריינים ה"כבדים". המטרה: לנסות לתפוס אותם בקטנות, "לקחת להם ת'ראש", כפי שמגדירים זאת במשטרה. ולאחרונה נראה שנרשמה עליית מדרגה נוספת. 

(צילום: מוחמד שינאווי, אלי אלגרט, ירון ברנר, עוזי פרלמוטר, בן קלמר )

העבריינים אוהבים את החיים הטובים. השוטרים, שבמקרים רבים מתקשים להשיג ראיות מפלילות בדרכים רגילות, לא נהנים לראות אותם נהנים. ההטרדות החוזרות ונשנות מובילות לעימותים ומגיעות לעתים לבית המשפט, ולא תמיד המשטרה מנצחת. אבל לפעמים עצם העימות הוא המטרה. "השוטרים של היום לא מכבדים", מתלונן גורם המקושר לאחד העבריינים הבכירים. "אנחנו מכבדים את העבודה שלהם, אבל זה לא מועיל בכלום". האמנם?

מבצע הקש בדלת

בשבוע שעבר נעצר לשבעה ימים שלום דומרני, שמוגדר כראש ארגון פשע באזור הדרום, והכול בגלל דו"ח של משטרת התנועה על מהירות מופרזת, שלא ניתן לו בכלל. לבלשי היחידה הכלכלית (יאל"כ) התברר כי רכב שהיה מושכר על שם דומרני נתפס נוסע ב-140 קמ"ש.

 כמקובל נשלח דו"ח התנועה לאדם שבאותו הזמן שכר את הרכב. מעט אחר-כך התקבל במשטרה תצהיר שנחתם כביכול על-ידי עורך דין בשם דומרני, ולפיו האיש לא נהג ברכב, ומי שנהג בו הוא אדם חולה שנמצא בבית חולים.

אכן, דומרני בדרך כלל לא נוהג אלא נעזר באחד מאנשיו, "החיילים" כפי שהם מכונים, ובמאבטחים שסובבים אותו. זה ברור גם למשטרה, שעוקבת אחריו 24 שעות ביממה, אבל המסמך שכביכול הפיל את האחריות על אדם אחר הספיק לעורר חשד לקנוניה - ודומרני נעצר. כתב אישום לא בטוח שיוגש, אבל המשטרה את שלה השיגה. 

דומרני, מולנר, שירזי. מעקב במשך 24 שעות(צילום: גיל יוחנן, בן קלמר)

נעבור לריקו שירזי, שמואשם באיומים ובהעלמות מס במיליונים. רק לאחרונה הוא החליף את מקום מגוריו - מתא ההפרדה בכלא באר שבע למלון דירות יוקרתי מול חוף ימה של נתניה, שם הוא שוהה במעצר בית מלא עם אזיק אלקטרוני. במשטרה היו ודאי מעדיפים ששירזי יחזור לבאר שבע, אבל השופטים לא תמיד מתחשבים. אז מה עושים? מוודאים שאדון ריקו נמצא כל יום בבית.

אף ששירזי מואזן ללא הפסקה והיחידות הארציות יאחב"ל ויאל"כ תמיד פוקחות עליו עין, בימים האחרונים הוא זוכה לביקורי נימוסין של שוטרי סיור מתחנת נתניה.

 וזה קורה בשעות לא שגרתיות במיוחד. כל לילה בין חצות ל-5 לפנות בוקר נשמעות הדפיקות בדלת, והשוטרים מבקשים לראות את שירזי במו עיניהם. "זה רק בשביל להציק ולטרטר", אמר שירזי למקורביו.

בכך לא מסתיימת "הדאגה" של המשטרה לשירזי. לאחרונה קיבלה הנהלת המלון שבו הוא שוכן מכתב ממשטרת ישראל, שבו התבקשה להגביר את סידורי האבטחה בגלל האישיות שגרה בקומה העליונה - אחרת יילקח רישיון העסק.

פטיש בכביש

ראשי הפשע אינם היעדים היחידים. יש גם את המעגלים המשניים והסובבים אותם, מי שהם מגדירים "חיילים" או "בכירים" בארגון. אנשיו של דומרני למשל זכו להכיר שיטת מעצר חדשה. לא פעם ולא פעמיים, כשהם נוסעים ברכב הבלשים של היחידה המרכזית במרחב לכיש יושבים להם על הזנב. ברמזור, חוסמים השוטרים את דרכם של אנשי דומרני, קופצים עם פטישים ומנפצים את שמשות המכונית. הנימוק: צורך בחיפוש.

המשטרה: היינו צריכים לערוך חיפוש ברכב

סיפור נוסף נוגע למקורב לראש ארגון פשע אחר, עמיר מולנר. זהו המיליונר הצרפתי אלכס קהאן, שלפני כמה חודשים למד שלהיכרות הזו יש מחיר לא קטן. תאונת דרכים  קלה שבה פגע עם הפרארי שלו במכונית אחרת, וגרם נזק שהסתכם אולי ב-1,500 שקל, הפכה למעצר מתוקשר שבסיומו הואשם יחד עם עוד כמה "חיילים" של מולנר - שלהם יוחסו עבירות חמורות יחסית שכללו תקיפה, קשירת קשר לפשע ואיומים.

שופט בית משפט השלום שמאי בקר מתח ביקורת על תיאור העובדות בכתב האישום, ורמז שאולי עדיף שלא היה מוגש כלל. זה הספיק למשטרה לבקש את פסילתו של השופט, בקשה שנדחתה בבית המשפט העליון. למרות זאת, המשפט ממשיך להתנהל. העיקר שמולנר וחבריו ימשיכו להתעסק בו ויגיעו אחת לכמה שבועות לדיונים.

צו השעה

על מדיניות החיכוך עם ארגוני הפשיעה אחראי אגף החקירות בראשותו של ניצב מני יצחקי. עד לאחרונה פיקד יצחקי על יחידת-העל להב 433 שתכליתה לפקח על אותם פושעים "בכירים". הם רואים בכך הטרדות סתמיות, במשטרה מייחסים להם חשיבות עליונה באיסוף מידע, מציאת כלי נשק ואמצעים פליליים אחרים, וגם הרתעה.

זירת ניסוין חיסול. המשטרה מזהירה את מולנר מפגיעה

"אין פעם שאנחנו מגיעים לחיפוש או בודקים עבריין ולא יוצא לנו משהו", הסביר גורם בכיר בלהב 433 וביקש להדגיש: "כל חיפוש שכזה או מפגש עם עבריינים מבוצע על פי חוק עם צו חיפוש או צו מעצר. בהרבה מהמקרים האלה אנחנו מוצאים גם דברים לא חוקיים".

ובכל זאת, גם אם במשטרה לא יודו בכך בפה מלא, חלק מאותם מפגשים לא אמורים לייצר חומרי ראיות ולא תמיד מבוצעים על פי צו. לעתים מספיק שתגיע ידיעה מודיעינית על חשד לפשע, כדי שזה יאפשר לשוטרים לנסוע בדחיפות לבית היעד המודיעיני ו"להפוך" אותו. הנוכחות הזאת כאילו נועדה לסמל לעבריינים - אנחנו החוק ונעשה הכול כדי שתראו את זה.

במקרה של מולנר, יש גם זימונים תכופים למשטרה כדי לעדכנו באיומים על חייו. עורך דינו, מוטי כץ, התייחס למקרה הפריצה לבית וטען ש"זאת הצקה לשמה. אני לא מאמין שבהצקות האלה, שרובן ככולן אינן מעוגנות בחוק, אתה משיג מטרה כלשהי.

 גם המשטרה צריכה לשמור על כללים מסוימים, אפילו למראית עין. בכל זאת - לחלקם יש ריספקט למשטרה, וזה לא מוסיף כלום".

את דומרני מייצג עו"ד רועי אטיאס, ולדבריו "שלום דומרני הוא שם שלבדו מהווה עילת מעצר. במקביל מתרבים מעצרי השווא המבוצעים ככלי לקידום חקירה, ואף לעתים ממניעי התנכלות, כשלמשטרה ידוע היטב שהתיק יסתיים ללא כתב אישום והעצור הוא למעשה בן ערובה. זו סטייה חמורה מעקרונות המשפט והצדק וזה נעשה עניין שבשגרה".

"נכון שזה לא תמיד נעים מול המשפחה של העבריין, אבל אין ברירה", מסביר מנגד בלש באחת היחידות שמגיעות במגע עם העבריינים. "אסור לשכוח שלא מדובר פה בצדיקים, וכל עוד אנחנו אלה שמטרידים אותו ולא הוא את הציבור - הרווחנו".