מועדון סגור: הכניסה עם תואר אקדמי בלבד

אחרי שסיימתם את הגשת העבודות הסמינריוניות, ניגשתם למועדי ב' האחרונים בהחלט, והגעתם לשלב בו סימנתם וי על טופס הטיולים שמבשר רשמית על סיום התואר, מציעים מוסדות אקדמיים רבים אפשרות להצטרפות לארגון הבוגרים של האוניברסיטה או המכללה בהם למדתם.

• לכתבות נוספות בערוץ הלמודים
• דירוג האוניברסיטאות בארה"ב: סטנפורד ראשונה
• נתוני צה"ל: מאיזה תיכון יוצאים רוב העתודאים?
  

מדובר במגמה חדשה יחסית בנוף האקדמיה המקומי, שזוכה לעדנה בעשור האחרון. הבוגרים מוזמנם להצטרף למועדון שמציע הטבות שונות, הזמנות לכנסים ולפעילויות בין כתלי הקמפוס ומחוץ להם, עזרה במציאת עבודה ועוד. בדרך כלל ההצטרפות היא ללא תשלום, כל עוד הינך בוגר מוסד אקדמי מסוים, אולם השאלה המרכזית היא האם החברות בארגון בוגרים כלשהו באמת מסייעת במסלול הקריירה והחיים?

ארגוני בוגרים: לא רק מייל חודשי

לפני מספר שנים כשסיימתי את לימודי התואר השני באוניברסיטת תל-אביב, הצטרפתי לארגון הבוגרים של האוניברסיטה שכלל מילוי פרטים אישיים וכתובת אי-מייל מעודכנת. אחת לכמה שבועות אני מקבל הזמנה להרצאה פתוחה שנערכת במסגרת הפקולטה למדעי הרוח בה למדתי ותו לא. במילים אחרות, האם ארגון הבוגרים הוא בסך הכל הצטרפות לעוד רשימת תפוצה או כלי שימושי לבניית קריירה?

"כשאתה חושב על זה, יש לנו למעלה מ-130 אלף בוגרים", מספרת שלומית שאולוב-ברקן, ראש ארגון הבוגרים של האוניברסיטה העברית. "ראשוני הבוגרים סיימו את האוניברסיטה בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת ומצד שני יש כאלה שמסיימים את הלימודים בימים אלה. אנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים ליצור קשר עם כולם דרך עיתונים לבוגרים, רשתות חברתיות ועוד".

כנס בוגרי רוקחות באוניברסיטה העברית(צילום: פביאן קולדורף )

לשאלת ynet מדוע משקיעה האוניברסיטה משאבים ביצירת קשר עם הבוגרים ויצירת ארגון בוגרים, משיבה שלומי: "אנחנו עושים מאמצים לשמש גם כמערכות שמסייעות בהשמה ומציאת תעסוקה וגם בהפגשת בוגרים עם אנשים מובילים בארץ בתחומם. האוניברסיטה רוצה לסייע לאותם בוגרים שייתנו את התרומה שלהם למדינה ולחברה והקישור שלהם עם אפשרויות תעסוקה וזה משהו שהוא חשוב לנו.

"הפעילות של הבוגרים מרוכזת בעיקר סביב בתי הספר בכנסים, ימי עיון ומפגשים חברתיים אבל גם הטבות כמו כרטיס של לאומי קארד שנותן הנחות בבתי עסק, כניסה למועדוני VIP בשדה התעופה ועוד".

מהנחות להבימה ועד לקייטנות לילדים

הפעילות של ארגוני הבוגרים הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות וכוללת השמה, כנסים, יצירת רשתות חברתיות וכאמור גם הטבות לסטודנטים. הנה כמה דוגמאות; ארגון הבוגרים של המכללה האקדמית ת"א-יפו, שמונה כיום כ-10,000 בוגרים, מציע מגזין חודשי שנשלח באי-מייל, השתתפות בקורסים בהנחה ולוח משרות עדכני. הארגון של המסלול האקדמי-המכללה למנהל מציע שלל הטבות בתיאטרון הבימה, זר מתוק, סטודיו לכלות, שירותים פיננסיים, מופעי תרבות וקייטנות לילדי הבוגרים.

אגודת בוגרי האוניברסיטה הפתוחה, שכוללת כ-41 אלף בוגרים, מציעה לבוגרים סדרת אירועים במהלך השנה לרבות סיורים לימודיים וטיולים ברחבי הארץ, מפגשי תיאטרון, ערבי מוסיקה, סדרות של הרצאות וכנסים. האגודה גם מציעה הטבות והנחות על קורסים וזכות שימוש בספריית האוניברסיטה.

המרכז להכוון תעסוקתי בבינתחומי הרצליה מסייע לבוגרים להשתלב בשוק העבודה באמצעות כתיבת קורות חיים, ייעוץ אישי והכוונה, הזמנה למפגשי גיוס, הרצאות וסדנאות. ללא קשר לארגוני הבוגרים, במוסדות מסוימים פועלים גם מרכזי הכוונה תעסוקתיים, כמו במקרה של אוניברסיטת אריאל.

סטנפורד משקיעה 87 דולר בשנה בכל בוגר

המסורת של ארגוני בוגרים נמצאת בחיתוליה על אדמות ארץ הקודש, אולם מעבר לים ובמיוחד בצפון אמריקה מדובר במכונה משומנת וותיקה, שמשקיעה כספים רבים בכל בוגר, והחברות בארגוני הבוגרים הפכה לטבעית עבור הסטודנטים לשעבר. באוניברסיטת סטנפורד היוקרתית מושקעים 87 דולר בכל בוגר ואילו ב-MIT משקיעים כ-60 דולר בכל בוגר בשנה. אם תכפילו סכום זה במספר הבוגרים מדי שנה, מדובר במיליוני דולרים שמשקיעות האוניברסיטאות מעבר לים לשמירה על קשר הדוק עם הבוגרים, מתוך הכרה בחשיבות הקשר שבין האקדמיה לשוק העבודה.

בטכניון הסיקו את המסקנות, ובארבע השנים האחרונות נמצא ארגון הבוגרים של הטכניון בתהליך של שינוי; דמי החבר שבוגרים נדרשו לשלם עד כה בוטלו, מתוך רצון לתת שירות לכלל הבוגרים. בתמורה לחברות בארגון שמספק הרצאות, כנסים, אפשרות ליצירת רשת חברתית, הכוון תעסוקתי ועוד, נדרשים הבוגרים לתרום מזמנם או מכספם לקהילה ולסטודנטים בטכניון.

אירוע משפחות בוגרי הטכניון(צילום: יוסי שרם)

מפגש טכניון קפה(צילום: יוסי שרם)

אירוע שולחנות עגולים בטכניון(צילום: יוסי שרם)

"אנחנו ארגון בוגרים שהצליח ליצור ולשמר קשר עם קבוצה מאוד גדולה של בוגרים", מעידה פנינה זיו, מנכ"לית ארגון הבוגרים של טכניון. "מתוך 70 אלף בוגרים, עם מחצית אנחנו נמצאים בקשר חודשי. הרעיון הוא ליצור קהילה שתמשיך להשפיע גם מחוץ לאקדמיה ותשמר את הקשר שבין התעשייה לאקדמיה.

"למשל, יש לנו קבוצה שנקראת קבוצה המאה; מדובר בבוגרי טכניון המובילים במשק ובהתנדבות הם מסייעים ליזמים צעירים. התחלנו ליזום מפגשי שולחנות עגולים בין בוגרי הפקולטות, הסטודנטים וסגל הפקולטות. אנחנו מצליחים להביא הרבה בוגרים לפגוש סטודנטים שלא הייתה להם לעולם הזדמנות לשוחח על המקצוע. הם שואלים האם כדאי להמשיך ללמוד, האם להתחיל לעבוד בחברה גדולה וגם דברים ספציפיים למקצוע - האם התחום הולך להתפתח? זה מנגיש לסטודנטים את האנשים הבכירים במשק".

גם באוניברסיטת חיפה הפנימו את המסר, ולרגל 40 שנות פעילות לאוניברסיטה לפני שנה הוחלט להקים את מועדון הבוגרים והידידים. במסגרת המועדון החלה לפעול תוכנית מנטורינג יישומית לקידום נשים לקריירה; בנוסף לכך, סטודנטיות הנמצאות לקראת סיום לימודיהן ובתחילת הקריירה שלהן נפגשות עם נשים בולטות מהמגזר הציבורי והעסקי.

מטרה נוספת של ארגוני בוגרים רבים היא כמובן איסוף התרומות. בטכניון מצאו פתרון מעשי גם לבוגרים שידם אינה משגת לתרום סכומים נכבדים למוסד בו הם למדו. "ישנה קרן מלגות שמושתתת על תרומות קטנות", מסבירה זיו, מנכ"לית ארגון הבוגרים של טכניון.

"אנחנו חושבים שבעזרת תרומות קטנות של בוגרי טכניון אפשר למנף קרן רצינית שתעזור לסטודנטים; השנה חילקנו 83 מלגות של עשרת אלפים שקלים מהקרן הזאת. אתה לא צריך להיות עשיר כדי לתרום כמה מאות שקלים. המלגה היא לסטודנט באמצעות צ'ק ולא שכר לימוד וזה מוכיח את עצמו. אנחנו גם מאמינים שהבוגרים צריכים לתרום לקהילה ויש תוכנית שבוגרי טכניון חונכים ילדים בפריפריה החברתית, במרכזי למידה של החברה למתנ"סים. זו גם עזרה בלימודים וגם הרבה מעבר לזה".

האם ארגוני הבוגרים בארץ יצליחו לזכות במעמד של אלה בחו"ל? 

"אני מניחה שמדובר ב'שלח לחמך'. יש הרבה בוגרים שמתעשרים, ובבוא היום יתנו תרומות למוסדות שלהם וגם לטכניון, יקימו בניינים ויקימו מעבדות.

"גם בארץ יש יותר ויותר בוגרי טכניון שהתעשרו. לכן, זאת השקעה מאוד חשובה, והטכניון מבין את זה. אנחנו במסלול טוב אבל רק בתחילת הדרך.

"תראה, במסגרת הפעילות שלנו אנחנו פונים לאנשים הכי עסוקים והכי בכירים, אומרים: 'יש סטודנט שרוצה להתייעץ' ולא שמענו את המילה לא. זאת קהילה מאוד איכותית וחזקה,, שתופסת דרגי ניהול במספרים עצומים. כל כיפת ברזל אלה בוגרי טכניון.

"עדיין אין לארגונים מעמד זהה לחו"ל. לשמחתנו הטכניון לקח את זה בשתי ידיים ואז קרה השינוי הגדול. הטכניון מכיר בתרומה שהבוגרים נותנים ויכולים לתת לגוף כזה, מה שבחו"ל יודעים כבר מזמן. אצלנו לא משקיעים הרבה ביחס לחו"ל, אבל התוצאות שלנו מאוד טובות. בשנה האחרונה השתתפו 6,000 בוגרים בכנסים שלנו. זה אומר שאנחנו בדרך הנכונה. אני מאמינה שלאט לאט נראה שינוי בגישה לנושא הזה בארץ, הן מצד המוסדות והן מצד הבוגרים".