שתף קטע נבחר

פושעים נאצים שגורשו מארה"ב עדיין חיים בה

אף על פי שקיבלו פקודת גירוש ומיצו את אפשרויות הערעור שלהם, לפחות עשרה גברים שחשודים בביצוע פשעי מלחמה במלחמת העולם השנייה עדיין חיים בארה"ב. הסיבה: אף מדינה לא רוצה לקבל אותם

לפחות עשרה חשודים כפושעי מלחמה נאצים, שקיבלו הוראת גירוש מהרשויות בארה"ב, לא עזבו את המדינה מעולם, וארבעה מהם עדיין חיים בה. מסקירת נתונים של משרד המשפטים האמריקני שפורסמה אתמול (יום ג') עולה כי הם עדיין זכאים לקצבאות ממשלתיות, עד שימצו את אפשרויות הערעור שלהם, ובמקרה אחד אפילו לאחר מכן.

 

כרזה המודיעה על מבצע "הזדמנות אחרונה" לתפיסת פושעים נאצים בגרמניה (צילום: EPA) (צילום: EPA)
כרזה המודיעה על מבצע "הזדמנות אחרונה" לתפיסת פושעים נאצים בגרמניה(צילום: EPA)

 

עשרת הגברים נתונים ב"לימבו משפטי" משום שבזמן שארה"ב רוצה לגרשם, אף מדינה אחרת לא מוכנה לקבלם. כך מתנהלים חייהם של ולדאש זאינצ'אושקש במסצ'וסטס, תאודור ז'הינסקי בפנסילבניה, יאקיב פאלי בניו יורק וג'ון קלימון במישיגן.

 

מכולם נשללה אזרחותם וניתנה הוראה לגרשם, אבל הם ממשיכים לחיות את חייהם. עשרות חשודים אחרים בפשעי מלחמה נאצים בארה"ב המשיכו גם הם ליהנות מביטוח לאומי ומהטבות נוספות בזמן שנאבקו בגירוש.

 

על פי החוק האמריקני, ארה"ב יכולה לגרש חשודים בפשעי מלחמה בתקופה הנאצית, אך לא יכולה להעמיד אותם לדין מכיוון שהפשעים לא בוצעו על אדמתה. האחריות לשיפוט מוטלת על המדינות שבהן התחוללו הפשעים – אם החשודים מגיעים לשם.

 

ב-34 השנים מאז הקים משרד המשפטים סוכנות למציאת פושעי מלחמה נאצים וגירושם, היא הצליחה להביא לפתיחת הליכים נגד 137 בני אדם. פחות מחצי מהם – לפחות 66 – הוצאו מהמדינה באמצעות גירוש, הסגרה או עזיבה מרצון. לפחות 20 מתו בזמן שהמתינו להכרעה, ב-20 מקרים אחרים לפחות הסכימו הרשויות להימנע מגירוש בגלל בריאות לקויה. בחלק מהמקרים הממשלה הסכימה לא לגרש בתמורה לסיוע בחקירות אחרות.

 

אבל אבן הנגף העיקרית הייתה חוסר רצון מצד מדינות באירופה לקלוט את המגורשים. אלי רוזנבאום, ראש הסוכנות לחקירת פושעי מלחמה, הודה כבר לפני שנתיים כי "ממשלות אירופיות מסרבות להחזיר את האנשים האלה".

 

ארבעת החשודים שעדיין חיים בארה"ב חרף פקודות הגירוש מיצו את הליכי הערעור בענייניהם:

 

זאינצ'אושקש, בן 97. על פי רוזנבאום, הוא נטל חלק בחיסול גטו ורשה. הוא מכחיש שהיה נוכח בגטו בעת החיסול. זאינצ'אושקש עדיין חי במסצ'וסטס, 11 שנים לאחר שהרשויות פתחו בהליך לשלילת אזרחותו. הוא קיבל פקודת גירוש לליטא מולדתו ב-2007 ומיצה את הערעורים כעבור שלוש שנים. אך ליטא ומדינות אחרות לא מוכנות לקבל אותו.

 

זאינצ'אושקש. לקח חלק בחיסול גטו ורשה (צילום: AP) (צילום: AP)
זאינצ'אושקש. לקח חלק בחיסול גטו ורשה(צילום: AP)
 

ז'הינסקי, בן 89. לטענת הרשויות הוא היה שומר חמוש במחנות ריכוז בגרמניה ובפולין. הוא מכחיש זאת. ז'הינסקי עדיין מתגורר בפנסילבניה כמעט 14 שנים לאחר שנפתחו הליכים נגדו. אזרחותו נשללה והוא קיבל פקודת גירוש לאוקראינה מולדתו, לגרמניה או לפולין, ומיצה את אפשרויות הערעור שלו ב-2006. אף מדינה לא מוכנה לקבל אותו.

 

פאלי, בן 89. על פי מסמכי בית משפט, פאלי, שנולד בחלק של פולין השייך כעת לאוקראינה, היה שומר חמוש במחנה כפייה של יהודים שנוהל על ידי האס-אס בפולין. פאלי עדיין גר בניו יורק, 11 שנים לאחר שנפתחו נגדו הליכים ושבע שנים לאחר שמיצה את אפשרויות הערעור. פקודת הגירוש שלו הייתה לאוקראינה אך הומרה בגירוש לגרמניה, פולין או כל מדינה אחרת שתהיה מוכנה לקבלו.

 

פאלי. שומר חמוש במחנה כפייה (צילום: AP) (צילום: AP)
פאלי. שומר חמוש במחנה כפייה(צילום: AP)

 

קלימון, בן 92. היה חבר בכוח המשטרתי האוקראיני שהקימו הנאצים בלבוב, שריכז יהודים וכלא אותם. קלימון עדיין מתגורר במישיגן, אף שמיצה את אפשרויות הערעור שלו השנה, לאחר הליכים שנמשכו תשע שנים. הוא קיבל פקודת גירוש לאוקראינה, לפולין או לגרמניה, או לכל מדינה שתיאות לקבלו. עורך דינו טען שהיה נער בעת שהפשעים לכאורה בוצעו. לדבריו, מרשו סובל מאלצהיימר ומסרטן. התביעה בפולין אמרה שחקירה נגדו נסגרה משום שלא נמצא קשר חד משמעי לפשעים ב-1942. בגרמניה הוא נתון לחקירה מאז 2010.

 

קלימון. טוען שהיה רק נער (צילום: AP) (צילום: AP)
קלימון. טוען שהיה רק נער(צילום: AP)

 

אפרים זורוף, צייד הנאצים הראשי של מרכז שמעון ויזנטל, אמר שלמדינות רבות חסר הרצון הפוליטי לקבל את הפושעים הנאצים שגורשו. "אני לא חושב שמדובר בחוסר במאמצים מצד ממשלת ארה"ב", אמר.

 

מומחים בנושא הביעו תסכול מחוסר היכולת להוציא את הפושעים לכאורה מארה"ב. "העובדה שניתנה להם האפשרות ליהנות מהחירויות של המדינה הזו, לאחר ששללו מאחרים את חירויותיהם ואף את חייהם, היא עלבון לנספים", אמר פול שפירו, מנהל המרכז ללימודי השואה במוזיאון השואה בוושינגטון.

 

קרקוץ'. המקרה הבא? (צילום: AP) (צילום: AP)
קרקוץ'. המקרה הבא?(צילום: AP)

 

חוסר הרצון של מדינות לקבל חשודים עשוי למלא תפקיד במקרה של מיכאל קרקוץ', תושב מינסוטה בן 94 שתחקיר של AP בחודש שעבר חשף כי הוא היה מפקד ביחידת אס-אס שהשתתפה במעשי טבח. תובעים בגרמניה ובפולין חוקרים אפשרות

להאשימו ולבקש את הסגרתו. אם לא יגישו נגדו כתב אישום, תנסה ארה"ב לעשות זאת בהליך אזרחי שיביא לשלילת אזרחותו. אך אז יהיה צורך במדינה שתקבל אותו, והמקרים הקודמים מעידים שהדבר עלול להיות קשה.

 

גורמים רשמיים במשרד המשפטים לא הסכימו לומר אם ארה"ב מנהלת חקירה נגד קרקוץ'. מהתחקיר של AP עולה שהוא פנה לרשויות ההגירה האמריקניות כדי להיכנס למדינה ואמר כי אין לו כל ניסיון צבאי.

 

סטיבן פסקי, פרקליט לשעבר במשרד המשפטים שעבד על התיקים של ג'ון דמיאניוק וז'הינסקי, סיכם זאת כך: "אלא אם פולין או גרמניה יחליטו להעמיד אותו לדין, סביר להניח שהוא ימות בארה"ב".

 

Read this article in English

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
קלימון, בן 92, חבר בכוח הנאצי בלבוב
צילום: AP
מומלצים