הקבוצות האבודות- חלק א'
ונקובר גריזליז ומונטריאול אקספוז הן שתיים מהקבוצות הקנדיות שנעלמו עם השנים ממפת הספורט המקצועי בצפון אמריקה. "ידיעות קנדה" במסע אחר אותן הקבוצות שנותרו רק בזכרונות
לקנדה יש נציגות בארבע מתוך חמש ליגות הספורט המקצועי בצפון אמריקה: NHL (הוקי קרח), MLB (בייסבול), NBA (כדורסל) ו-MLS (כדורגל אירופי). הליגה היחידה בה לקנדה אין נציגות היא ליגת ה-NFL, ליגת הפוטבול האמריקאית, זאת משום שלקנדה יש ליגה משל עצמה שנקראת CFL אשר נוסדה בשנת 1958.
בניגוד ל-NHL, MLB ו-NBA שקיימות כבר שנים רבות, ליגת ה-MLS נחשבת לליגה חדשה יחסית לאחיותיה הספורטיביות. ה-MLS נוסדה בשנת 1993 לקראת המונדיאל שנערך בקיץ 1994 בארצות הברית והחלה לפעול באופן מעשי החל משנת 1996. בליגה נמצאות נכון להיום שלוש קבוצות קנדית: טורונטו אף.סי (שבע עונות), ונקובר ווייטקאפס (שלוש עונות) ומונטריאול אימפקט (שנתיים), בתקווה שהן ישארו בליגה שנים רבות ובמקביל יצטרפו אליהן עם השנים קבוצות נוספות מקנדה.
לעומת ה-MLS, במהלך ההיסטוריה הארוכה של ה-NHL, MLB ו-NBA היו מספר קבוצות קנדיות שהופיעו בליגה למשך מספר שנים, מסיבות שונות פעילותן הופסקה או שהזיכיון לנהל אותן הועבר לאנשי עסקים שהחליטו להפעיל אותן בערים אחרות ברחבי צפון אמריקה. אחת הסיבות המרכזיות לקשיים הכלכליים מהם סבלו הקבוצות הקנדיות היא העובדה שלאורך השנים הדולר הקנדי היה חלש יותר מהדולר האמריקאי. ההכנסות של קבוצות אלו היו בדולרים קנדים והמשכורות שהן נאלצו לשלם לשחקנים שלהם היו בדולרים אמריקאים, בשל העובדה שבסיסן של הליגות היה בארצות הברית ומרבית השחקנים היו אמריקאים, דבר שהוביל לפערים גדולים בין ההכנסות נמוכות להוצאות הגבוהות וגרם לגרעון כספי שלא היה ניתן להתמודד איתו. סקירה זו תתמקד בקבוצות הקנדיות ששיחקו בליגות ה-MLB וה-NBA ונעלמו מהמפה.
MLB-מונטריאול אקספוז (1969-2004)
בייסבול נחשב לספורט הלאומי של ארצות הברית. קביעה לא מפתיעה לאור העובדה שליגת ה-MLB שנוסדה ב-1869 היא הוותיקה ביותר מבין כל ליגות הספורט המקצועי בצפון אמריקה. האמריקאים שרצו לצאת לארג'ים עם השכנים מהצפון, החליטו לתת לקבוצות מקנדה הזדמנות ליטול חלק בליגה. נכון להיום נמצאת בליגת ה-MLB קבוצה קנדית אחת, טורונטו בלו ג'ייז, שנוסדה בשנת 1977 וזכתה בשתי אליפויות רצופות ב-1992 ו-1993. שני העשורים האחרונים לא בדיוק האירו פנים לקבוצה מטורונטו, אך ההשקעה הכספית הגדולה של הבעלים בתקווה לחדש את הימים היפים מתחילת שנות ה-90 מצביעה על כך שבלו ג'ייז לא יעלמו בקרוב מהמפה. לפני שבלו ג'ייז מילאו באוהדים את "סקיי דום" בדאון-טאון טורונטו, שלימים הפך ל"רוג'רס סנטר", מונטריאול אקספוז, שנוסדה בשנת 1969 והייתה בבעלות של איש העסקים היהודי-קנדי צ'ארלס ברונפמן, נשאה את הדגל הקנדי בליגה.
האקספוז ניצחו את משחקם הראשון ב-MLB שנערך בחוץ מול ניו-יורק מטס בתוצאה 11:10. למרות האופטימיות, הקבוצה לא הצליחה להגיע לפליאוף במשך 12 שנים. בעונת 1981 הצליחה הקבוצה להגיע עד לסדרת הגמר של נשיונאל ליג, שם לא הצליחה לגבור על לוס אנג'לס דוג'רס. הקבוצה לא הצליחה לייצר המשכיות ולמעשה מאז לא העפילה לפליאוף ולא פעם אחת נוספת, זאת למרות שלאורך השנים היו בקבוצה מספר שחקנים מובילים כדוגמת גארי קרטר ואנדרה דאווסן, שנבחרו גם להיכל התהילה של ה-MLB. ברונפמן, שלא ראה פרי להשקעותיו, החליט למכור את הקבוצה וב-1991 היא הועברה לידיו של איש העסקים קלוד בארצ'ו, שקיווה לשנות את המגמה, אך חוסר ההצלחה המקצועי וההפסדים הכספיים שהגיעו יחד איתם הובילו גם אותו להתייאש וזה מכר את הקבוצה ב-1999 לסוחר האומנות האמריקאי, ג'פרי לוריה.
הסבלנות של לוריה הסתיימה אחרי שנתיים בלבד, כשהחליט לוותר על מונטריאול ולרכוש במקום את פלורידה מארלינס. להנהלת ה-MLB לא הייתה ברירה והליגה מינתה אנשים מטעמה שינהלו את אקספוז באופן זמני. בתחילה חיפשו נציגי ה-MLB גורם שירכוש את האקספוז וישאיר אותה במונטריאול, אך לאחר שלא הצליחו במשימה הבינו כי אין ברירה והמועדון חייב לבצע רילוקיישן כדי להמשיך ולהתקיים. לאחר שנבחנו מספר אפשרויות הוחלט כי המועדון יעבור לוושינגטון לקראת עונת 2005. משחק הבית הרשמי האחרון של הקבוצה במונטריאול נערך ב-29 בספטמבר 2004. 31,395 אוהדים שהגיעו כדי להיפרד מהקבוצה ראו לצערם הפסד בתוצאה 9:1 לפלורידה מארלינס. המשחק האחרון של מונטריאול בליגה נערך בחוץ מול ניו-יורק מטס ב-3 באוקטובר, אז הפסידה הקבוצה הקנדית בתוצאה 1:8. רצה הגורל והמשחק האחרון של מונטריאול בליגת ה-MLB היה דווקא מול מטס, מולה התמודדה מונטריאול 35 שנים לפני כן במשחק הבכורה שלה בליגה. אכן, סגירת מעגל. מאז עונת 2005 המועדון נקרא וושינגטון נשיונאלס, וגם במתכונתו הנוכחית הוא לא קוצר הצלחות.
טורונטו האסקיז (1947)
אנשים נוטים לחשוב בטעות כי עד לשנות ה-90 לא היו קבוצות קנדיות בליגה. אך מאחר והקנדי, ד"ר ג'יימס נייסמית', היה זה שהמציא את הכדורסל בשנת 1891, עם הקמתה של הליגה ב-1946, הוחלט שלקנדה תהיה גם קבוצה בליגה בשם טורונטו האסקיז. למעשה, המשחק הראשון בהיסטוריה של הליגה נערך בקנדה ב-1 בנובמבר 1946 בין טורונטו האסקיז לניו-יורק ניקס. אגב, במשחק בו נכחו 7090 צופים ניצחה ניו-יורק בתוצאה 68:66, כשאת הסל הראשון קולע שחקנה של ניו-יורק, אוסי בנג'מין שכטמן היהודי, אשר נפטר ביולי האחרון בגיל 94.
בסגל הקבוצה שמנה 20 שחקנים היו רק שני קנדים: האנק ביאסטי, הקנדי היחיד בהיסטוריה ששיחק בשתי ליגות מקצועיות שונות (הפך לשחקן בייסבול בפילדלפיה לאחר שפרש מכדורסל) וג'ינו סובראן, היחיד מבין שחקני הקבוצה שעדיין בחיים (בן 88). את עונתה היחידה בליגה סיימה הקבוצה במאזן של 22 נצחונות לעומת 38 הפסדים. בתום עונת 1947 הוחלט להפסיק את פעילות הקבוצה ואוהדי הכדורסל בקנדה נאלצו לחכות קרוב ליובל בטרם זכו שוב לראות במדינתם כדורסל מהליגה הטובה בעולם.
NBA- ונקובר גריזליז (1996-2001)
כחלק מתהליך הגלובליזציה שעבר על ליגת ה-NBA בשנות ה-90, החליט הקומישנר, דיוויד סטרן, לצרף שתי קבוצות חדשות מקנדה והיעד שסומן לביצוע המהלך היה עונת 1996. טורונטו, העיר הגדולה בקנדה, הייתה בחירה טבעית ואכן בעיר הוקמה טורונטו ראפטורס שפעילה עד היום. ראפטורס אומנם לא הצליחו להפוך עד כה לקבוצת צמרת בליגה, אך הרנסאנס שעובר לאחרונה על הכדורסל הקנדי מפיח תקווה בקרב לא מעט גורמים מסביב למועדון. הקבוצה הקנדית השנייה שהוקמה לצד ראפטורס הייתה ונקובר גריזילז. ונקובר, העיר השמינית בגדולה בקנדה שנמצאת בדרום מערב המדינה, לא הצליחה לייצר בסיס כלכלי מספיק יציב כדי לתחזק את הקבוצה וההחלטה להקים דווקא בעיר הזאת את קבוצת ה-NBA השנייה של קנדה התבררה בדיעבד כטעות.
עונתה הראשונה של גריזליז הייתה חלשה ביותר, במהלכה רשמה הקבוצה 15 ניצחנות לעומת 67 הפסדים, המאזן הגרוע בליגה. לקראת עונתם השנייה בליגה, גריזליז בחרו במקום השלישי של דראפט 1996 את הפורוורד שאריף עבדול רחים, שהפך מיד לכוכב הקבוצה ולקלע הבולט שלה, כשלצידו משחק הסנטר רחב המימדים בריאנט ריבס, שנבחר על ידי ונקובר בדראפט שנה לפני כן. למרות השילוב בין השניים, הקבוצה שוב סיימה עם המאזן החלש בליגה תוך שהיא מנצחת 14 משחקים ומפסידה ב-68 מהם. בעונת 1998 נרשם שיפור קל כשגריזליז מצליחים להגיע ל-19 ניצחנות לעומת 63 הפסדים, יחד עם מאמנם החדש, בריאן היל, שהוביל את אורלנדו מג'יק לגמר ה-NBA בשנת 1996. למרות שצירפה לקבוצה את הרכז המוכשר, מייק ביבי, שנבחר במקום השני בדראפט 1998, ונקובר סיימה את עונת 1999 עם 8 ניצחונות לעומת 42 הפסדים (זו הייתה עונה קצרה של 50 משחקים עקב שביתת שחקנים בליגה).
לקראת עונת 2000, גריזליז שוב קיבלו את הבחירה השנייה בדראפט והחליטו לבחור את הרכז סטיב פרנסיס, אשר סירב לשחק בקבוצה. סירובו של פרנסיס הוביל לכך שלמועדון לא הייתה ברירה אלא לבצע טרייד שישלח אותו לקבוצה אחרת, וכך היה. במקומו של פרנסיס שנשלח ליוסטון רוקטס יחד עם שחקנים נוספים, קיבלה ונקובר אוסף של שחקנים בינוניים שלא הצליחו לתרום לקבוצה יותר מדי. במהלך העונה פוטר בריאן היל ומחליפו ליונל הולינס, שלימים אימן את הקבוצה גם לאחר שעזבה את ונקובר, הצליח להוביל את גריזליז למאזן של 22 ניצחונות לעומת 60 הפסדים.
סיום העונה המוצלח יחסית של ונקובר עם הולניס לא העניק לו קרדיט להמשיך עונה נוספת, ובשנת 2001, העונה האחרונה של ונקובר ב-NBA, היה לה מאמן חדש בדמותו של סידני לאו. הקבוצה סיימה את עונה במאזנה הטוב בהיסטוריה: 23 ניצחונות לעומת 59 הפסדים ובמשחקה האחרון בליגה היא גברה על גולדן סטייט ווריירס בתוצאה 95:81. לאורך ששת שנות קיומה של הקבוצה, היא לא רק הייתה בתחתית הליגה מבחינה מקצועית אלא גם מבחינה מסחרית, כאשר בשנתיים האחרונות לקיומה ממוצע הקהל באולמה הביתי, "ג'נרל מוטורס פלייס", היה מהנמוכים בליגה. החברה שניהלה את גריזליז באותן השנים התקשתה להמשיך ולהחזיק אותה מבחינה כלכלית והיא נמכרה לאיש העסקים מייקל הייזלי תמורת 160 מיליון דולר, שהעביר את הקבוצה לממפיס, שם היא נמצאת עד היום.
