שתף קטע נבחר

"העין העירומה": צילום שהוא הדבר האמיתי

הספר "העין העירומה: צילום סוריאליסטי במחצית הראשונה של המאה ה-20" עושה חשק מיידי לדפדף בו. כל תמונות הסלולר מחווירות לפתע לעומת היצירות שהוא מכיל

לא לעתים קרובות מדי מתגלגל ליד ספר אמנות או קטלוג תערוכה שעושה חשק למשש, לדפדף, ולא לדשדש איתו מייד אל המדף המיועד תוך מלמול חפוז: בהזדמנות אני אציץ בזה... הספר "העין העירומה: צילום סוריאליסטי במחצית הראשונה של המאה ה-20", זכה לכך.

באדיבות מכון שפילמן לצילום
אנדרה ברטון, דיוקן עצמי: כתיבה אוטומטית. 1938 (באדיבות מכון שפילמן לצילום)

על הכריכה הקדמית מוכרחים להעביר את קצות אצבעות, כי במרכזה משוקע מלבן, מה שכבר אומר שהיו כאן השקעה ותשומת לב. אחר כך כבר אין מנוס מלהציץ בצילום שמוטבע בתוך המלבן ומודפס באיכות כזו שמתחשק לשחרר אותו מהכריכה ולקחת.

 

זוהי עבודה של ואל טלברג, לא מהשמות הידועים ביותר בשדה הסוריאליזם ואפילו לא ממש חבר שלהם, אבל חי בחלומות שלהם בדיוק. בצילום, שאורכו המקורי לא עולה על 20 ס"מ ושמו "ללא כותרת (עירום נשי בחשיפה כפולה)", גוף אישה צף בתוך מרחב כהה, בזווית אנכית מלמעלה למטה, כשעין נשית בהירה ניבטת מירכה ודימוי פה צבוע נמשך לאורך צדודית ישבנה.

באדיבות מכון שפילמן לצילום
הרברט באייר, דיוקן עצמי. 1932 לערך (באדיבות מכון שפילמן לצילום)

פה, עיניים, ידיים, כל אלה נמצאים בשפע בעבודות האחרות, מסמנים עידן של חופש לגזור נגטיבים (!), להדביק, לשנות יחסי צורה וחלל, להדליק פנס זוהר בחדר החושך ולייצר מופע סולריזציה מלכותי, או בקיצור - כל מה ששואף במניפסט, שירה ודימויים אל מעל למציאות.

באדיבות מכון שפילמן לצילום
ז'רמיין קרול, בובת-תצוגה. 1925 (באדיבות מכון שפילמן לצילום)

כל היצירות בספר, קטנות עד קטנטנות וחלקן אף לא מהידועות ביותר, מצטרפות לחגיגה של רעיונות שנבטו בשנות ה-20 ועסקו בניסיונות מדהימים ביופיים לבטא את עולם התת-מודע על דחפיו, הזיותיו ושחרורו ממוסרות החברה. הן נעשו, כמובן, בשחור-לבן ונראות מוזרות ומרתקות. כמובן, מאן ריי לא נעדר וכך אף קלוד קאהון, מנסח מניפסט הסוריאליזם אנדרה ברטון עצמו, ברניס אבוט שעבדה עם מאן ריי וחסתה בצילו. יותר גברים, מעט נשים, כפי שהיה מקובל בימים הרחוקים ההם.

באדיבות מכון שפילמן לצילום
סלבדור דאלי ולואיס בוניואל, מתוך כלב אנדלוסי. 1929 (באדיבות מכון שפילמן לצילום)

הספר מלווה את התערוכה המוצגת כעת במכון שפילמן עם עבודות מקוריות וקולנוע סוריאליסטי ("כלב אנדלוסי" של

בונואל ודאלי). הוא יצא בהוצאת המכון ובעריכת ד"ר איה לוריא, אוצרת התערוכה. יש בו מאמרים של לוריא, רות רונן, רוזלינד קראוס ("התנאים הצילומים של הסוריאליזם" - לראשונה כאן בעברית), עדינה קמיאן-קשדן ושלום שפילמן – יוזמו ומקימו של המכון.

 

מול התחכום הנינוח, לפעמים עד נונשלנטיות, של מאן ריי או של פייר מולינייה, תוכנות הסלולר ואפליקציות התמונה המגניבות נראות כמו נינות לא מוצלחות במיוחד של הדבר האמיתי.

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באדיבות מכון שפילמן לצילום
מומלצים