תודה על כל מה ש(לא) נתתם / טור
תודה לשיבק על 4 שנים בינוניות להחריד, תודה לעסקנים שהתעסקו בכלום ושום דבר, וכמובן תודה לשחקנים שדורשים הרבה ונותנים כל כך מעט. רגע לפני שהמסך יורד על נבחרת הכדורסל, שרון דוידוביץ' לא שוכח להודות לכל מי ש(לא) צריך
ההצהרה כי שני ההפסדים של ישראל לבריטניה ואוקראינה הם "רגעי השפל בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי", היא פרשנות נטו. השערה המבוססת על משתנים רבים של זמן, מקום ויריבות. זו אינה קביעה חד משמעית. אז אולי כדאי שנתחיל עם העובדות:
ישראל מושפלת ביורובאסקט - כל הדיווחים:
1) ישראל קיבלה את הבית הקל ביותר באליפות אירופה. יתרה מזאת, ההגרלה הייתה כל כך נוחה, עד ששני המפגשים הראשונים היו מול שתי הנבחרות החלשות בבית ושתיים מארבע הנבחרות הכי חלשות בטורניר.
2) לישראל יש שישה שחקנים עם ניסיון אירופי בכיר ביורוליג, בעבר או בהווה.
3) לישראל יש שחקן שמשחק 3 שנים ב-NBA.
4) לישראל יש שחקן שדורש ממכבי ת"א 700 אלף לעונה בכדי להישאר אצלה.
5) עיסוקו העיקרי של איגוד הכדורסל בשנה החולפת היה סביב שאלת "מי יהיה היו"ר".
6) שני הגבוהים של ישראל באליפות אירופה 2001 היו עידו קוז'יקרו ויניב גרין.
השחקנים הם האשמים העיקריים, על כך אין עוררין. רק שאותם, לצערנו הרב, אין יותר מדי אפשרויות להחליף. אמש ניסיתי לעדן את האשמה של אריק שיבק בהפסד לבריטניה. זו הייתה טעות. אבל שני ראיונות תלושים מהמציאות, 24 שעות ו-40 דקות של משחק מחפיר אחרי, והתמונה הרבה יותר בהירה ומפוכחת.
אריק שיבק לא אשם בתחלואות הכדורסל, אבל הוא אשם בכישלון הענק של נבחרת ישראל 2013. הוא האיש שהוביל דרך, שאמור היה להנהיג
, שבחר את השחקנים, שהשאיר את מורן רוט בישראל (הגארד היחיד שיכול להכניס התלהבות בשלוש דקות. תשאלו את בלאט) והעלה היום במקומו את ניצן חנוכי בחמישייה. הוא זה ששחקניו לא הקשיבו לו במהלכים החשובים בדקות הסיום.
אריק שיבק לא ראה את המשבר, וגם לא מוכן להודות בו. משפטים כמו "אוקראינה נבחרת טובה", "אני לא מתבייש", "זו לא רעידת אדמה" ו-"דייויד בלו ואלכס טיוס חסרים לנו", הם רק הוכחה לכך שגם במהלך המשחקים, המאמן הלאומי פשוט לא מודע למשבר העמוק של העומד מולו. פסקי הזמן היו שקטים, נינוחים, רגועים משהו, עסקו בעיקר בשרטוטים על הלוח במקום לדפוק לשחקנים אחד אחד על הראש עם הלוח ולהעיר אותם.
על הכדורסל והידע העצום שברשותו אי אפשר להתווכח, אבל זה הזמן לומר: אריק שיבק, תודה על ארבע שנים בינוניות להחריד. זה הזמן ללכת הביתה. אם זה היה מאמן נבחרת הכדורגל, האדמה כבר הייתה רועדת והדרישה הייתה שיעזוב כבר עכשיו את הטורניר, אחרי שני משחקים. הגיע הזמן להרעיד את האדמה גם בכדורסל.
אחרי הטורניר תהיה זו ההזדמנות של דן חלוץ לרשום עם כניסתו לתפקיד החדש הישג משמעותי ראשון: לקבוע פגישה עם דייויד בלאט, להתנצל בפניו על בושת "פרשת התעודה" מ-2005, להתחנן, לרדת על ברכיו ולבקש לאמן את נבחרת ישראל. אין שום פתרון אחר.
שלב התודות
וכמו תמיד לקראת סיומו של סרט, אפילו גרוע במיוחד, הגענו לשלב התודות. תודה לירמי אולמרט, שי שני ואבנר קופל שהחזיקו בתפקיד יו"ר איגוד הכדורסל בעשר השנים האחרונות ולא מנעו קריסה טוטאלית של כל המערכות המקצועיות בענף שעד אז היה הגאווה הכי גדולה שלנו.
תודה למנהלת הליגה וראשיה שדאגו לאירועי קוקטייל מפוארים אבל לא הצליחו למנוע את בריחת האוהדים מהענף, או המאמנים והשחקנים הטובים מהליגה. תודה לשמות כמו צביקה שרף, שאול אייזנברג, איתן רוב ואינספור שמות של עסקנים שהתעסקו בכלום ושום דבר. בטפל. בריבי בלאי מיותרים.
תודה לשמעון מזרחי ומכבי ת"א שחירפו נפשם על הפחתת המס לזרים ועל כמות הזרים הגדולה בליגה בזמן שישראלים נלחמים על פירורי דקות. תודה לניר אלון ולארגון השחקנים שדאגו בעיקר לקדם את עצמם ואת כיסם של השחקנים הישראלים עם החוק הרוסי הבלתי יעיל.
ותודה לשחקנים שדורשים הרבה - הרבה כבוד, הרבה כסף, הרבה הערכה, הרבה אורך רוח וסבלנות מהתקשורת, שחס וחלילה לא תרד עליהם ותפגע בציפור נפשם - אבל מראים אפס לחימה, אפס מנהיגות ואפס לב ונשמה. יש כישרון, יש יכולת, אבל שום דבר מלבד זה. נבחרת ישראל כיום זקוקה ל-12 עידו קוז'יקרו ולא ל-12 ליאור אליהו או עומרי כספי.
לפנייה לכתב/ת 
