בג"ץ ראשי העיר: מה יקרה אם ייבחרו שוב?
בלבול אחרי החלטת בית המשפט: רוכברגר וגפסו אומנם הודחו על רקע אישומים, אבל הותר להם להתמודד שוב ברמה"ש ובנצרת עילית. מה הסיכוי ששניהם יתחילו בקרוב קדנציה חדשה וגם יסיימו אותה? המומחים חלוקים
גורם משפטי בכיר הביע אמש (יום ג') סיפוק מהחלטת בג"ץ ואמר שהיא מחזקת את טוהר המידות בשלטון המקומי. אותו גורם הביע שביעות רצון מכך שבג"ץ למעשה ביקר את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, שבזמנו בחר להטיל על מועצת העיר את האחריות להעביר ראש עיר מתפקידו.
פרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי וחוקתי מאוניברסיטת חיפה, סבור הוא שפסק הדין סימן את הדרך לראשי הערים המכהנים או הפוטנציאלים שנגדם עומדים כתבי אישום את הדרך: "הוא אמר להם 'חבל לכם לשוב ולהיבחר, כי בכל מקרה התוצאה חייבת להיות הפסקת כהונתכם'".
בג"ץ אומנם הדיח את גפסו ורוכברגר, אבל התיר להם להתמודד שוב.
"אבל הם יעמדו אחרי הבחירות מול מועצת עיר שתתכנס כדי להחליט אם להדיח אותם. במידה שהמועצה תחליט לא להדיח – קרוב לוודאי שבית המשפט יקבע שהחלטתה בלתי סבירה באופן קיצוני ויפסול אותם בעצמו".
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- נלחם באסד: "ישראלי ראשון נהרג בסוריה"
- לפיד: שמח לשמוע מנגינה חדשה מאיראן
- הפגנה בדרום ת"א: "שופטי בג"ץ מכרו אותנו"
אז למה מלכתחילה לאפשר להם להתמודד?
"כאן שופטי בג"ץ טעו".
המצב הזה נמשך שנים. מה הפתרון?
"זה חמור מאוד שהמחוקק לא לוקח אחריות וקובע בחוק באילו נסיבות מודח ראש עיר מכהן מתפקידו".
מתייחסים לנאשמים כאל מורשעים
אבל לא כולם שותפים לדעה שלהחלטת בג"ץ מאתמול תהיה השפעה מכרעת על המערכת הפוליטית ברשויות המקומיות. פרופ' אריאל בנדור, מומחה למשפט חוקתי מאוניברסיטת בר אילן, שנבחר לאחרונה לנציג האקדמיה לוועדת האיתור לבחירת פרקליט המדינה הבא, סבור שלפסק הדין לא יהיו השלכות מרחיקות לכת. הוא מעריך שמועמד המתמודד עם כתב אישום ובכל זאת ינצח בבחירות – כלל לא יודח. "אם נאשמים בפלילים ייבחרו לראשות עיר ומועצת העיר תחליט לא להדיח אותם, בג"ץ יתערב וידיח אותם רק במקרה קיצוני", הוא אומר. "לא סתם בג"ץ אישר להם להתמודד שוב".
פרופ' בנדור מבדיל בין שני סוגי מועמדים: אלה שכתב האישום הוגש לפני שנבחרו ואלה שכתב האישום הוגש לאחר מכן. "בג"ץ הדיח את ראשי ערים האלה על סמך כך שהבוחר בחר בהם מבלי שידע שיואשמו בפלילים בעתיד. המצב יהיה שונה לגמרי לאחר הבחירות, כשבג"ץ ידון במקרים של ראשי ערים שנבחרו חרף העובדה שהציבור ידע על כתב האישום שלהם", הוא אומר.
"זו טעות לרוץ למסקנות כוללניות. מדובר בפסיקה מעניינת אבל היא ספציפית לגופו של עניין. לראייה פסק הדין של חיים רמון, שם העליון אישר את מינויו לשר אחרי שהורשע בעבירת מין. הסיבה המרכזית להחלטה הייתה שצריך לתת משקל לכך שהכנסת אישרה את המינוי על סמך הכרתה את ההרשעה. החוק הזה יחול, על אחת כמה וכמה, אם תושבי הרשות המקומית בחרו את ראש העיר כשהם מכירים את ההרשעה".
בנדור מתח ביקורת גם על גוף הפסיקה הנוכחית של בג"ץ: "יש כללים ברורים בחוק בנוגע למעשים פליליים של נבחרי ציבור: אם הנבחר הורשע ונקבע שיש במעשיו קלון, הוא מודח מתפקידו. בפסיקת בג"ץ סוטים למעשה מהוראת החוק ומתייחסים לנאשם כמו לעבריין מורשע. יש בכך פגיעה בכבוד האדם".
לפנייה לכתב/ת 
