הטרדה מינית בעבודה: כיצד תובעים פיצוי?

התיקון לחוק למניעת הטרדה מינית, שהעלה את  סכום הפיצוי העונשי על הטרדה מינית בעבודה, אושר באוגוסט בכנסת. על פי התיקון, סכום הפיצוי יעלה מ-50 אלף שקל ל-120 אלף שקל. מה כולל הליך הגשת תביעה נגד הטרדה מינית? לפניכם שאלות ותשובות.

עוד כתבות בערוץ קריירה :

• החוק למניעת הטרדה מינית: סחיטה או מניעה?
• לא כולל שירות: גם לקוחות עלולים להטריד מינית
• מה נחשב הטרדה מינית לפי החוק? מדריך
  

מתי מגישים תביעה כספית על הטרדה מינית בעבודה?

מי שעברה הטרדה מינית בעבודה יכולה להגיש תלונה במשטרה, להתלונן על ההטרדה במקום העבודה ולהגיש תביעה כספית בבית הדין לעבודה, גם נגד המטריד וגם נגד מקום העבודה. נגד מקום העבודה יש עילת תביעה, אם אם הוא לא נקט באמצעים למניעת ההטרדה או המינית, לא טיפל בתלונה או בירר אותה שלא לפי החוק והתקנות. מקום עבודה שהתנכל לעובדת בעקבות תלונה על הטרדה מינית צפוי לתביעה כספית.

אפשר להגיש תביעה כספית על הטרדה מינית בלי להתלונן במשטרה?

כן. כדי להעצים את העובדת שעברה הטרדה מינית, החוק מאפשר לה לבחור אם להתלונן במשטרה, להגיש תביעה כספית או להתלונן במקום העבודה. העובדת תנקוט בהליך שמתאים לה ביותר. תאורטית היא יכולה לנקוט בכל ההליכים במקביל.

מה ההבדל בין תביעה כספית לבין תלונה במשטרה?

כשהולכים למשטרה ומגישים תלונה פלילית, המשטרה אמורה לחקור, לבצע לעתים עימות ולהחליט אם להגיש כתב אישום. ההחלטה יכולה להתקבל גם בפרקליטות המדינה. נטל הראיה במשפט פלילי גבוה מזה של משפט אזרחי ויש אפשרות שהמשטרה תסגור את התיק בגלל העדר ראיות או העדר עניין לציבור. מרגע שמוגשת תלונה, המתלוננת אינה לכאורה "צד" בתהליך, אלא המדינה מול המטריד.

בתביעה אזרחית המתלוננת מגישה תביעה כספית והיא מתבררת בבית הדין לעבודה. לעתים תביעות כספיות מסתיימות בפשרה עוד לפני שמגיעים לבית הדין. התובעת מנהלת את ההליך ומחליטה נגד מי להגיש את התביעה, מהו סכום הכסף ואם להמשיך בה או לחילופין, להגיע לפשרה כספית או ללכת לגישור.

כל ההטרדות המיניות מוגדרות כעבירה פלילית, גם הטרדות מילוליות כמו הצעות ליחסי מין מצד ממונה וגם התייחסות מינית מבזה. למרות זאת, לא כל מקרה של הטרדה מינית מתאים לתלונה פלילית במשטרה. אם מגישים תלונה - זה בעייתי לחזור ממנה והשליטה בתהליך פחותה לעומת תביעות כספיות. האופציה הכספית לעיתים יותר מתאימה לנסיבות המקרה, יותר נוחה למתלוננת ופחות מאיימת. 

האם בית הדין לעבודה תמיד יפסוק את הפיצוי המקסימלי של 120 אלף שקל על הטרדה מינית?

לא בהכרח. מעטים פסקי הדין שפסקו את סכום הפיצוי המקסימלי. אם התובעת הוכיחה את ההטרדה המינית, בית הדין יכול להטיל פיצוי מקסימלי ללא הוכחת נזק, אבל יש לו קשת נרחבת של שיקולים, בהם חומרת ההטרדה, פערי הכוח בין הצדדים ותדירות ההטרדה המינית. כל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו.

האם סכום הפיצוי המקסימלי בחוק כולל גם נזקים כספיים, הפסדי שכר ועוגמת נפש?

לא. אם לעובדת נגרמו נזקים בעקבות ההטרדה המינית, כמו הוצאות לטיפול נפשי, הפסדי שכר כי היא אינה עובדת במקום העבודה שבו הוטרדה, או אפילו נזק נפשי השולל את יכולתה לעבוד בעתיד - היא יכולה לתבוע, בנוסף לפיצוי העונשי של 120 אלף שקל, גם פיצוי על הנזקים האמיתיים ללא הגבלת סכום.

אם מדובר בהטרדה מינית סדרתית - אפשר לתבוע את הסכום המקסימאלי על כל הטרדה מינית בנפרד?

בית הדין הארצי לעבודה פסק לאחרונה שאפשר לתבוע פיצוי עונשי על כל הטרדה מינית בנפרד. למשל: אם מנהל עשה מעשים מגונים בעובדת זוטרה כמה וכמה פעמים, אפשר לתבוע 120 אלף שקל על כל הטרדה והטרדה. זה לא אומר שכך תמיד ינהג בית הדין, אלא שהוא יעשה זאת במקרים המתאימים בהתאם לנסיבות.

הכותבת מתמחה בתביעות כספיות על הטרדה מינית בעבודה ומנהלת את אתר עובדות , האתר לזכויות העובדת