"יש קבוצה עם אג'נדה של שליטה ריכוזית"
כך נאמר בסיכומי הדיונים של ועדת הריכוזיות, שיתפרסמו היום באתר משרד האוצר. 129 עמודי הסיכומים מתפרסמים ללא שמות הדוברים. פרסום הפרוטוקולים נעשה לאחר דרישת ח"כ זהבה גלאון ממשרד האוצר
"יש לפחות קבוצה אחת במשק שיש לה אג'נדה של שליטה ריכוזית והון, ושליטה ברמה של ניצול המצב הקיים לטובת צבירה של כוח, שיכול להוביל להשפעה שלילית מבחינת סיכון של הכוח שנצבר בידי גורם אחד". כך נאמר באחד מדיוני ועדת הריכוזיות, שסיכומיהם יפורסמו היום (ה') באתר משרד משרד האוצר.
מדובר ב-129 עמודי סיכומים המתפרסמים ללא שמות הדוברים. משרד האוצר שהתנגד תחילה לפרסם, הסכים לעלות את הסיכומים לאתרו רק לאחר עתירה שהגישה ח"כ זהבה גלאון, באמצעות עורכת הדין דפנה הולץ-לכנר ומיכל ארגמן-רון.
על פי סיכומי הדיונים מי שישב בדינוי הוועדה היו: איל גבאי, מנכ"ל משרד רה"מ; חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר; פרופ' זוהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך; ד"ר גיתית גור גרשגורן, הכלכלנית הראשית ברשות ניירות ערך; רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים; עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; ד"ר קרנית פלוג, מנהלת חטיבת המחקר, בנק ישראל; רונית קן, הממונה על הגבלים עסקיים; פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה; פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון; אמיר ברקן, ראש האגף הכלכלי; גב' בתיה הררי, האגף הכלכלי; יואב אורון, יועץ מנכ"ל משרד האוצר; מיה בוקובזה, דוברת מנכ"ל; מר הילל פרימן, עוזר מנכ"ל משרד רה"מ.
בדיוני הפתיחה של הוועדה טען אחד הדוברים כי: "מה הבעיה הפוטנציאלית, אפיון כקונספט, מחפשים את 'האקדח המעשן'. אולם מאוד יתכן כי לא יהיה 'אקדח מעשן' בתחומים אלה ולכן ניתן לחפש ראיות מהעולם ולהסתמך על הפוטנציאל לסיכון בהעדר של פסיפס של תשתית ראייתית בתחומים שונים. עדיף שהיינו מסכימים על בסיס נתונים אחיד אבל, בהינתן ניסיון קצר, אין שום סיכוי שרשויות יחלקו נתונים עם רשות אחרת.
"בהקשר לסיכונים הפוטנציאלים, זוהי שאלה ערכית: האם מוכנים לתת כלים בחקיקה ובתקנות כך שקבוצה קטנה של אנשים תשלוט ב-80% מהמשק (ישלטו במובן של שליטה באשר להפניית המקורות). בשבדיה ישנן כ-6-4 משפחות ששולטות בכ-50% והמערכת יצרה חוקים שתומכים בכך. האם אנחנו היינו רוצים שליטה שכזו. האם אנחנו היינו מוכנים לרמות מינוף גבוהות במבנה שוק שכזה?".
אחד הדוברים השיב: "עדיין לא ברורות לי מטרות הוועדה, לא ברורים הסיכונים בפעולות המוצעות בכתב המינוי. אני חושש שלא נמצא נתונים שיצדיקו פעולות, מעבר לבעיות התמריצים שבפירמידות. כנראה לא נמצא 'אקדח מעשן'. לא מסכים בהכרח למה שכתוב בכתב המינוי. בסוף, מדובר כאן בשאלה ערכית. יש רשימה של דברים פוטנציאליים ולא ברור האם קיים קשר בין כולם.
"ככלכלן אני מסתכל על שאלת התמריצים. מה גורם לתמריצים לא נכונים במבנה הקיים? לא בהכרח נוכל למצוא נתונים שיעידו על בעיות אמיתיות. בהקשר הפיננסי: מינוף גבוה גורם לעליית הסיכון במערכת הפיננסית. עם זאת, במשבר לא קרס אף גוף פיננסי בישראל. זה לא אומר שלא היה שם סיכון. יש למקד את הדיון בשאלת התמריצים. אין בעיה עם אנשים שבכלים תחרותיים הגדילו את היקף עסקיהם".
"לגבי הבנקים", טען אחד הדוברים, "המלצות לשינוי יתרמו מעט מאוד למערכת אך פוטנציאל הנזק שלהם על השוק גדול. מסתכלים על בנק לאומי בדרך לבנק ללא גרעין שליטה בחשש גדול. אם תצא הוראה האוסרת על מחזיק ריאלי להחזיק פיננסי – ימכרו את הבנקים. כשאין גרעין שליטה אין היתר מבנק ישראל לשלוט. אנשי עסקים ימשיכו לקבל אשראי גם ללא שליטה".
באחד הדיונים על הפרמידות העסקיות אמר אחד הדוברים: "נחשוב על המצב שבו קיימת חברה פיננסית בתוך הקבוצה. במקרה כזה נוצרת תחרות ב-MULTIMARKET CONTACTS. כלומר, אכן יכולה להיווצר פגיעה בתחרות. מעבר לכך, לקבוצות השלכות שליליות נוספות בסוגיה של התחרות כגון עיכוב בהתפתחות שווקים ומוסדות, שכר בכירים. בהקשר של הסיכון המערכתי, מה יקרה אם קבוצה גדולה הולכת להתרסק? האם נגיע למצב שנחלץ אותה? יש כאן בעיה של Too Big to Fail. ההחלטות בקבוצות מגיעות בסופו של הדבר מאותו המקור – בעל השליטה.
על כך הוסיף אחד הדוברים: "אכן יש ממצאים לכך ששכר הבכירים בחברות בתחתית הקבוצה גבוה ביחס לשכר הבכירים בחברות שנמצאות בראש הפירמידה".
היו דוברים שהתלבטו האם דין הבנקים כדין עסקים ריאליים. "התרשמתי מכך שפרופ' יפה (ישי יפה שייעץ לועדת הריכוזיות, ת.ג וח.פ) העיר שאין יתרונות באחזקה צולבת של ריאלי פיננסי ואף אחד לא ערער על הקביעה הזו. ממליץ להתייחס בצורה שונה ל-OPM ולבנקים. ניתן לקבוע רף יחסית גבוה לאחר תקופה של 4 שנים ורף נמוך בהרבה להפרדה לאחר תקופה של 8-10 שנים. נראה שלקבוצה של בינו יש קייס טוב, לא בטוח שהם יותר בעייתים מבנק הפועלים ושיכון ובינוי".
זהבה גלאון ביקשה לפרסם את הפרוטוקולים
בתחילת החודש טענה המדינה בתגובה לבקשתה של ח"כ זהבה גלאון לפרסם את הפרוטוקולים של ועדת הריכוזיות עם שמות הדוברים, וציינה כי הדבר הכרחי לצורך שימור מרחב מינימלי לשיח ושיג חופשי בין חברי הוועדה.לפני כחודש הודיעה פרקליטות המדינה לבית המשפט כי החליטה לפרסם לציבור את הפרוטוקולים, תרשומות כהגדרתה, באתר האינטרנט של הוועדה. עם זאת הוסיפה בא כוח המדינה, עו"ד אחווה ברמן, סגנית בפרקליטות ירושלים, כי "הוחלט שסיכומי הדיון יפורסמו בכפוף למחיקת שמות הדוברים ופרטים מזהים אחרים מהמסמכים".
עוה"ד דפנה הולץ-לכנר ומיכל ארגמן-רון שעתרו בשם גלאון לפרסם את הפרוטוקולים המלאים של הוועדה בראשות חיים שני טענו בתגובה כי "השקיפות המתחייבת מהשלטון כוללת בחובה גם את שאלת זהותם של הדוברים ואיתור האינטרסים השזורים בדעות שהביעו במסגרת דיוני הוועדה, שהרי כפי שהבהירה הפסיקה, הרשות מחזיקה במידע זה מתוקף מעמדה כנאמן לציבור ועבורו בלבד".
המדינה דחתה טענה זו: "השמטת הדוברים מסיכומי הדיון מהווה תנאי הכרחי לצורך שימור מרחב מינימלי, בו יוכלו חברי ועדות לקיים שיג ושיח חופשי, כן ואמיתי. השמטת הדוברים ופרטי זהותם מסיכומי הדיון עולה בקנה אחד עם החוק, המאפשר מסירת מידע שאין הרשות רשאית או חייבת למסרו תוך השמטת פרטים, עריכת שינויים או תוך התניית תנאים בדבר דרך קבלת המידע והשימוש בו".
יו"ר מרצ, זהבה גלאון, בתגובה על חשיפת סיכומי הדיונים של ועדת הריכוזיות: "זה ניצחון של עיקרון השקיפות וזכות הציבור לדעת . אמשיך לפעול לפרסום שמות הדוברים בועדה. יש לאפשר לציבור לשפוט האם ועדת הריכוזיות הושפעה מלחצים חיצוניים".
לפנייה לכתב/ת 
