"המופע של רד ודביר": מצאנו את הכוכב הבא

אנשים, רד אורבך איז אין דה בילדינג. שוב. האיש שהתנסה בסמים בצעירותו, ולא הפסיק עד היום. השולף הכי מהיר במערב. זה שבתוך המוח השלו איש לעולם לא יצפצף כשהאור יהפוך לירוק, כי האור הירוק ברמזורי האונות שלו דולק ללא הפסקה. זה שלא כל כך אכפת לי מה יקרה מסביבו כל עוד יתנו לו לדבר על זה. הבובה שהופכת את הלייט נייט "המופע של רד ודביר" (ד' ושבת, 22:50, ערוץ 2) לתרופה הטובה ביותר לטלוויזיה שלכם, במיוחד כשהיא משובצת אחרי "אקס פקטור" העשויה היטב אך המשובלנת לעייפה.

ביקורות טלוויזיה נוספות:

"אקס פקטור": הצונאמי הגיע

"בובה של מדינה": מצחיק למרות הכל

"אמא מחליפה": קונצנזוס משפחתי ויבשושי

"המופע של רד ודביר". לא באמת מתעניינים באורחים(צילום: טל גבעוני)

עדיין לא ברור מה התפקיד של "המופע של רד ודביר". על פניו היא טוק שואו נונסנס, שמארח אמנים מפורסמים, אלא שהקונספט של הראיונות עוד לא לגמרי התפקס – לפחות לא מהתוכנית הראשונה שאירחה את עדי אשכנזי, השד הקווקזי ואהוד בנאי. ברור שלא דביר - ובטח לא רד - באמת מתעניינים בחיים של האורחים שלהם, ושהראיון מנווט כולו לאייטמים קומיים. כלומר האורחים ייאלצו לעבור בנתיב הייסורים של ההגחכה העצמית, מה שמצריך סוג מסוים של אורחים. עדי אשכנזי היא בחירה אופטימלית לראיון ראשון מהסוג הזה, יש לה גם הומור עצמי והיא מאלתרת מעולה, אבל הראיון איתה עדיין הרגיש חצי מתוסרט חצי אפוי. שיהיה ברור – אין שום בעיה עם ראיונות מתוסרטים שהם בעצם סוג של מערכון, אבל ככאלה הם צריכים ללכת רחוק הרבה יותר .

אבל על כל זה מחפה כאמור רד אורבך, שהוא באמת דמות טלוויזיונית חד פעמית, מסוג המארחים שמדליקים את הטלוויזיה בשבילם. נכון שהקהל של "אקס פקטור" הוא לא בדיוק קהל היעד שלו, אבל יש להניח ש"המופע של רד ודביר" תהנה ממקפצה נאה של רייטינג ולפחות חלק מהם יישארו גם לשמוע אותו מנחה את תוכנית הכישרונות הפרטית שלו, עם השופט הקולגה שלו, קלרנס הדג. אמש התחרה בה השד הקווקזי, משליך הסכינים והפגיונות ("מישהו הולך למות הערב! איך אתם לא מתבדרים?"), שהיה החוליה החלשה של הערב. הדואט סטייל "לילה גוב" בסוף עם הקאבר לריהאנה היה הברקה מענגת, והוא לפחות התחיל בזמן.

עדי אשכנזי בתוכנית. בחירה אופטימלית

מאחורי כל בובה מצליחה עומד איש מוכשר, במקרה הזה מתחתיה, וארי פפר ניחן בכל מה שצריך כדי לספק בידור אינטיליגנטי. הוא לא מסנן, הוא חד, בוטה, חכם ובעיקר מגיב מהר. אי אפשר שלא להעריץ את התגובות המאולתרות שלו, אלו שברור שלא היו כתובות בתסריט. דביר בנדק איש יקר ומוכשר ומנחה לא רע, אבל הכוכב פה הוא רד. אין אפס. אני מניחה שהוא מעצבן לא מעט אנשים, אבל כשיבואו לקחת אותו אף אחד לא ישתוק, ובעיקר לא הוא. רק תדאגו להביא מהר את פיליפ הדילר, כי אם אין לחם אין תורה, והאורבך צועד על אספקתו.

דביר בנדק ורד אורבך. איפה פיליפ הדילר?(צילום: טל גבעוני)