לפיד על גל הפיטורים: "נתערב איפה שנוכל"

בעוד שהדיווחים על פיטורים במשק הולכים ומתרבים, ואתמול נודע על סגירתה של רשת "אופיס דיפו", הודיע היום (ג') שר האוצר, יאיר לפיד לציבור כי הממשלה מוכנה להתערב כדי למנוע פיטורים נוספים, אולם היא תעשה זאת על ידי השקעה בחינוך, בתשתיות טכנולוגיות וכן בצמצום חסמים ביורוקרטיים, ולא באמצעות סיוע ישיר למפעלים במצוקה.

• לפיד: ננקה החברות הממשלתיות מפוליטיקה
• לפיד לבנקים: "העמלות בישראל יקרות מדי"
• 800 עובדים פוטרו באופיס דיפו: "זו מכה למצוא עבודה"
  

"המדינה תתערב בכל מקום שבו היא יכולה להתערב", אמר לפיד הבוקר בכנס שדרות לחברה המתקיים במכללת ספיר. "אני הייתי ועודני מעורב בניסיון למנוע או לפחות לצמצם למינימום את הפיטורים ב'טבע', ועדת הכספים התערבה אתמול במתרחש ב'נעלי בריל'. יחד עם זאת המדינה מוגבלת ביכולתה להתערב במגזר הפרטי. מה שהיא יכולה לעשות, ומה שהיא תעשה, זה לדאוג שהמשק יעבור מהתעשיות המסורתיות – שמפטרות אנשים – לתעשיות החדשנות – ששוכרות אנשים ומשלמות להם משכורות טובות יותר".

(צילום: מוטי קמחי )

שר האוצר התייחס בנאומו לנתונים הסטטיסטיים שפורסמו בתחילת השבוע ושלפיהם חלה האטה משמעותית בקצב הצמיחה של המשק הישראלי וציין כי הוא אינו מוטרד מהם. "זו אינה המגמה", אמר. "נתוני הצריכה והייצור טובים ויש לנו כבר נתונים מעודכנים יותר שמראים שבספטמבר הייצוא כבר גדל שוב ב-5% ובאוקטובר הוא גדל בעוד 6%, כך שנתוני הצמיחה חוזרים לעצמם".

התוכנית: להחזיר את ישראל "למקום הראוי"

עם זאת, ציין השר לפיד כי במשרד האוצר גובשה תכנית נרחבת שמטרתה לעודד את הייצוא הישראלי ולהחזיר את קצב הצמיחה לרמה של מעל ל-5%. "זה העיקרון העומד מאחורי התוכנית האסטרטגית שנבנתה בחודשים האחרונים במשרד האוצר ובשיתוף גורמים חיצוניים: אנחנו נילחם בבירוקרטיה וברגולציית היתר, ניקח את החזון של חברה המבוססת על חדשנות ונבנה סביבו את החברה הישראלית והכלכלה הישראלית.

"כדי לא לאבד את היתרון התחרותי שלנו, כדי ליצור פה חדשנות מערכתית אמיתית, אנחנו צריכים לעדכן ולרתום לנושא את ארבעת עמודי היסוד של החדשנות: תשתיות, חינוך, הון אנושי והון זמין. סביב כל אחד מהארבעה האלה, אנחנו בונים בימים אלה תוכנית פעולה מסודרת, חוצת משרדים, שתחזיר את ישראל למקום הראוי לה".

לפיד הדגיש כי לא מדובר בסיוע לחברות היי-טק גרידא או בהשקעה במעבדות ובציוד טכנולוגי. "'חדשנות' היא מילה מטעה. אנשים מיד חושבים שמדובר רק בהיי-טק ורק בכל מיני טיפוסים עם משקפיים עגולים וחלוקים לבנים שיושבים מול מחשב. זה פשוט לא נכון. קודם כל כי חדשנות היא לא רק סטרט-אפים, אלא גם תעשיות כימיות, ותעשיות רפואיות, ו-green-tech, וטכנולוגיות חקלאיות שבהן אנחנו מובילים את העולם. כל זה חדשנות. ומעבר לזה, סביב התעשיות האלה יש תמיד מעגל שני, שהוא הרבה יותר גדול, של ספקים ועובדים ומובילים ועסקים קטנים.

הקלות במיסוי, אם יהיו - לא לעשירים

לדבריו, חדשנות מערכתית באה לידי ביטוי גם בתהליכי העבודה של הממשלה. "הדוגמא הראשונה שקופצת היא שאפשר, למשל, לקבל הרבה מאוד משרותי הרפואה מהבית באמצעות מכשור זול על אינטרנט אולטרה מהיר. אנחנו יכולים לקצר את ימי האשפוז של הרבה מאוד חולים אם המעקב אחריהם יתקיים אצלם בבית באמצעות מצלמות רשת לא יקרות. במדינה שבה יש חדשנות מערכתית, המערכת מציפה את האפשרות הזאת כלפי מעלה כחלק אינטגרלי של העבודה שלה, זה מגיע לשרת הבריאות יעל גרמן, היא מצלצלת אלי, שנינו מצלצלים לנפתלי בנט ולשלוש חברות של ציוד רפואי-טכנולוגי וכולנו פותחים שולחן עגול ואומרים, 'אוקיי, איך מגיעים לזה תוך שנתיים'.

"עוד דוגמא, אולי אפילו יותר דרמטית במציאות הישראלית הנוכחית, היא שחדשנות מערכתית אומרת גם שלא לוקח תשע שנים לאתר קרקע לבניה, ולא לוקח שבע שנים לקבל אישורים מהמינהל ומוועדות התכנון והבניה. חדשנות מערכתית היא שהקבלנים עובדים בשיטות הכי מתקדמות בעולם והבתים זולים יותר וירוקים יותר. חדשנות מערכתית היא שאין רק מודל עסקי אחד, יש מגוון של מודלים עסקיים, כמו מודל ה-BOT לדיור להשכרה שאישרנו אתמול בקבינט הדיור. חדשנות מערכתית אומרת שמשרד הפנים ומשרד השיכון ומשרד האוצר וראש העיר יושבים על מערכת מחשב אחת ויודעים לדבר אחד עם השני כדי לקדם פרויקטים לבניה".

לצד דבריו על הצורך בהשקעה בחדשנות, הדגיש השר לפיד כי במידה ויהיו הקלות עתידיות במיסוי, הקלות אלו יהיו לטובת מעמד הביניים. "את הקלות המיסוי הבאות לא צריך לתת לעשירים, אלא למעמד הביניים. את ההשקעה הממשלתית אנחנו נרכז במה שמעסיק את מעמד הביניים – בחינוך, בתחבורה, בדיור, בהורדת יוקר המחיה".