דרך האצבעות: סמארטפון בלי לראות
בין מיליוני משתמשי האייפון, אנדרואיד, ואולי אפילו ווינדוס פון, ישנה קהילה מצוצמת של עיוורים ולקויי ראייה המבקשים לקחת חלק בעולם הסמארטפונים ולהנות ממה שיש למכשירים המצוינים האלה להציע. יצרניות מערכות ההפעלה לניידים אמנם מספקות מערכת המקריאה את תוכן המסך אך מתוך 35 שפות נתמכות, אף אחת מהן היא לא עברית ועליהם לחפש תוכנות חיצוניות יקרות. אילו פתרונות זמינים למי שלא רואה?
תחשבו לרגע על הפעם הראשונה שהחזקתם סמארטפון. כיצד התמצאתם במערכת ההפעלה? איך ידעתם מה כל כפתור עושה? כנראה שקראתם את התיאור מתחת לכל כפתור. עכשיו תארו לעצמכם שאתם לא יכולים לראות את המסך. איך תדעו על מה ללחוץ? בדיוק בשביל זה הומצאו תוכנות ההקראה.
הקול הקטן שבפנים
למערכת ההקראה יש שני רכיבים משמעותיים, אחד הוא המנגנון שמזהה את הטקסט על המסך והשני הוא מנוע הדיבור שממיר את הטקסט לקול. סמארטפונים מבוססי אנדרואיד או iOS מסוגלים להקריא ישירות מתוך המכשיר ללא צורך בתוכנות נוספות מכיוון שהיכולת הזו הוטמעה במערכת ההפעלה. המנגנון המזהה אמנם יודע לקרוא את העברית, אך נכון להיום, אף יצרן מערכת הפעלה לא כלל את מנוע הדיבור בעברית. עד לאחרונה, הפתרון היחיד בעברית לסלולר היה תוכנה בשם Talks שעבדה על מערכת סימביאן עבור מכשירי נוקיה. המדינה סייעה ברכישת התוכנה כפי שהיא עושה עם הרבה עזרים לעיוורים, אך אחת ההערכות טוענת שלא נמכרו יותר מ-3000 רישיונות. כידוע, סימביאן לא עמדה במבחן הזמן ובעקבותיה גם תוכנת Talks.
כרגע יש שני פתרונות מרכזיים בעברית עבור עיוורים: מערכת אהרון למכשירי אנדרואיד ומספר מכשירים מפרויקט Ray שבו מדובר במכשירי אנדרואיד של חברת Huawei (ואווי) עם מערכת הפעלה ייחודית משלה.
אהרון
מנוע הדיבור לאנדרואיד - רון של חברת אהרון, מיועד לכל מי שמעוניין לעשות שימוש מלא בסמארטפון הקיים, ושהוא מסוגלת טכנית להתמודד עם מגוון פונקציות ומערכת הפעלה מלאה ומסובכת. שמוליק נעמן, המשווק את מנוע הדיבור רון מספר לנו שהרעיון כאן היה "להנגיש" עבור המשתמשים את מערכת ההפעלה המקורית ולא לשנות בה דבר. המנוע שיצא בספטמבר השנה עובד עם מערכת ה-TalkBack המובנית באנדרואיד שמזהה את הטקסט המופיע על המסך ושולחת אותו למנוע כדי שיהפוך אותו לקול. במצב טוקבק, לחיצה אחת על המסך לא פותחת את הפריט אלא רק מסמנת אותו, כשגלילה מתבצעת עם שתי אצבעות. כדי להשתמש במכשיר, מחזיקים את האצבע על המסך, והתוכנה מקריאה מה שמופיע מתחת, כדי לבחור נוגעים פעמיים במסך.
בדקנו את מנוע רון על מכשיר נקסוס 4, וגילינו כי יש לו נטייה להשהיה קלה בין הקראה להקראה ורק בחלק מהסעיפים בתפריטים השונים. עכשיו דמיינו שבין כל פריט בתפריט הייתם סוגרים את העיניים ל-2-3 שניות. מתסכל למדי לא? להבדיל מאפליקציות אחרות שלהן אין ממש שירות וגם אם יש, הוא בוודאי לא פרונטלי - לרון יש שירות אישי לכל לקוח. וזו גם אחת מהסיבות למחירים הגבוהים של מוצרים המיועדים לאוכלוסיות ספציפיות וקטנות - אופי הלקוחות והמאפיינים שלהם, דורשים שירות פרטני ומתמשך. את מנוע הדיבור רון ניתן לרכוש אצל המשווקים ב-1200 שקלים.
שומעים ספרים
בספרייה לעיוורים בנתניה ישנו מאגר גדול מאוד של ספרים מוקלטים. זכאים (כמו בעלי תעודת עיוור) יכולים להזמין בחינם דרך הטלפון ספר שאותו צורבים עבורם על דיסק, ושולחים בדואר. תהליך שהיה אפשר לעשות אותו עתיק יותר רק אם היו משלבים בו פקס. חברת אהרון תוציא אפליקציה חדשה בחודשיים הקרובים שתאפשר, בעלות חודשית, לקבל את אותם הספרים בהזרמה לסמארטפון.
ומה עם אייפון?
במהלך התחקיר שמענו לא פעם מעיוורים ומקורבים לתעשייה הייעודית עבורם, כי ישנה תנועה גדולה של משתמשים המעוניינים לעבוד עם מכשיר האייפון בעברית, אך אינם יכולים. "על האייפון אי אפשר להתקין מנוע דיבור חיצוני מכיוון שהמערכת לא מאפשרת זאת." אומר נעמן. ניר לוי, לקוי ראייה שאינו קשור עסקית לאף חברה, מספר לנו על המאמץ שלהם להנגיש את האייפון לעברית. מערכת ה-VoiceOver מסוגלת לדבר ב-35 שפות שונות באמצעות המנוע של חברת ניואנס, כשמנוע העברית של החברה בשם כרמית, לא נכלל עד כה.
"העברנו מכתב רשמי מהמרכז לעיוור שהוא הוא ארגון הגג של העמותות, וגם בשם השירות לעיוור ועוד מספר ארגונים לחברת אפל. תגובתם הייתה 'תגובתכם חשובה לנו, תודה על הפנייה, אנחנו עושים מאמצים להנגיש את המכשירים לכולם, ואם יש לכם עוד שאלות, אל תהססו לפנות אלינו שוב'".
בינתיים לוי וחבריו שעדיין רוצים להשתמש באייפון, עובדים איתו באנגלית, וכשמגיעות הודעות בעברית, הם יכולים לשמוע אותן דרך העתקה והדבקה לאפליקציית Kolfix של חברת עלמגו, העובדת עם מנוע הדיבור סיוון ומקריאה בקול. התהליך הזה כמובן, לא אינטואיטיבי במיוחד וגם לא זול בכלל, כשהם גובים יותר מ-30 שקל על הקראת 1,000 משפטים או כ-180 שקל לגרסה ללא הגבלה. עם זאת, בנוף המחירים של תוכנות הנגישות דוברות העברית זה דווקא די נמוך.
חברת ניואנס שמנועי הדיבור שלה כבר מוטמעים במכשירי אפל, מייצרת גם מנוע דיבור בעברית בשם כרמית, שנחשב למנוע הטבעי והנעים ביותר לאוזן. כמובן שדוברי רוסית או ערבית יכולים לעשות שימוש מלא למדי, אך כל זאת בתנאי ואיש לעולם לא יפנה אליהם בהודעה בעברית, שכן אותה הם פשוט לא ישמעו. יש סבירות גבוהה שגופים ממשלתיים וספקי שירות וכדומה יצרו קשר בעברית, שזה יותר את המשתמש בעלטה. אם כך אנו תוהים, אם אפל כבר עובדת עם ניואנס, מדוע לא טרחה להוסיף ל-35 השפות שכבר קיימות, את העברית? מחברת ניואנס לא הצלחנו לקבל תגובה.
לאלו התוהים לגבי כרמית ואנדרואיד, לוי מספר כי "יודעי דבר, וביניהם בודקי בטא מדווחים כי בקרוב יצא מנוע הכרמית עבוד אנדרואיד ועלותו צפויה סביב ה-150 שקל." זאת לעומת מנוע רון הזמין כעת בעלות של 1,200 שקל.
מה כל כך שונה
עניין אחד מהותי שמהווה את ההבדל הכי גדול בין רואים לעיוורים בהקשר הזו, הוא שמכירת מוצרים המיועדים לעיוורים, לא נגמר בחנות אלא נמשך זמן מה, שכן את תהליך ההתאקלמות למוצר לרוב לא יבצע העיוור לבדו אלא דרך מנגנון תמיכה ולימוד שכל חברה מספקת עם המוצר שלה.
הממשק הבסיסי שבו אייקונים מסודרים בשורות וטורים שלרובנו מוכר עוד מווינדוס 3.11, הפך לברירת המחדל ששולטת כמעט בכל הממשקים הקיימים בשוק. ההיררכיה שבה התפריטים מסודרים, ההקשר של סעיף אחד לשני, כל אלו נרשמים בזיכרון החזותי והופכים לטבע שני עבור הרואים. אדם שמעולם לא ראה כיצד הממשק הזה בנוי, ולהזכירכם, רק לאחרונה יצאו מנועי דיבור בעברית לסמארטפון, צריך לא רק ללמד את מבנה הממשק בעל פה, אלא גם להכיר את החוקיות שבה המערכת בנויה - משהו שלרובנו ברור מאליו.
יש למי לשווק?
על פי מנהל השירות לעיוור במשרד הרווחה, נכון לשנת 2007 יש בישראל יותר מ-26 אלף עיוורים, אך בקבוצת הגילאים 19-65, אולי הקבוצה שהכי סביר שתהיה בעלת הכנסה ותוכל לרכוש סמארטפון, ישנם רק כ-8,000 איש - לא בדיוק שוק גדול. אם נתייחס לקבוצת הגילאים 0-18 שמונה כ-1,200 איש, נגלה שיש סיבה סטטיסטית לכך שחברות זרות לא טורחות לייצר, לרכוש או להטמיע פתרון הקראה בעברית - זה לא משתלם.
מתוך אותם 26 אלף, יותר מ-17 אלף עיוורים הם בני 66 ומעלה, וזה אומר שיש חתך משמעותי של האוכלוסייה, שעבורם אין מכשיר נייד פשוט וברור המסוגל להקריא בעברית. ובדיוק עבורם (וגם צעירים מהם) נוצר מכשיר ה-RAY. מדובר במכשיר סלולרי של חברת וואווי (Huwawei) המגיע בשלושה דגמים שעליהם מותקנת תוכנת ה-Ray במקביל לאנדרואיד הרגיל.
פרויקט RAY
מערכת הריי הייחודית בנויה בדומה לצורה שמקשי המספרים בטלפון מסודרים, כשעל מסך המגע מוצגים אייקונים בצבע לבן על רקע שחור, כשנקודת האמצע בולטת בצבע ירוק בולט. הבחירה מתבצעת על ידי לחיצה והחזקת האצבע במרכז המסך, וגרירתה לאחת הפינות. הבחירה נעשית כאשר משחררים את הלחיצה מהמסך. השליטה כאן היא יחסית, כלומר איפה שתניחו את האצבע, יהיה מרכז המסך - והכפתורים יזוזו בהתאם. זאת בשונה משאר תוכנות ההקראה שלא משתמשות בממשק מיוחד אלא פשוט מקריאות את מה שעל הממשק הרגיל.
הדבר הראשון שכל לקוי ראייה ועיוור שדיברנו איתו לגבי הריי שאל, זה מדוע יש צורך במכשיר מיוחד לעיוורים במקום להנגיש את המכשירים הקיימים. בועז זילברמן, מנכ"ל ומייסד פרויקט ריי מסביר שהבחירה במערכת הפעלה ייעודית נבעה מאופי המשתמשים. הריי מיועד לאוכלוסייה מבוגרת יותר שלא רק שמעולם לא חוותה מערכת הפעלה של סמארטפון, היא לא מעוניינת ולרוב גם לא מסוגלת להתמודד עם המורכבות הטכנית שהיא חלק מתפעול המכשיר.
החברה מציעה סיוע מרחוק והשתלטות מלאה של התומך על המכשיר. האופציה הזו, כך אומר זילברמן, "אתה חייב לאפשר דרך תוכנה הנמצאת ברמת מערכת ההפעלה. השפה שאנחנו פיתחנו היא מיוחדת ואני דואג שבנאדם עיוור שמכיר את השפה שלי לא ירצה אף פעם לפגוש אלמנטים של אנדרואיד כמו מסכים קופצים. לכן את כל האינטראקציה אני מעביר דרך הממשק שלי וזה מחייב להשתלט על מערכת ההפעלה. בנוסף אני שולט על כפתור ה-Power שמאפשר לחזור למסך הקודם בקלות."
בנוסף אומר זילברמן, שהם רצו ליצור אפליקציות ייעודיות משלהם שכן "במכשיר רגיל נכנסים לאפליקציות רגילות ואם הן לא בנויות כראוי עבור קורא המסך, המשתמשים יכולים להתבלבל, ובהחלט באנדרואיד יש לא מעט אפליקציות מזעזעות." למרות כל זאת, מערכת ריי עדיין מאפשרת לגשת לאנדרואיד הרגיל המתחבא לו מתחת, אך עליו לא מותקן מנוע דיבור בעברית אלא רק באנגלית כך שזה לא ממש מועיל.
לא צריך עצמאות
כשניסינו להתחבר לרשת WiFi דרך המכשיר, גילינו שאת הסיסמה אי אפשר להזין, שכן המקלדת בעברית בלבד. אמנם ניתן להחליף את השפה אבל זו החלטה גורפת לכל מערכת ההפעלה ולא רק לאותו רגע. אם כך איך יתחבר המשתמש אל הרשת בבית? דרך פונקציית ההשתלטות מרחוק. אדם כמו בן, חבר או תומך טכני יכולים להתחבר אל המכשיר דרך ממשק אינטרנט, ולהגדיר את ספר הטלפונים, את ה-WiFI וכל אופציה אחרת במכשיר. ההגדרה הראשונית, והתמיכה במשך השנה הראשונה נעשית בעזרת תומך טכני של פרויקט ריי בחינם ומרחוק.
זילברמן, שייסד את חברת פרינג, לימים אחת מחלוצות השיחות דרך האינטרנט בסלולר (VOIP), מספר שפנו אליו עיוורים וביקשו שהאפליקציה תעבוד יותר טוב עם תוכנת הקראה, אך זה לא היה אפשרי בגלל מבנה התוכנה. "דרך החוויה הזו למדתי להכיר את דפוסי ההתנהגות שלהם. הרוב המוחלט לא מסוגל להתמודד עם סמארטפון רגיל, (שלהזכירכם, סטטיסטית מעל גיל 66 - ש.ש) ולכן צריך לתת להם מכשיר, שלמרות שהוא מכשיר מיוחד, הוא כן מתאים לעבודה עבורם."
אבל אל תיקחו את המילה שלנו
נתנו את המכשיר לנסיין שלנו, כבן 40, עיוור מזה כחמש שנים, כדי שייתן לנו חוות דעת. אותו נסיין הוא משתמש טיפוסי של מכשיר סמארטפון, כשהוא שם דגש על ניצול כל יכולות המכשיר. עבורו, הריי מתסכל ומבלבל שכן התפריט כל הזמן זז, והוא לא יכול לשנן את המיקום על המסך או את מבנה התפריטים.
המכשיר מאפשר לבצע לפחות את הפעולות הבסיסיות ביותר שהן לקבל ולהוציא שיחות ולקרוא ולכתוב הודעות, אך באזור ההודעות לא ניתן לבודד מילים מתוך משפט אלא ניתן לשמוע את כל המשפט בבת אחת. אם תרצו להתמקד בכמה מילים מתוך כל המשפט, למשל על כתובת, לא תוכלו. יש לשמוע את כל ההודעה שוב ושוב עד שתשננו, וזה משהו שהנסיין שלנו מאוד לא אהב.
הבעיה המרכזית כאן אומר הנסיין שלנו, שאין משוב ברור מהמכשיר. אם למשל שמתם את האצבע קרוב מדי לפינה הימנית, ואז ניסיתם לבחור בפריט שנמצא מימינו, הפעולה תתבטל ויושמע צליל צורם המעיד על ביטול. עד כה סביר, אך אם תנסו לכתוב הודעה, ותחזיקו את האצבע מעל כפתור האות א', המכשיר יקרא בקול א, ב, ג, 3, וכשתעזבו את האצבע כדי לבחור ב-3, לא תשמעו את הספרה 3, אלא צליל אישור. איזה אות או ספרה באמת נכתבו? איש לא יודע.
הצלחת מערכת ההפעלה נמדדת בזמן לימוד. ככל שהמשתמש מתרגל למכשיר מהר יותר, כך מערכת ההפעלה מוצלחת יותר. על פי סמנכ"ל הטכנולוגי של פרוייקט רי, מיכאלי וקולנקו, רוב המשתמשים השתלטו על העניין תוך רבע שעה עד חצי שעה. אנחנו המשכנו להיות מתוסכלים גם אחרי שעתיים. הריי דיבר שפה שונה לחלוטין מטלפונים אחרים ואולי ההרגל רב השנים שלנו הוא דווקא מה שהאט את תהליך הלימוד.
עם זאת התוכנה מאוד חלקית ולא מכסה כל אופציה, כך שאם הפעלתם את למשל את פונקציית הקראת הספרים, אפליקציית אנדרואיד רגילה בשם Audible תפתח כשהיא באנגלית, כשעל המסך מופיע הסכם רישיון ובקשה לפתיחת חשבון משתמש חדש, כל אלה לא מוקראים כלל. אדם שאינו רואה את מה שעל המסך יהיה אבוד למדי. הבעיה הזו חוזרת על עצמה גם עם דפדפן האינטרנט ספארי שהוא אמנם כן מוקרא אך באנגלית, ואז כדי לחזור יש להשתמש בכפתור המגע בתחתית המכשיר ולא בממשק של ריי שבו החזור נמצא בפינה השמאלית העליונה. לכל הבעיות האלה עונה זילברמן, שהמשתמש לעולם לא אמור לפגוש את מסכי ההגדרה שכן הם בעצמם מגדירים זאת עבור הלקוח. ולגבי החלק של האנדרואיד הרגיל, את זה הוא מייעד עבור בן משפחה של בעל המכשיר שאולי ירצה להשתמש בזה. מבולבלים? גם אנחנו.
על חשבונכם
פרויקט ריי מומן בחלקו דרך תוכנית החממות של המדען הראשי שקיימת כבר מספר שנים, המיועדת לחברות סטארטאפ. המענק הוא בגובה 2 מיליון שקלים לשנתיים כשעל החברה להוכיח התכנות עסקית וטכנולוגית למה שהיא עושה על פי קריטריונים ספציפיים של התוכנית. בעוד שהפרויקט אכן עמד במילתו ויצר מכשיר מיוחד לעיוורים, אנחנו שואלים, אם הממשלה מוכנה להכיר בצורך של עיוורים מבוגרים במכשיר דובר עברית, מדוע היא לא משדלת דרך קשריה הענפים עם התעשיות המובילות בחו"ל, כדי שיוסיפו תמיכה בעברית למכשירי הפופולאריים? מדוע דמויות בודדות מאלו שהדבר נוגע אליהם צריכים לנסות לאתר נציגים של אפל בישראל כדי שאולי יצליח להעביר איזה מסר אל החברה בחו"ל שיואילו בטובם להוסיף את התמיכה? אין כל מגבלה טכנולוגית, אז מדוע הממשלה לא משקיעה את עצמה בנושא?
אז פנינו למשרד הרווחה:
מדוע הממשלה משקיעה את הכסף הזה במכשירים משוכללים עבור קהל שלאו דווקא ירצה בכלל סמארטפון - לא הגיל קובע את היכולת אלא מגוון רחב של משתנים. קח למשל אדם שהתעוור בגיל 70 והיה מתכנת מחשבים כל חייו. אין לו יכולת להשתמש בטלפון נייד? יש לזכור כי רוב האנשים מתעוורים במהלך חייהם, ודווקא סמוך לגיל זיקנה. הם מגיעים לעיוורון עם יכולת התמצאות מצוינת ושליטה טובה במגוון משוכלל של מכשירים.
מדוע הממשלה לא משתמשת בקשריה הענפים בתעשיות השונות בחו"ל, כדי לעשות לובי בחברות האלה ולקדם את הטמעת מנוע דיבור בעברית במכשירי אפל ואנדרואיד - מנוע דיבור עברי איננו דבר פשוט. יש איתו בעיות רבות וההשקעה של חברות בחו"ל אינה מובנית מאליה כי קהל הצרכנים מאוד קטן. חלקם יודעי אנגלית טובה או רוסית ולכן לא כולם זקוקים לדיבור עברי.
אם הממשלה כן מוכנה לסייע ברכישה של מכשירי עזר לעיוורים, מדוע שלא תעזור גם במימון התוכנות האלה - הממשלה, כלומר: משרד הרווחה, מסייע לעיוורים בסבסוד "טלפון נייד או נייח עם הכוון קולי. איננו מציינים את סוג התוכנה או את שמה, ההוראה רחבה וכוללת את כלל הסוגים הקיימים בארץ ובעולם. השירות לעיוור שבמשרד הרווחה לא שולט בשמות השונים של התוכנות ואינו בוחן אותם. אם האדם מבקש לרכשו טלפון נייד או נייח, שיש לו הכווין קולי, מכל סוג ומכל מדינה, בכל שפה, הוא יקבל סבסוד.
אחרית דבר
נכון להיום, לעיוורים דוברי עברית יש מעט מאוד אופציות לעצמאות טכנולוגית מבוססת סמארטפון, וזה מצב עלוב ביותר למדינה מתקדמת טכנולוגית כמו שלנו. כשניואנס ישחררו את המנוע המדובר שלהם לאנדרואיד, זה הולך לשנות את השוק לחלוטין אבל רק בצד של אנדרואיד. וגם עיוורים מתחלקים לאוהבי אנדרואיד ו-iOS, אז תנו להם הזדמנות לריב על זה כמו כולנו.
