זהבי, פרובוקטור שכונתי / טור

הדרבי התל-אביבי, היום שאחרי:

• הפועל ת"א להתאחדות: להעמיד את זהבי לדין
• מה רוצים מקשר מכבי ת"א? / רז שכניק
• בלומפילד לבש חג. צפו בכתבה
  

בקצה השני של הסקאלה יושב ערן זהבי. יותר נכון עומד מתריס על שלט פרסומת ומניף אגרוף, או שועט דווקא ליציע האקסית ויורה באקדח דמיוני שבא להודיע – אני השריף של העיר ואתם הלוזרים שאכלתם אותה. אז שמישהו יודיע לזהבי: אתה בסך הכל הפרובקטור השכונתי ואלו ממול הם האוהדים שלא מזמן הרימו אותך על הכתפיים.

אז נכון, כדורגל הוא דבר ייצרי, ואנחנו אוהבים אותו כזה, אבל מפה ועד

פרובוקציה מודעת (גם היא מחושבת מדי, מדובר בגול מפנדל) המרחק הוא עצום. זהבי יכול היה לחגוג באטרף מול אלפי הצהובים בטריבונה, אבל בחר להתסיס ולחמם דווקא את אלו האדומים. בכך הוא שוב הוכיח שהוא אמנם שחקן גדול, אבל גם פרחח קטן וקטנוני.

ואם יש עצה שאני יכול לתת לאוהדי כל הקבוצות באשר הן, היא תתמצה במילים: אל תאמינו להם. אל תאמינו למנשקי הסמלים, לשחקנים והמאמנים שמדברים בהכנעה על "הקהל הנפלא הזה" ולכל הג'סטות המוכרות. זה רק עניין של זמן וכמה שקלים והן עלולות להתהפך עליכם.

זהבי יכול להתעצבן על הקללות מהיציע,

לרטון על הדרך בה נפרדו ממנו, לטעון שלא נלחמו עליו מספיק ולזעום על הנהלת הפועל ת"א בגלל אלף סיבות מוצדקות. אבל מועדון הפועל ת"א הוא הרבה מעבר להנהלה שלו וסך הפעולות שלו מול ערן זהבי. זה המועדון שבו צמחת והיה הבית שלך, המקום בו פרצת והפכת לכדורגלן-על והמקום בו חיברו לכבודך שירים.

הפועל ת"א זו קהילת אוהדים שלמה, צעירים, מבוגרים ונשים, אלפי ילדים שתלו בך עיניים מעריצות וחיכו שאולי תרוץ אליהם אחרי גול. כשאתה רץ לכיוון כמה שקיללו אותך בטריבונה ויורה מולם באקדח דמיוני – אתה בעצם פוגע בכולם.