שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בנק ישראל: הוועדים מגנים על מי שמרוויח יותר
    מי נהנה מחוקי העבודה? מסקירה של הבנק המרכזי עולה כי ההסכמים הקיבוציים נפוצים בעיקר בקרב מקבלי שכר גבוה במגזר הציבורי ובענפים עם תחרות מועטה במגזר הפרטי כמו חשמל ופיננסים

    ההסכמים הקיבוציים, שמסדירים את תנאי ההעסקה של עובדים מאורגנים ומקנים להם הטבות כמו תוספת שכר קבועה, הפרשה מוגדלת לפנסיה, קרן השתלמות ועוד - נפוצים יותר בקרב מקבלי השכר הגבוה בשירות המדינה ובענפים שבהם יש תחרות מועטה. כך עולה מסקירה שפרסם היום (ד') בנק ישראל.

     

     

    על פי הניתוח של בנק ישראל, המתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לשנת 2012, קיימים פערים משמעותיים בין ענפים שונים ורמות הכנסה שונות בכל הנוגע ליכולת ההתאגדות והמיקוח עם המעסיק.  

     

    מהנתונים עולה כי בשנת 2012 כרבע מהעובדים בישראל היו מאוגדים וכשליש היו מועסקים במסגרת הסכם עבודה קיבוצי. במגזר הציבורי, 78% מהעובדים במינהל הציבורי היו מועסקים במסגרת הסכם קיבוצי, לעומת 59% בלבד מעובדי החינוך ו-50% מעובדים הבריאות והרווחה.

     

    התפוצה הרחבה של הסכמים קיבוציים בענף המינהל הציבורי, שבו מרוכזים עובדי המדינה בעלי ההשכלה הגבוהה יותר והשכר הגבוה יותר, הביא לכך שכ-80% מעובדי המדינה תחת הסכם קיבוצי בשנת 2012 היו בעלי שכר של למעלה מ-14 אלף שקל בחודש.

     

    במגזר הפרטי, שיעור העובדים המאוגדים נמוך בהרבה, אך גם שם ניתן להבחין בפערים. ב-2012, 95% מהעובדים בענף המים והחשמל הועסקו במסגרת הסכם קיבוצי, לעומת 47% בענף הפיננסים, 37% בענף התקשורת ו-35% בתעשייה. בענפים אחרים, כמו מסחר, בנייה ואירוח, שיעור העובדים תחת הסכם קיבוצי היה נמוך עוד יותר.

     

    גם במגזר הפרטי ניתן לראות הלימה בין רמת השכר לשיעור ההתאגדות, אם כי היא אינה מובהקת כמו במגזר הציבורי. כ-20% מאלו שהרוויחו פחות מ-14 אלף שקל במגזר הפרטי היו מאוגדים במסגרת הסכם קיבוצי, לעומת כ-35% מאלו שהרוויחו יותר מ-14 אלף שקל בחודש.

     

    הביקורת: כוח מונופוליסטי

    מה המקור לפערים בין הענפים השונים והמקצועות השונים? האם השכר הגבוה ורמת ההתאגדות הגבוהה נובעים מאותו מקור או שמא ההסכמים הקיבוציים הם אלה שמבטיחים לעובדים רמת שכר גבוהה?

     

    התשובות המסורתיות לשאלות הללו הן כי עובדים בענפים שמאופיינים בכוח מונופוליסטי יכולים להרשות לעצמם לדרוש תנאים טובים יותר, שבאים לידי ביטוי בהסכמים קיבוציים. תשובות אלו נובעות מגישה מסורתית שמותחת ביקורת על השילוב שבין עבודה מאורגנת לכוח מונופוליסטי. העובדים זוכים בקלות יחסית לתנאים מועדפים, מפני שציבור הצרכנים משלם את המחיר תמורתם ולא בעל העסק.

     

    בבנק ישראל ציינו בסקירתם כי גישה זו עשויה להסביר את העובדה שעובדי המינהל הציבורי בישראל, שהם הספקים הבלעדיים של שירותים לציבורי האזרחים ומשכורתם ממומנת על ידי תשלומי המסים, נהנים משכר גבוה ומועסקים בעיקר דרך הסכמים קיבוציים.

     

    עם זאת, ציינו בבנק ישראל, כי ניתן להסביר את שכרם הגבוה של עובדי המינהל הציבורי גם ברמת ההשכלה הגבוהה שלהם ולטעון, כי בשל השכלתם הגבוהה - ערכם עבור המעסיק גבוה יותר והם גם נוטים יותר להתאגד ולהתמקח על תנאי העסקתם.

     

    עוד מציינים בבנק המרכזי, כי העובדה שהסכמים קיבוציים נפוצים יותר במינהל הציבורי עשויה לנבוע גם מכך, שעובדים בענף זה נתונים למרותם של נבחרי העם והסכמי העבודה נועדו להעניק להם יציבות תעסוקתית שתאפשר להם לנקוט עמדה עצמאית אל מול פוליטיקאים. כמו כן, מזכירים את העובדה שבענפי החינוך, הבריאות והרווחה - נפוצה פחות העבודה המאורגנת בשל העסקתם של עובדים רבים דרך תאגידים ממשלתיים ומלכ"רים.

     

    באשר למגזר הפרטי, ניתן לטעון כי עובדי ענפי החשמל, המים והפיננסים נהנים מכוח מונופוליסטי על פני ציבור הצרכנים ולכן יכולים עובדיהם להרשות לעצמם ליהנות מהסכמים קיבוציים שמגדילים את שכרם ומשפרים את תנאי העסקתם.

     

    עם זאת מציינים בבנק ישראל, כי המקרה האחרון של ענף הסלולר בישראל דווקא סותר את התיאוריה המקובלת. עובדי ענף זה לא היו מאוגדים ולא חתרו לחתימה על הסכמי עבודה קיבוציים, כל עוד הענף התאפיין ברמה גבוהה של ריכוזיות ומונופוליזם. דווקא כאשר נערכה רפורמה שהעלתה את מספר החברות בענף - או אז בחרו העובדים להתאגד.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אריק אלון ואורי דוידוביץ'
    יו"ר ההסתדרות עופר עיני
    צילום: אריק אלון ואורי דוידוביץ'
    מומלצים