3 התנאים שיקבעו שהייתה רשלנות רפואית

פעמים רבות נגרם למטופל נזק כתוצאה מטיפול רפואי. לעתים הנזק הינו תוצאה של רשלנות הרופא המטפל, אך לא בהכרח. לרוב, אנשים שאינם עוסקים בתחום הרפואה או בתחום הרשלנות הרפואית לא יידעו לענות על השאלה האם נזק כלשהו במהלך טיפול רפואי מעיד על התרחשותה של רשלנות רפואית.

לכתבות נוספות - היכנסו למדור רשלנות רפואית  

על מנת לענות על השאלה האם התרחשה רשלנות רפואית, יש להבין את משמעות המונח ומרכיביו. על פי ההגדרה, רשלנות רפואית מתרחשת כאשר ניתן שירות רפואי החורג מהסטנדרט בו היה נוהג רופא סביר בנסיבות העניין באותה התקופה, ושירות זה גרם לנזק.

את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד

עוד כתבות על רשלנות רפואית

תנאי הרשלנות הרפואית

על מנת שתהיה עילה לתביעה ברשלנות רפואית, יש צורך בקיומם של שלושה תנאים:

1. קיומו של טיפול רפואי רשלני: טיפול רשלני הינו חריגה של הרופא או הצוות הרפואי מסטנדרט הזהירות של הרופא הסביר. על מנת להוכיח כי הטיפול היה רשלני, יש להוכיח כי הרופא הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, וכי רופא סביר היה נוהג אחרת באותן הנסיבות, באותה התקופה.

2. קיומו של נזק.

3. קשר בין ההתרשלות לנזק: כלומר שהנזק נגרם כתוצאה מאותו טיפול רפואי רשלני ולא כתוצאה מגורם אחר.

התנאים הללו הנם תנאים מצטברים. לכן, ייתכן מצב בו הוכחה רשלנותו של הצוות הרפואי אך לא הוכח קיומו של נזק ולכן התביעה תידחה והתובע לא יפוצה.

על מנת לבחון האם הטיפול אכן היה רשלני, יש צורך בבחינה קפדנית של נסיבות המקרה, המצב הרפואי והנזק.

מה אפשר היה לעשות אחרת?

לצורך כך, יש צורך בעיון בתיקו הרפואי של המטופל אשר ניזוק ובחינה רפואית האם הטיפול נעשה שלא כשורה, והאם רופא סביר היה מבצע את הטיפול אחרת.

אדם אשר ניזוק במהלך טיפול רפואי וחושד כי היה על הרופא המטפל לנהוג אחרת ובכך ניתן היה למנוע את הנזק, רצוי שייוועץ בעורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית.

עורכי דין המומחים בתחום יידעו לשאול את השאלות הנכונות, לתחקר את הניזוק או את בני משפחתו, לבחון את החומר הרפואי בצורה מעמיקה ולאתר את המסמכים המתאימים לצורך הוכחת הרשלנות.

אם לאחר בחינת החומר סבור עורך הדין כי אכן התקיימה רשלנות רפואית, הוא יפנה את הניזוק למומחה רפואי בתחום הרלוונטי. המומחה יבחן את נסיבות המקרה ויבדוק האם אכן התקיימה רשלנות.

נחיצות חוות דעת רפואית

אם ימצא המומחה כי התקיימה רשלנות רפואית, הוא יגבש חוות דעת מקצועית הסוקרת את מהלך הטיפול הרשלני והמפרטת את הנזק הנגרם כתוצאה ממנו. טענות התביעה יתבססו על חוות דעת המומחה.

לעתים, בהתאם לנסיבות ולנזק שנגרם יתכן כי יהיה צורך במספר חוות דעת שונות. לדוגמא, במקרה של רשלנות אשר גרמה לנזקים אורתופדיים, נוירולוגיים ופסיכיאטריים, יהיה צורך בשלושה מומחים שונים אשר יכתבו 3 חוות דעת, כל אחד בתחום מומחיותו.

הפניה למומחה המתאים, וקשרי עבודה טובים של עורך הדין עמו, הינם קריטיים לניהול התיק שכן תביעה בבית המשפט בעניין רשלנות רפואית מבוססת על חוות הדעת. על עורך הדין לוודא כי המומחה התייחס במסגרת חוות דעתו לכל רכיבי הרשלנות (כמפורט לעיל) וכי לא קיימות אי התאמות בין הנכתב בחוות הדעת לטענות עורך הדין.

מי שתוכח תביעתו בבית המשפט, יהיה זכאי לפיצוי. גובה הפיצוי ייקבע בין היתר בהתחשב בנזק שנגרם, בפגיעה בשכר, בהוצאות שנגרמו לניזוק, בפגיעה בתוחלת החיים, בכאב והסבל שנגרמו וכיוצ"ב.

הכותב הוא מנכ"ל פייל ושות' , משרד עורכי דין העוסק התחום הרשלנות הרפואית