שרון ייטמן לצד אשתו לילי בגבעת הכלניות
גלעד שרון נסע ישירות לקבר אמו, סמוך לחוות השקמים. מטיילים ששהו באזור שמעו על מות ראש הממשלה לשעבר והביעו צער על "מותה של תקופה"
זמן קצר לאחר קביעת מותו של אריאל שרון, הגיע בנו גלעד לבית המשפחה בחוות השקמים ועלה לקבר האם לילי בגבעת הכלניות הסמוכה. ראש הממשלה צפוי להיקבר ליד רעייתו, שהלכה לעולמה לפני 13 שנים. הם היו נשואים במשך 37 שנים, והוא הודה פעמים רבות בגעגועיו אליה. "כל דבר בבית הזה בחווה", אמר בראיון ישן, "הוא נגיעת יד של לילי. אני מתגעגע פשוט לשבת ולדבר איתה. אין לי את זה עכשיו - ולילי חסרה לי". ארונו של שרון יוצב כנראה מחר ברחבת הכנסת. מועד הלוויה טרם נקבע רשמית. סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הודיע שיגיע להלוויה.
מות אריאל שרון ב-ynet:
ישראל של שרון: האיש שעיצב היסטוריה
פקודיו של שרון: "כולם רצו להיות כמוהו"
בשבתות האחרונות, עם הדיווחים על הידרדרות נוספת במצבו של שרון, הגיעו מטיילים רבים לגבעה הסמוכה לחווה. "חשבנו איפה כדאי לטייל והחלטנו שלאור מצבו נגיע לגבעה כדי להתייחד איתו, ופתאום שמענו שהוא נפטר", סיפרה משפחת פרץ. "עמדנו על ראש הגבעה, הבטנו על החווה בעצב רב והרכנו את ראשינו לזכרו", הוסיף אשר, שהגיע למקום יחד עם רעייתו ושלושת ילדיו. "למרות שלא הכרנו אותו באופן אישי, הוא היה מנהיג מאוד משמעותי. לעמוד כאן מול ביתו ולהביט על המקום שהוא כל כך אהב זה צובט את הלב".
גם משפחת לוי מכפר סבא הגיעה לאזור ושמעה על מותו בעת שצעדה במעלה הגבעה. "הגענו לכאן באופן ספונטני אבל הטיול קיבל תפנית", סיפרה. "זה מאוד עצוב לעמוד כאן. מותו מסמל מותה של תקופה ומוות עצוב נוסף של מנהיג חשוב שנתן את כל כולו למדינת ישראל".
בשעה 14:45, שעה לאחר מותו של שרון, התייצב בנו גלעד מול המצלמות והודה לאנשי הצוות בשיבא ובהדסה עין כרם, שטיפלו באביו במשך שמונה שנים. "אנחנו חייבים תודה להמונים בארץ ובעולם שהתפללו לשלומו. הוא הלך כשהוא החליט ללכת", אמר.
אריאל שרון, בן 85 במותו, היה ראש ממשלת ישראל בשנים 2006-2001 ואחד המצביאים הבולטים בתולדות המדינה. הוא השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף, היה ממייסדי תנועת הליכוד וכיהן במספר רב של תפקידים בממשלה.
"חברי הקרוב נכנע היום בקרב ההרואי שניהל על חייו", ספד נשיא המדינה שמעון פרס. "אריק היה חייל אמיץ ומדינאי נועז, שתרם רבות לביטחונה ולביצורה של מדינת ישראל". ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע אף הוא צער על מותו ואמר כי "לשרון היה חלק מרכזי במאבק על ביטחונה של ישראל לאורך כל שנותיה. הוא היה בראש ובראשונה לוחם אמיץ ומצביא דגול, מגדולי המפקדים בצה"ל. כשפשט מדים המשיך בדרכו לפעול למען עם ישראל, בתפקידיו הרבים בממשלות ישראל וכמובן כראש הממשלה ה-11 של מדינת ישראל. זכרו יהיה נצור לעד בלב האומה".
