שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בלי פיקוח: שבויים במערכת הגנים הפרטיים
    דמי רישום מופרזים, תשלום חודשי שרק עולה ועולה ועכשיו גם קנסות מופקעים של אלפי שקלים: ככה זה כשאין להורים אופציה אחרת לפעוטות, מלבד הגנים הפרטיים. טלי בריל, ששבויה במערכת הפרטית כבר שבע שנים, חושבת שהגיע הזמן שמדינה תעשה סדר

    קוראים לי טלי וכבר שבע שנים שאני שבויה. אני לא לבד. יחד איתי יש עוד אלפי הורים בישראל שנמצאים בשבי. אני לא שבויה של ארגון טרור, וגם אין כת הורית חדשה, אני אמא לשלושה ילדים ואני שבויה של מערכת החינוך הפרטית בישראל, זו הלא מוסדרת, זו שברובה לא מפוקחת, זו שאני ועשרות אלפי הורים נוספים מפקידים בה את הילדים שלנו מדי בוקר.

     

    <<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>  

     

    אנחנו שבויים ומקבלים בשתיקה ובהכנעה את דמי הרישום המופרזים, שעומדים על מאות שקלים מדי שנה. אנחנו שבויים ומקבלים בהכנעה חוזים דרקוניים, עם דמי ביטול בעלויות לא הגיוניות. אנחנו שבויים ומקבלים בהכנעה תשלום מלא על חודש אוגוסט, בו הילדים שוהים בגן רק שמונה ימים. אנחנו שבויים ומקבלים בהכנעה כל תכתיב בעצם. למה? כי אין לנו ברירה.

     

    "לא טוב לך? תמצאי מקום אחר"

    כל הורה רוצה עבור הילד שלו את הטוב ביותר. את המקום בטוח, החם והאוהב, שבו יבלה הפעוט בשעות בו הוא נמצא בעבודה. זו אחת הדאגות הראשונות שיש להורים, וגם אחרי שבחרנו

    אנחנו לא מפסיקים לתהות אם עשינו את ההחלטה הנכונה.

     

    שרשורים שלמים ברשת עוסקים בנושא של חיפושי מסגרות לפעוטות, המלצות והשמצות. דיונים ארוכים נערכים בכל גינה ציבורית על המסגרות השונות בשכונה מתוך תקווה לאתר את המקום שנראה לנו הכי טוב, זה שיש לו גם המלצות מהורים אחרים וגם את כל מה שחשוב לנו.

     

    והדיון על כמה זה עולה? ברור לנו שאין מחיר לבטיחות ולאושר של הילדים. ובינינו, מה אנחנו כבר יכולים לעשות. במצב בו מופקרים הורים לשוק שיש בו יותר ביקוש מהיצע, פלא ששכר הלימוד לפעוט בן פחות משלוש עולה כמעט כמו שכר לימוד לתואר ראשון? פלא שגנים מרשים לעצמם לעשות ככל העולה על רוחם? המשפט "לא טוב לך? תמצאי מקום אחר" נאמר על ידי הגננת ליותר מהורה אחד שביקש להבן כיצד גם השנה עולה שכר הלימוד בכמה מאות שקלים.

     

    ילדת? תסדרי לבד

    מדינת ישראל אוהבת ילדים, אבל דואגת להם מגיל שלוש ואילך, וגם זה, בואו לא נשכח, השגנו רק אחרי מחאה ומאבקים. ילדת? מזל טוב. קבלי מאיתנו מענק לידה זעיר ו.. תסדרי לבד. את צריכה לחזור לעבודה אחרי 14 שבועות ולשלם את כל משכורתך (או יותר מכך) למטפלת? זו כבר לא בעיה שלנו.

     

    וזה לא רק הכסף. במציאות הישראלית מרבית הילדים נמצאים במסגרות פרטיות, בלתי מפוקחות, שפועלות ללא היתר, מבלי שאיש בדק אותן או מפקח על היכולות של הצוות. מרביתם המסגרות הללו שקופות לרשויות,

    כי איך אפשר לעקוב אחרי כל משפחתון או גן שנפתח בוילה? גם חברות באחד מארגוני הגנים הפרטיים לא נותנת דבר, שהרי ארגונים אלו באים לסייע למנהלי המסגרות עצמם ואין להם שום סמכות פיקוח. גם מספר הילדים שזוכים להגיע למעונות היום המוסדרים והמפוקחים של התמ"ת עדיין אפסי.

     

    וכך נותרים ההורים עם שוק פרוע, שאין בו שום פיקוח, לא על המחירים ולא על הילדים, ואין לנו שום ברירה אחרת. ומכאן הדרך קצרה לקנסות של אלפי שקלים - כי אין אף אחד שקובע שאסור.

     

    ואיפה הרשויות המקומיות, משרד הכלכלה ואפילו משרד החינוך? תשאלו את החוק לפיקוח על הגנים הפרטיים - שכבר כמעט עשור תקוע מבלי שאף אחד ירים את הכפפה ויקדם אותו. להם, כך נראה, מאוד נוח לא לקחת אחריות על הנושא. בכל זאת, מדובר בסך הכל בילדים קטנים.

     

    טלי בריל, אמא דיגיטלית, מומחית לרשתות חברתיות ולג'ינגול תמידי עם שלושה ילדים וכלבה. לעמוד הפייסבוק של טלי 





    פורסם לראשונה 15/01/2014 13:55

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    גנים פרטיים. מקבלים בשתיקה ובהכנעה חוזים דרקוניים
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים