לירון רמתי כבר לא מפחיד אותי
איך הפך לירון רמתי מעוד פליט ריאליטי לזמר ששווה לעקוב אחריו? אבי שושן כבר לא מפחד ממנו ומסביר מדוע עוד יוכל להצליח. וגם: למה החיבור בין סגיב כהן ודקלון נשמע כמו עוד חיקוי של "הפרויקט של רביבו", ושיפוט מהיר על השירים החדשים שיצאו בז'אנר המזרחי
ללירון רמתי לא נתתי סיכוי. היה לי איזה אנטי אליו. ראיתי בו ערס צעצוע שמתייחס למקצוע כאל תחביב. לפני כשנה וחצי אפילו הקדשתי לו טור שהכותרת שלו צעקה: "מצטער, אבל לירון רמתי מפחיד אותי" - ומאז לא זכור לי שהוספתי עליו מילה. שנה וחצי לאחר מכן אני מוכרח להודות שרמתי התחיל למצוא חן בעיניי, יודעים מה? אפילו בא לי טוב. כיוון שגם אני מופתע מעצמי, חשבתי על הדרך שעבר רמתי, והגעתי למסקנה שדווקא גישת ה"לא שם זין" שלו היא התכונה שבסופו של דבר תפסה אותי, ומסתבר שגם את הקהל.
עוד על מוזיקה מזרחית בערוץ המוזיקה של ynet:
- קופה קטנה: מזרחי לא מוכר, אחי
לא חסרים פליטי ריאליטי, כולל אלו שזכו, שאף אחד כבר לא זוכר אותם. ועם זאת, דווקא רמתי הצליח להישאר בתודעה לאורך כל הזמן שעבר מאז "פרשת שגיב תיירי". אני מניח שזה קרה בסופו של דבר בגלל שרמתי הוא הגרסה העדכנית של שלומי סרנגה. כלומר - זמר מזרחי שמצליח מצד אחד להיות נאהב על ידי כל קהלי הז'אנר, מגובה בקול רך ונעים, במבטא מזרחי טבעי - ומשדר גבריות בטוחה של אחד ש"עושה מה שבא לו", מבלי להתנחמד - ותמיד מוקף נשים אותן הוא מתעד באינסטגרם.
היום אני יודע שרמתי עוד יכול להצליח - ואני בכלל לא אופתע אם זה יקרה. התוכנית "מה שקורה באילת" עשתה לו טוב, לא רק הוא כי הוא זכה לחשיפה בערוץ 24 עם מיליון השידורים החוזרים, אלא בעיקר כי הוא נחשף כגבר "קוּל" ומגניב. "כשאת בוכה", השיר החדש שהוציא בשבוע שעבר מפתיע לטובה: רמתי נשמע בו מצוין וכבר תפס את המקום הרביעי ברשימת ההשמעות השבועית לפי נתוני "מדיה פורסט". נעים לגלות איך ביצירה המוזיקלית, גם מי שאינו נראה מבטיח בתחילה - יכול לפרוץ, לפרוח ולהצליח.
עוד דואט אחד וגמרנו
לא נפלתי מהחיבור החדש של סגיב כהן ודקלון. זה נשמע לי כמו עוד ניסיון של שני זמרים שמתקשים למכור לבד לצאת במופע משותף כדי לזכות ביחסי ציבור ואולי גם בשוק וועדי העובדים. "פרח המדבר" הוא שיר נחמד אבל הוא מזכיר לי מדי את הצליל של "הפרויקט של רביבו" וכשהאחרונים עצמם כבר הרחק משיאם, לא מחדשים השניים דבר - ויוצרים מופע שמתאים לקהל בני עדות תימן בעיקר. אם כבר עושים חיבור חדש, לפחות תדאגו שזה לא יישמע כמו עוד מאותו דבר.
לי החיבור הזה נשמע כמו גרסת הצמד להרכב בשם "הפקולטה המזרחית" שניסה לקום לאחר הפריצה של הפרויקט ונעלם באותה מהירות. אני מציע להם לא להסתחרר מכך שהם מככבים בראש רשימת ההשמעות, כי לרדיו יש נטייה לפרגן לסינגל ראשון של חיבור כזה, אך לא בהכרח להמשכו. לראיה: "קול העולם" - הסינגל הראשון המשותף של מרגול וזהבה שזכה להצלחה ענקית ברדיו אבל שאר השירים שהשתיים הוציאו, פחות.
אגב, הנזק התדמיתי מחיבור שלא מצליח הוא הרבה יותר גדול מאשר לשבת בבית ולא להופיע. כשלא מופיעים ניתן לפחות לעטות את מסכת "אני עובד על חומרים לאלבום הבא". לצאת במופע כושל שמלווה ביחסי ציבור גדולים, זה לפעמים המסמר האחרון בארון הקבורה של האמן.
סינגלים, בקטנה
לפעמים אני פשוט לא מצליח להבין את יואב יצחק. נדמה שעל כל ארבעה צעדים קדימה שהוא עושה בקריירה שלו הוא איכשהוא מצליח כל הזמן לחזור לאחור. ועל מה? על שטויות שעם ניהול נכון לא היו קורות. למשל הדואט הנורא שיצא השבוע עם זמרת המועדונים מורן כרמל. אחרי שהראל סקעת אירח דווקא אותו בפסטיבל הפסנתר, ולאחר שהוציא השנה שורת סינגלים מצוינים, יוצא יצחק עם דואט שנשמע כמו זמרי הדיכאון של שנות ה-90. חבל וחסר טעם.
מוזר שדניאל בן חיים לא הצליח. הוא בלט ב"כוכב נולד" כשעוד צפו בה, נוהל מיד עם יציאתו מהתוכנית על ידי אבי גואטה, הוא נראה מעולה והוציא עשרות סינגלים, חלקם חביבים לגמרי - ועדיין, נאחס, שום דבר אצלו לא עבד. המעריצות מהריאליטי התבגרו, גואטה חתך, ובן חיים בינתיים כבר הוריד את הכיפה. אולי מתוך ייאוש שההוא שם למעלה לא שפך עליו שפע הצלחה. עכשיו הוא ממשיך לנסות לפרוץ והוציא שיר חדש בשם "סלחי לי" שמזכיר את הסגנון של חיים ישראל - מזרחי, אבל עדין לאוזן. אני לא בטוח שהבחור הזה אמר את המילה האחרונה, כי פוטנציאל יש שם.
וואי, כמה גידג'דורים. איזה דיכאון. למי יש כוח לסלין דיון המזרחי הזה? אני מדבר על "לבד בינתיים", הסינגל החדש של זוכה "אייל גולן קורא לך", מאור אשוואל. טוב, הבנו שהוא יכול לעלות גבוה, אבל החיים מספיק קשים, אז למה להוסיף? אותי השיר הזה הלחיץ. אגב, שימו לב לדרך שעוברת במקביל נסרין קדרי, הזוכה איתו באותה תוכנית שהתחדשה במנהל חדש - מבקר המוזיקה הוותיק חגי אוזן, ומופיעה בימים אלה עם האנדלוסית במופע משותף משירי אום כולתום עם הזמר הדתי זיו יחזקאל. לא סתם גולן התחיל את התוכנית בחיפוש אחר הזמרת הבאה של ישראל. בנשים הוא מבין.
כל אחד צריך לעשות במה שהוא טוב בו. יש כאלה כמו דודו אהרון לדוגמא שיודעים לכתוב, להלחין ולשיר. זכו. יש כאלה שיודעים רק לשיר אבל הם עושים את זה כל כך טוב שכולם רוצים לעבוד רק איתם. אייל גולן למשל. יש כאלה שלא טובים בשום דבר מזה ועדיין משום מה הם מנסים לעשות הכול: לכתוב, להלחין, לשיר, לשחק ולצערם הם לא מבינים שזה פשוט לא מספיק טוב לרמה מקצועית. בן אל תבורי הוא אחד מהם. נסיך של המוזיקה המזרחית שמתקשה להבין איך אף אחד מהסינגלים שהוציא עד כה כולל אלבום שלם, לא הפכו אותו לכוכב ענק. כעת הוא מככב ב"גולסטאר" מתוך אמונה שהריאליטי המדובר יביא לו את אהדת הקהל, המעריצות והרדיו. כדי למנוע ממנו מפח נפש, אגיד לו רק שתי מילים: רון שובל. זוכרים
שלוש דקות ושתיים עשרה שניות נאלצתי להאזין ל"ALBI", השיר החדש של תומר רז, עוד יוצא "אייל גולן קורא לך". מצטער אבל לטעמי הוא פשוט נורא. השילוב של הערבית עם הלילילילי, זועק ערסיות כל כך כבדה שאפילו את אליקו הוא יתקשה לעבור. לזכותו של רז ייאמר שהוא לפחות מביא צליל אחר, שונה וייחודי -ולא מנסה לעשות את מה שכל המוזכרים לעיל מנסים לעשות. ועדיין, איזה שיר קשה. אלוהים.
