פוסט-טראומה: ההומלסים של שכונת גילה

"הדברים של משפחת טופאן שנהרגה עפו לבית שלי, אני בכלל לא יודעת אם אהיה מסוגלת לחזור ולגור שם". נאווה, כמו גם כמעט כל דיירי רחוב שבתאי הנגבי 65 בשכונת גילה בירושלים, לא יכולים לשוב לשגרה. פיצוץ הגז האדיר שהביא למותם של אברהם טופאן (56), אשתו גלית (42) ובנם יוסף חיים בן השנתיים, הותיר דיירים אחדים בבניין חסרי בית. אמש (יום ג') התכנסו חלק מהדיירים במנהל הקהילתי בשכונה כדי לשקול את צעדיהם.

אסון פיצוץ הגז - דיווחים נוספים:

דליפות גז: הרשלנות מובילה רק לפיצויים

מבט ראשון מבפנים: חורבן בבניין פיצוץ הגז

"יש חוסר ודאות מוחלט, בכי, פחד, התמוטטות, כל משפט מחזיר אותי אחורה", אמרה הדיירת נאווה. "זה מעבר לעניין אם הבית יוכשר או לא יוכשר למגורים, זה מעבר לבטיחות, זו רק המחשבה

שהכול קרה בקומה שבה אני גרה".

למנהל הקהילתי של החברה למתנ"סים הגיעה גם נציגת הרווחה של העירייה ואמרה לדיירים כי המלונות שבהם שוכנו הדיירים יארחו אותם עד יום ראשון. היא הוסיפה כי ייעשה ניסיון לסייע בשכר דירה לאלה שלא יוכלו לחזור לדירותיהם.

ליווי הנדסי על חשבונם. מפגש הדיירים(צילום: נחשון פיליפסון)

במהלך המפגש התבשרו הדיירים כי מחר הם יקבלו הודעה על כך שהבניין מסוכן וחלקו אינו ראוי למגורים. עוד נמסר להם כי הם יצטרכו לקחת ליווי הנדסי על חשבונם כדי לאמוד את הנזק בדירותיהם.

לצד תחושות התסכול, חלק מהדיירים עסקו ביומיים האחרונים בהוצאת ציוד מבתיהם, והיו גם כאלה שהתלוננו כי בבתים שכן ראויים למגורים אין חשמל ומים. כמה דיירים הודיעו כי אין בכוונתם לשוב ולהתגורר בבניין, ואחרים שמתגוררים בשכירות תהו כיצד עליהם לפעול מול בעלי הדירה.

שוכרים תהו כיצד עליהם לפעול מול בעלי הדירה(צילום: נחשון פיליפסון)

משפחת איוונוב, שמתגוררת בבניין זה עשר שנים בשכירות, הגיעה להתכנסות במנהל הקהילתי יחד עם בעלת הדירה. "אי-אפשר לגור שם", אמר יורי איוונוב. "הדירה שלנו נמצאת מעל לדירה שבה אירע הפיצוץ. יש נזקים, דלתות עפו, הדירה לא תחזיק מעמד. אני לא יודע מי יפצה אותנו על הנזק, וכבר הודענו לבעלת הדירה שלא נמשיך לגור שם".

משפחת איוונוב, כמו משפחות אחרות שבחרו בכך, שוכנה על ידי עיריית ירושלים בבית מלון בעיר. "אנחנו במלון עד יום ראשון ועד אז אני צריך למצוא דירה לחמישה אנשים", סיפר יורי. "החיים שלנו מתנהלים במקום הזה ולכן אנחנו מחפשים משהו באזור. זה לא יהיה הליך קל".

בני משפחת טופאן ז"ל(צילום רפרודוקציה: גיל יוחנן)

דיירת אחרת המתגוררת בבניין בשכירות אמרה: "אני לא רוצה לגור בדירה הזאת יותר, בעל הבית תיקן את החלונות ויש עוד כמה נזקים. עברנו טראומה, הילד שלי עבר טראומה, אני רוצה לעזוב, השאלה אם בעל הדירה יכול לתבוע אותי על הפרת החוזה".

חלק מהדיירים הצביעו על העובדה שיצטרכו להשקיע בעצמם כספים לתיקון הנזקים. אחרים סיפרו כי יתקשו לגייס את סכומי הכסף הנדרשים. "אנחנו זוג צעיר עם שני ילדים ומשכנתה", אמר אחד הדיירים. "אין לי מאיפה להביא את הכסף, אין לי מאיפה לתקן את הנזקים. אין לי כסף להתקין חימום. אנחנו יושבים בדירה וקופאים מקור, קמנו הבוקר חולים".

"סכנה מיידית לקריסה" 

דיירת אחרת בבניין סיפרה: "יש פה גם אנשים שחיים מהיד לפה,

 אין להם חסכונות, אף בנק לא ייתן להם הלוואה, גם לא בהנחה שבעתיד הם יקבלו פיצויים".

מהנדס מבנים מסוכנים מטעם עיריית ירושלים, שהגיע אף הוא למפגש, אמר שאתמול בדקו את הדירות. "המצב קשה עם סכנה מיידית לקריסה. ארבע דירות נפגעו לחלוטין ויתר הדירות סובלות מסדקים".

יוכבד אפללו, דיירת בבניין, סיפרה על התנאים הקשים שבהם היא נאלצת לגור, "כרגע אני נמצאת בבית מלון עם הבן הקטן שלי שהוא בן 28. אני חיה מפנסיה ולא יכולה לגור עם ילד בן 28 באותו חדר. אני יודעת שהבית שלי הוכרז מבנה מסוכן ולא אוכל לחזור אליו בקרוב. יש פה עניין של עלויות גבוהות ואני לא יודעת מי יממן אותן. אני לא יודעת מה יהיה הלאה. מאז הפיצוץ אני בטיפול פסיכולוגי וכל רעש קטן מקפיץ אותי".