סרט וראיון: אורי בן עזרא כובש גול - עצמי

העולם הוא כולו במה, או מסך קולנוע. בעצם, הוא יכול להיות גם מגרש כדורגל. מהבחינה הזאת, "תיקו אפס" - הוא דרמה קומית קצרה של הבמאי אורי בן עזרא, אותה יצר בשיתוף גדי צפריר, ובה סיפור שמתמקד באוהד כדורגל צעיר שנע בין האיצטדיון העירוני בפתח תקווה לבין התא המשפחתי שלו. סיפור זה, מרפרר גם לסיפורי החיים האישיים של היוצרים עצמם.

בתפקיד הראשי, הנער אודי נבנהויז (בגילומו של ניב זילברברג), עושה צעדים ראשונים כעיתונאי ספורט צעיר. אביו חיימון (אבי גרייניק) הוא אוהד שרוף של הפועל פתח תקווה - שהיא הדבר החשוב ביותר בחייו, אפילו יותר מבנו שלו. כאקט של מרידה, אודי בוחר לראיין דווקא את שופט הכדורגל צחי פחיח (יגאל עדיקא) שנוא נפשו של הקהל הכחול-לבן ושל חיימון. הוא מתחקה אחר סיפור חייו, ואמו (דוית גביש) מתלווה אליו ונשבית בקסמו של השופט הסמכותי, עם ובלי המדים.

"זה קודם כל סרט על אהדת כדורגל. הוא מתמקד במערכת היחסים בין אודי לבין אביו. הבן מנסה למצוא דרך עצמאית בחיים ובוחר למרוד בחיימון במקום הכי כואב, מגרש הכדורגל", אומר בן עזרא בן ה-34. "אודי הגיבור תולה את הרצונות שלו במשחק, ואפילו הקשר שלו עם אביו תלוי בכדורגל. נראה לי שרוב האנשים תופסים את דמות האוהד כתפקיד פאסיבי - סוג של בטטת כורסה. היה לנו חשוב לתת ביטוי לזרמים הפנימיים, ולאו דווקא לאיזה גיבור אקטיבי ואטרקטיבי. אם לסכם את זה במשפט, אני מקווה שהסרט נותן כבוד לשולי וליומיומי".

בשערי האיצטדיון. על הסט של "תיקו אפס"(צילום: הדר מתתיהו)

את הסרט יצר בן עזרא ביחד גדי צפריר שהפיק והיה שותף לכתיבת התסריט, וכך השניים מיזגו יחדיו לא רק גישות קולנועיות, אלא גם רגעים מחייהם שלהם. "זו סגירת מעגל שלי ושל גדי עם חלק מהתחנות שהשפיעו עלינו בילדות - אם זה הבית של ההורים, או במקרה שלי, העיר פתח תקווה. הכדורגל מוצג כמקום שנותן משמעות. הסרט הזה נולד מתוך שילוב ביני לבין גדי. כל אחד מאיתנו הביא את עצמו ואת הנושאים שמעסיקים אותו", אומר בן עזרא, שהוא, כצפוי, אוהד הפועל פתח תקווה.

לצפות ולצחוק

"גדי מאוד מתחבר לגיבורים שמחפשים זהות, ואני אוהב לבנות מיתולוגיות מחומרים פשוטים. הבסיס לסיפור היה רעיון של גדי על ילד, שבמקום קבוצת כדורגל מתחיל לאהוד שופט, ומשם הרעיון התפתח ובנינו את העולם של הילד הזה. בסופו של דבר, אני חושב שהצלחנו להעביר את הדברים שמייחדים כל אחד מאיתנו ולמזג אותם לסיפור אחד. אני יכול להגיד שאם הייתי עושה את הסרט לבד, הוא היה מאוד שונה, ודווקא השילוב בינינו גרם לסרט להיות עשיר יותר".

אורי בן עזרא וגדי צפריר עושים את זה לבד

איפה אתה מזהה את עצמך בסרט?

"אני חושב שכל מי שמכיר אותי, אפילו קצת, יכול לראות אותי בדמות של אודי, ואולי אפילו את ההורים שלי בדמויות של דוית ואבי. הכל נמצא שם: ילד שמן חובב כדורגל, שמנסה להתברג בעולם התקשורת, וכמובן הבחירה בפתח תקווה - העיר שבה גדלתי. זה נכון שלאמא שלי לא היה רומן עם שופט כדורגל (עדיין), אבל הרבה מהעולם ומהיחסים בין הדמויות הגיעו מזיכרונות הילדות שלי".

איך לדעתך יגיבו לסרט צופים שאינם מכירים אותך ואת הדמויות בחייך הפרטיים?

"קודם כל, הייתי רוצה שמי שצופה בסרט יצחק,  אחר כך הייתי שמח להעביר גם תחושת החמצה, את הריקנות שבאה לידי ביטוי גם בשם הסרט. זה אולי לא מאוד פופולרי, אבל בעיננו זה היה חשוב שתבוא לידי ביטוי התחושה הזאת, שלמרות שאתה כל כך מנסה - דברים לא מסתדרים. זה לא עניין של אשמה או חוסר רצון טוב, אלא סתם כי ככה החיים".

מצלמים סרט בתוך הסרט. מתוך "תיקו אפס"

"תיקו אפס" הוא סרט מושקע יחסית, לו נדרש תקציב של כ-80 אלף שקלים, והיוצרים נאלצו למצוא מקורות מימון בעצמם. "מהרגע שהתחלנו לכתוב את התסריט ועד לתחילת הצילומים עברו כמה שנים טובות, שבמהלכן ניסינו לקבל מימון מקרנות הקולנוע השונות", מספר בן עזרא, "בסוף הבנו שאם אנחנו רוצים לעשות את הסרט, נצטרך לממן אותו בעצמנו. אז חוץ מההוצאה הכספית האדירה, היינו צריכים להתמודד עם כל הקשיים הרגילים של עשיית סרט. אבל היה ברור לנו שלוותר זה לא אופציה".

התגמול להשקעה הגיע בדמות הקרנת בכורה בפסטיבל סרטי הכדורגל הגדול בעולם Kicking + Screening בלונדון. "זו היתה חוויה מדהימה", נזכר בן עזרא, "בהקרנת 'הבריחה לניצחון' (סרט בהשתתפות סילבסטר סטאלון, מייקל קיין ופלה)שנעל את הפסטיבל, נכחו כוכבי הסרט וגם אוסי ארדילס האגדי, כאשר הקהל שר ומעודד כל הסרט. זה היה מרגש, מצחיק ובעיקר מאוד כיף".

ניב זילברברג ויגאל עדיקא. אדוני השופט

בימים אלה ממשיך בן עזרא, שלמד קולנוע בהולנד, את עבודתו בסרט תיעודי, שעוסק - כמה לא מפתיע - בספורט. "זה סרט על הספורטיאדה, שזאת האולימפיאדה של הספורט למקומות עבודה בישראל", הוא מגלה,

"זה לא מפתיע, כי בעיני דרך ההתייחסות לספורט אפשר להאיר נושאים אחרים שמועצמים דרך הדרמה, שהיא חלק בלתי נפרד מכל תחרות ספורטיבית".

גם להיות קולנוען בישראל זה תחרות קשה. 

"אין ספק שלהיות קולנוען עצמאי בישראל של היום אומר המון עבודה קשה, בלי כמעט שום תגמול כספי ובלי שום הבטחה שהפרויקטים שאתה עובד עליהם כל כך קשה ובמשך כל כך הרבה זמן, יצאו לפועל. יותר מזה, המודל הכלכלי של התעשייה היום לא משאיר כמעט שום רווח בידי היוצר, ולכן זה כמעט בלתי אפשרי להתפרנס בלעדית מיצירה. ולמרות כל אלה, המון אנשים סופר מוכשרים יוצרים היום בישראל, בלי שום כוונה או ניסיון לרווח כלכלי, אלא פשוט מאהבת המדיום והיצירה. יש בזה משהו יפה שמראה על המחויבות והתשוקה של היוצרים".

יש לכם סרט קצר שתרצו להציג ב-ynet? אתם מוזמנים לפנות אלינו: indie.ani@gmail.com