דוכיפת של כבוד: ציון לשבח לצלם יוסי אשבול
צלם הטבע יוסי אשבול זכה לציון לשבח באחת מתחרויות הצילום היוקרתיות בארה"ב "nature's best photography" בקטגורית ציפורים, לאחר שתיעד את הציפור הלאומית של ישראל, הדוכיפת, מגיעה להאכיל את הגוזלים בקן בגינה בשרון. "לצערי הדוכיפת מאבדת את מקומות הקינון שלה במלחמת ההישרדות מול המאינות והדררות הפולשות", הוא אומר
25 אלף צילומים ואלפי צלמי טבע מכל העולם התחרו בתחרות הצילום הבינלאומית בארה"ב "Nature's Best Photography" שהסתיימה לפני כחודשיים. רק לאחרונה קיבל צלם הטבע יוסי אשבול, את התעודה המעידה על הזכייה בציון לשבח בתחרות היוקרתית ואת ספר הצילומים המאגד למעלה מ-100 צילומי טבע מרהיבים של חיות בר מסביב לעולם. התחרות התקיימה בשיתוף מכון הסמית'סוניאן בוושינגטון שם תפתח בימים הקרובים תערוכת הצילומים.
עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
אשבול, אחד מצלמי הטבע הוותיקים והבכירים בישראל שזכה אשתקד גם בפרס ציון לשבח על תיעוד של אלפי שקנאים בבריכות הדגים במעיין צבי בתחרות "צלם הטבע לשנת 2013" בבריטניה, העפיל לשלב הגמר עם מיטב צלמי הטבע בעולם תודות לתיעוד של הציפור הלאומית של ישראל, הדוכיפת, מתאמצת להאכיל את גוזליה בגינה באזור השרון.
"לפני כשנתיים קיבלתי דיווח מחבר על כך שדוכיפת מקננת בתוך חלל של עץ זית ותיק. העץ היה בחצר בה היו אנשים רבים והדוכיפת פשוט התרגלה לנוכחות של אנשים לידה, כך שיכולתי ממרחק של כ-20 מטר לתעד אותה מביאה מזון לגוזלים ויוצאת למסעות ציד בשכונה", מספר אשבול ל-ynet.
אשבול מצוייד בציוד צילום המאפשר לו לצלם ממרחק בטוח את משפחת הדוכיפת מציין כי "במשך עשרה ימים הגעתי לצלם את המתרחש במקום. זה היה מחזה מרהיב. הגוזלים החלו להוציא את הראש מחריץ הגזע. הקן של הדוכיפת היה עמוק מאוד בחלל הגזע והגוזלים פשוט טיפסו מתוך הקרקעית של העץ והגיבו להתקרבות של ההורים אליהם", הוא אומר.
"במהלך היום ההורים הופיעו עשרות פעמים עם אוכל. חרקים, חיפושיות, זחלים ומגוון של מזון אותו צדו ואספו במטעים הסמוכים או במדשאות של הבתים באזור".
"הדוכיפת מומחית בניצול של חללים, בין אם זה בעצי זית או חרוב ואפילו בארגזי רוח בבתים. הן נכנסות לעיתים בחריצים בין רעפים שבורים ואפילו ראיתי פעם קינון של דוכיפת בתוך חביות בשדה או במחילות ישנות של שרקרקים", הוא מפרט. בשנים האחרונות נתונה הדוכיפת במאבק הישרדות מול מינים פולשים שמציפים את ישראל.
המאינות ההודיות והדררות הירוקות מתחרות איתה על מקומות קינון. "הדוכיפת היא חלק מהמינים שמאבדים מקומות קינון מול הציפורים הפולשות. להבדיל מציפורים אחרות היא לא מסוגלת לחפור קן בעצמה כי יש לה מקור מאוד עדין והיא מנצלת חללים מוכנים. בנקיקי סלעים, גזעים עצים או קנים שנחפרו על ידי ציפורים אחרות, בעיקר שרקרקים ונקרים. לכן, קיים סיכוי שהמאינה או הדררה יגרשו אותה משם", הוא מסביר.
במהלך ימי הצילום מספר אשבול כי הבחין בארבעה עד שישה גוזלים. "זכיתי לראות שלושה מהם פורחים מהקן לחיים העצמאיים בטבע. הגעתי במשך עשרה ימים כדי לתעד אותם משעות הבוקר וגם בשעות אחר הצהריים", הוא נזכר.
"אחת הבעיות בקינון הוא שלעיתים בני אדם או חיות מתקרבות אל הקן וברגע שההורים מרגישים מאויימים, הליך ההאכלה של הגוזלים או הדגירה על הביצים עלול להיפגע. ההפרעה יכולה לגרום לפגיעה בהאכלת כל הגוזלים ולהקטנת הסיכויים לשרידות של כל הגוזלים בקן".
אשבול מדגיש כי הוא אינו מפריע לשגרת הציפורים מאחר שהוא משתמש בציוד צילום המאפשר לו לצלם את החיות ממרחק גדול. "תקופת הקינון היא קריטית לציפורים וכל מי שיוצא לצלם ציפורים צריך לחשוב היטב על הסכנות שהוא יכול להוות עבורן, גם אם הכוונה טובה", הוא אומר.
"אני ניצלתי את העובדה שההורים היו רגילים להסתובב בגינה רוחשת פעילות אדם ונקטתי בכל אמצעי הזהירות הקיימים, החל משימוש בעדשת ארוכת מוקד שמאפשרת לי לצלם מטווח גדול יחסית וגם הייתי מוסתר מעיניהם של ההורים במידה רבה", הוא מסכם. "מבחינתי, זה תיעוד של שני סמלים של המדינה שלנו - הדוכיפת ועץ הזית - ואני שמח שהצילום זכה להערכה מצד הנהלת התחרות".
לפנייה לכתב/ת 
