שתף קטע נבחר

לכו תבלו בנגב: מסלולים ואתרים לטיולים

כשמדברים על אזור הדרום, לרוב עולה תמונה של מקום שומם לבוש בגווני צהוב וחום. אבל אם תגיעו לשם, תפקחו את העיניים ותסתכלו סביב תגלו מסלולים ופארקים מרהיבים של קק"ל שאפשר לבלות בהם וליהנות מחוויה משפחתית מיוחדת במינה

הנגב תופס כ-60 אחוזים משטח המדינה, חיים בו שמונה אחוזים מאוכלוסיית ישראל. המגמה הנוכחית היא לשנות את המשוואה הזו ולהגיע למצב שבו 20%מתושבי המדינה יגורו בנגב, ואז הכל יתרחש כאילו מאליו - רמת החינוך תעלה וכך גם רמת הרפואה, איכות התעסוקה וחיי התרבות. הנגב יתעורר לחיים ומי שירוויח מכך הם תושבי המדינה כולם.  

 

  • הצטרפו אלינו בעמוד גיבורי הסביבה 

 

קרן קימת לישראל רואה בנגב את העתודה האמיתית ומנוע הצמיחה הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל, ולכן הוחלט להעמיד את הנגב והגליל במרכז העשייה וההשקעה ובשנים האחרונות הושקעו מיליארד שקלים רק בנגב, זאת ברוח חזונו של דוד בן גוריון. ב-30 השנה האחרונות הכשירה קק"ל יותר מ-120,000 דונם שטחים לחקלאות. הנגב המערבי, הערבה ורמת הנגב הפכו לאסמי תבואה שמייצאים תוצרת חקלאית לחו"ל והמשימה היא להביא 100 אלף מתיישבים חדשים לנגב.

 

מעבר להשקעה העצומה בפיתוח הנגב, האזור מציע מקומות מיוחדים במינם לטיולים. בעזרת פיתוח מתאים, אפשר למצוא פינות חמד שיספקו הנאה למטיילים, בין אם הם בדרכם לחופשה, מחפשים מקום לטייל בו וכמובן לתושבי האזור.

 

פארק נחל באר שבע

נחל באר שבע היה החצר האחורית של הנגב, מוזנח ומלא גרוטאות, בו זרמו במקום מים שפכים מצחינים. איש לא העז להתקרב למקום הזה. אבל כיום פארק נחל באר שבע הוא אחד הפארקים היפים והמובילים בישראל, המלאכה עוד לא תמה, אבל כבר נוצר פארק באורך שמונה קילומטרים. יש בו מדשאות רחבות ידיים, שבילי טיול ואגם ענק. הפארק הוא מנוף לקידומה של באר שבע מבחינת תעסוקה, תיירות, מתחמי פנאי ובידור. הוא משפר את חזותה של העיר ומגביר את ההזדהות של התושבים עם מקום מגוריהם. כבר עכשיו מתברר שערך הנדל"ן בסביבתו של הפארק עולה. ככל שביקוש למגורים בנגב יגבר וערכו יעלה, זה יצמצם את הביקוש למגורים במרכז וישפיע על מחירי הנדל"ן בו.

 

פארק באר שבע (צילום: באדיבות ארכיון קק"ל) (צילום: באדיבות ארכיון קק
פארק באר שבע(צילום: באדיבות ארכיון קק"ל)

יער המלאכים-שחריה

היער המשתרע על פני 7,000 דונם, נמצא כארבעה ק"מ ממזרח לקרית-גת. היער נקרא על שמה של מעברת שחריה, שהוקמה בשנת 1956, מעט ממערב למקום בו ניטע היער. חלק מיערות השפלה ובהם יער המלאכים, ניטעו ביוזמת קרן קימת לישראל על ידי שוכני המעברה. עם חיסול המעברה הוקמה במקום חווה של תנועת הקיבוץ המאוחד, שפורקה מאוחר יותר גם היא. נטיעת יער המלאכים החלה בשנת 1956. קהילת יהודי לוס אנג'לס, שתרמה למטרה זו, זכתה לכך ששמה יונצח בשמו של היער (אנג'לס בעברית - מלאכים).

 

לאחרונה טופח חלק היער המשתרע מצפון לכביש קרית גת - בית גוברין (כביש מס' 35). דרכי יער עוברות בין החניונים והאתרים. חפירות ארכיאולוגיות חשפו ביער מספר אתרים. כן שולטו שני מסלולים לאופניים, בשתי דרגות קושי. החניונים מצוידים בשולחנות פיקניק ובמי שתייה. אחדים משולחנות הפיקניק הותאמו לגישה של כיסאות גלגלים וכך גם מתקני השירותים שבמקום.

 

יער מלאכים שחריה (צילום: באדיבות ארכיון קק"ל) (צילום: באדיבות ארכיון קק
יער מלאכים שחריה(צילום: באדיבות ארכיון קק"ל)

 

ביער ממוקם חניון נכים שהוקם בשיתוף הביטוח הלאומי, ומוצבים בו שלושה פסלים ענקיים בדמות חרגול, נמלה ולטאה המותאמים לאוכלוסיית המוגבלים. לפסלים הייחודיים מעקות נירוסטה, המאפשרים לנכים בכיסאות גלגלים ולסובלים מליקויים מוטוריים באופן לטפס ולגלוש עליהם. בפסלים משולבים גם משטחים בעלי מרקם משתנה המאפשר לאנשים בעלי ליקויי ראייה להבחין בחלקיהם. הפסלים עשויים מבנה ברזל ועליו רשת לולים ושכבות בטון לבן. הבטון מכוסה שברי קרמיקה צבעונית ואליהם מחוברים חלקים עשויים נירוסטה. בפסלים מובנים אלמנטים מיוחדים כך שאנשים עם מוגבלויות יוכלו לעבור בתוכם.

 

מאגר נבטים - אספקת מים לפארק נחל באר שבע 

זהו פרויקט מורכב, הקולט מי קולחים מטוהרים באיכות גבוהה שמקורם בבסיס חיל האוויר בנבטים והעברתם להשקיית פארק נחל באר שבע, למילוי האגם בו ולחקלאות וגינון באזור נבטים וערערה. איגום המים המטוהרים נעשה במאגר נבטים, מאגר שהוקם בשיתוף פעולה של קק"ל ארצות הברית.

 

פארק בן גוריון בדימונה

בפרויקט פארק בן גוריון בעיר דימונה, הושקעו 30 מליון שקלים. בפארק שישתרע על 650 דונמים יוקם גם אגם בשטח של 10 דונמים ויוזמות נוספות. הפארק יונגש גם לבעלי מוגבלויות. הפארק יהווה מרכז בילוי ונופש משפחתי ענק שבליבו אגם מלאכותי בעלות של 11 מיליון שקלים שעל גדותיו יוקמו שטחי מסחר ושטחי ספורט. הפארק, יהווה ליבה ירוקה, יעלה את איכות החיים בדימונה וישנה מקצה לקצה את תרבות שעות הפנאי בעיר. עוד בתכנון הקמת מונומנטים תיירותיים של ספורט ונופש לצד מיזמים שיקומו סביבו, יצרו מקומות עבודה נוספים עבור תושבי העיר והסביבה וישפיעו גם לעליה בערך הנדל"ן ואף ימשכו תושבים רבים לבוא ולגור בדימונה.

 

פארק תמנע

פארק תמנע שבערבה הוא אחד השיאים בנופי המדבר. שילוב מהמם של נופים מדהימים ושל עבר מרתק, שלא קיים בשום מקום אחר בארץ. קרן קימת לישראל פיתחה את פארק תמנע בעזרת תרומות מידידיה בארצות הברית ויחד עם החברה הממשלתית לתיירות והנהלת פארק תמנע. התוצאה היא פארק מדברי גדול, 60,000 דונם מאורגנים למופת. במקום יותר מעשרים מסלולי טיול מסומנים, שילוט ברור ודרכים מצוינות לרכב פרטי. הנוף המיוחד בתמנע סלעים ססגוניים של אבני החול. יוצרים נוף מרהיב וייחודי למקום. אבני החול האדומות, מזכירות את המדבר של אריזונה משולבות באבני חול לבנות כשלג.

 

לאחרונה נחנך בתמנע אגם. הקמת האגם כלל עבודות פיתוח נרחבות, נטיעות סביב האגם, פינות צל, מתחמי לינות שטח ועוד. על שפת האגם אוהל אירוח הבדואי בו ניתן להתרגע, לשתות כוס קפה, ליהנות מארוחה קלה, לדווש בסירות פדלים, וליהנות מאווירת המדבר הקסומה.

 

פארק תמנע (צילום: באדיבות ארכיון קק"ל) (צילום: באדיבות ארכיון קק
פארק תמנע(צילום: באדיבות ארכיון קק"ל)

 

ארץ החרדונים

מדובר, למעשה, במושבה צפופה מאין כמוה של של חרדון-צב מצוי, זהו זוחל המזכיר במראהו מעין "תנין יבשה". במקום, ששימש בעבר אתר בלתי חוקי להשלכת פסולת, קיימת מושבה צפופה מאין כמוה של חרדון-צב מצוי. זהו זוחל שאורכו עד 80 ס"מ ומשקלו מגיע עד שלושה ק"ג. למרות מראהו המאיים, מעין "תנין יבשה" בזעיר אנפין, חרדון-צב ניזון בעיקר מצמחים. צבעו משתנה מאפור כהה בטמפרטורות נמוכות לצהוב-בהיר בטמפרטורות גבוהות. קק"ל הכשירה דרך עפר המסומנת אדום היוצאת מהמבואה ועוברת בין שתי החלקות המוקדשות לשימור חרדוני-הצב.

 

בשטח הוצבו שלטי הסבר והחלקות גודרו בבולי עץ, כדי למנוע מכלי רכב לנסוע בשטח ולהרוס את המחילות שבהן החרדונים מסתתרים. במקום גם שביל להולכי רגל (מסומן שחור), המסתעף מזרחה ממפרץ החניה שבנתיב הנסיעה המרכזי ועולה למצפור חרדון - גבעה קטנה הצופה על נופי הערבה, על ארץ החרדונים ועל פארק הצפרות, שנמצא ממזרח לגבעה.

 

חרדון-צב חופר לעצמו מחילות בעומק כמטר ובאורך עד 20 מטרים ובהן הוא מוצא מחסה מאויבים ומגדל את צאצאיו. בתנאים רגילים בטבע חרדוני-צב חופרים מחילות במרחקים גדולים ביניהם. בחלקה הקטנה הזו, המתפרשת משני צדי דרך העפר, קיימות על פי בדיקה משנה שעברה כמאה מחילות . נראה כי החרדונים נדחקו לכאן לאחר שבתי הגידול שלהם נפגעו והושמדו. החרדונים פעילים בעיקר בעונות החמות של השנה.

 

  • הצטרפו אלינו בעמוד גיבורי הסביבה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: באדיבות ארכיון קק"ל
יער מלאכים-שחריה
צילום: באדיבות ארכיון קק"ל
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים