זבל איכותי: האמן ויק מוניס מתארח בישראל

ב-2011 יצא לאקרנים הסרט הדוקומנטרי "האמנות בזבל". לאורך שלוש שנות צילומי הפרויקט תיעדו הבמאים לוסי ווקר, קארן הארלי וז'ואו ז'ארדים את עבודתו של האמן הברזילאי ויק מוניס במזבלות ארצו בחיפוש אחר אוצרות אשפה שישמשו אותו לצורך יצירת אמנות. כך מתוך השאריות שמותירה אחרי תרבות הצריכה הקפיטליסטים מצליח מוניז ליצור הבלחות של תרבות נשגבת - יצירות אמנות נאות.

הטריילר של "האמנות בזבל"

מאז צאתו, הסרט "האמנות בזבל" היה מועמד לאוסקר בקטגוריה הדוקומנטרית ב-2011, זכה להצלחה כבירה בפסטיבלים בחו"ל, ואף בקרב הקהל הישראלי שנהר לסינמטקים כדי לצפות בו. עתה ניתן לצפות גם ביצירות עצמן בתערוכה "תמונות מכל דבר" במוזיאון תל אביב לאמנות, אשר נפתחה הערב (ה') בנוכחות האמן עצמו.

דיוקן עצמי של ויק מוניס. "אני עצוב מכדי לספר לכם" (בעקבות באס יאן אדר), 2003

ויק מוניס מתגורר ועובד בניו יורק ובריו דה ז'נרו שבברזיל מולדתו. הוא נוהג להציג דימויים מוכרים מתולדות האמנות, המדע, ההיסטוריה והתרבות פופולרית, העוברים תהפוכות בחומרים יומיומיים, מפתיעים ומתכלים כגון, סוכר, סירופ שוקולד, קטשופ, יהלומים, אבק ופסולת. זהו תהליך מורכב שסופו דימוי חדש צילומי. בתערוכה "תמונות מכל דבר", יוצגו מרבית סדרותיו הידועות, כגון "תמונות שוקולד" , "תמונות אבק", "תמונות אדמה" ו"תמונות זבל".

"הולדת ונוס" (בעקבות בוטיצ'לי), 2008

"מרילין המדממת", 2001

"צ'ה" משעועית שחורה (בעקבות אלברטו קורדה), 2000

"העלמות מאביניון" (בעקבות פבלו פיקאסו), 2009

"המוות והחיים" (בעקבות גוסטב קלימט), 2006

תצלום פעולה (בעקבות הנס נאמות'), 1997

"זיגמונד", 1997

"חייל צעצוע", 2003

"אטלס קרלאו", 2008