גלקסי S5: קצת יותר מאותו דבר

הגלקסי S5 של סמסונג החל להימכר כאן בשישי האחרון. הוא לא בולט במיוחד, אבל הוא סמארטפון לא רע בכלל. ומה שחשוב הרבה יותר: חובבי סמסונג ישמחו לדעת שישנו שיפור ניכר מה-S4, במיוחד העובדה שמורגשים פחות עומס וגימיקים, ויותר תכונות שימושיות - אם כי במחיר של 3,500 שקלים (או 3,600 אם תרצו תמיכה בדור הרביעי), לא בטוח שכדאי לרוץ ולשדרג ממכשיר שנקנה לפני פחות משנה. לכל השאר: לא בטוח שזה הסמסונג הראשון שתרצו.

עמיד יותר  ולא מחליק

נתחיל בעיצוב. לרוב נראה שחברות הסלולר לא מתאמצות להדהים אותנו. כמעט כל המכשירים נראים דומים מאוד לקודמים עם שינויים קוסמטיים קלים ולא מהפכניים. גלקסי S5 לוקח את זה עוד יותר רחוק: במבט חטוף קשה להבדיל בין ה-S5 ל-S3 וה-S4.

ה-S5 משמאל וידיד (S4)(צילום: אהוד קינן)

מבט שני כבר מראה כמה הבדלים: קודם כל, בהתאם לרוח התקופה, הגלקסי צומח ומציע מסך בגודל 5.1 אינץ', שהופך להיות הסטנדרט לסמארטפונים. הבדל נוסף הוא הכיסוי האחורי של המכשיר שהוחלף וכעת במקום פלסטיק חלק יש לנו משטח מחוספס. החיספוס מונע מהמכשיר להחליק מהיד כך שיותר נוח להקליד איתו ביד אחת. 

המכשיר שוקל 145 גרם - סביר בהחלט לגודל הזה, ומגיע בארבעה צבעים: לבן, שחור, כחול וזהב - למנצחים.  המסגרת הצבועה והפלסטיק שעוטף את המכשיר גורם לתחושה שאחרי שימוש ממושך דברים יתחילו להשחק ולהתקלף. מצד שני, אפשר להחליף את הסוללה אם צריך, אפשר להחליף את הגב לכיסוי שכולל מגן למסך, ויש אטימות למים בתקן IP67 (יחזיק מעמד עד 30 דקות במים בעומק מטר אחד‎). חשוב:אם אנחנו מטעינים את המכשיר או מוציאים את הסוללה, הוא יזכיר לנו לבדוק שהוא סגור טוב. משמח העמידות הבסיסית הזאת הופכת למשהו סטנדרטי כמו בשעונים.

גב מחוספס. לא יפול לכיור. ואם כן - לא יתקלקל(צילום: אהוד קינן)

כניסה באצבע

בפינת הגימיקים, סמסונג התיישרה עם אפל ומציעה סורק טביעת אצבע לכניסה למכשיר (ניתן לרשום עד 3 אצבעות שונות למכשיר בדרך הזו). זה לא עובד כל כך טוב: בכל פעם שפותחים את המכשיר צריך להיות מאוד עדין ומדויק, וזו דרישה מוגזמת לעשרות הפעמים שמוציאים את המכשיר מהכיס ביום. לא לדאוג: אם לא תצליחו כמה פעמים המכשיר יבקש את הססמה הרגילה (ספרות או ספרות ואותיות). סמסונג מצידה מצהירה שססמאות הן יותר בטוחות מהזיהוי הביומטרי שלה. ואם עוד לא ברור: לדעתנו זה פיצ'ר מיותר.

החלקתי על כל המשטח!(צילום: אהוד קינן)

עם כניסתנו למכשיר נקבל ממשק די סטנדרטי של אנדרואיד 4.4.2 (כיף-כף או קיטקט),עליו התוספת של סמסונג TouzhWiz. בסך הכל נראה דומה מאוד לסמסונג הקודם, ולאנדרואידים אחרים: ארבע על ארבע אפליקציות בכל מסך, או ווידג'טים, וארבעה-חמישה קיצורי דרך בשורה התחתונה. בהורדת ה"תריס" מלמעלה מקבלים את ההתראות האחרונות וקיצורי דרך להגדרות נפוצות. לחיצה נוספת ואפשר לקבל עוד הגדרות נפוצות (שאפשר להחליף - נניח לכבות את סיבוב המסך במקום את הבלוטות') או להגיע להגדרות המכשיר - שם, למרות עיצוב שטוח עם אייקונים פשוטים וברורים, עדיין קצת קשה למצוא את הידיים והרגליים בגלל ריבוי האפשרויות. כרגיל, נקבל עם המכשיר אפליקציות של ספקית סלולר שאי אפשר להסיר.  

ה-S5 כולל כמובן את האפשרויות של ה-S4 של ריחוף עם האצבע והשארת המסך דלוק כל עוד מתבוננים בו. אפשר גם להחליק את האצבע על המסך במהירות מהשוליים למרכז וחזרה בשביל להקין את התצוגה ולעבוד בקלות יותר ביד אחת - אפשרות שראינו וריצאיות שלה גם באנדרואידים אחרים. 

הצילום עולה בדרגה

זה צילום של מצלמה(צילום: אהוד קינן)

המצלמה הקדמית ברזולוציה של 2 מגהפיקסל בלבד, אבל מאפשרת ליצור סלפי באיכות שכבר לא מביישת את המצלם, ובזווית רחבה (כדי לעשות סלפי קבוצתי עם אלן דג'נרס כמובן, את זה בדיוק היא פירסמה בטקס האוסקר). אם כי במקרים מסויימים בשתי המצלמות, החיישן לא הצליח להתמודד אוטומטית עם החשיפה לאור, ופשוט שרף את התמונה או הוציא אותה חשוכה מדי.

בלי אף אחת מהיפווות שלי. אבל יש מלא מקום בפריים(צילום: אהוד קינן)

יש כמובן אפקטים ואפשרויות עריכה לתמונות, אפשרות להפעיל את שתי המצלמות בו זמנית, ו"סיור וירטואלי", שהוא חיבור של כמה תמונות לכדי קובץ וידאו שמאפשר לעשות מיני סיור בסביבתכם. זה נחמד אתם מציגים דירה למכירה, אבל לא הרבה יותר טוב מסתם וידאו של מספר שניות.

פוקוס מתחלף(צילום: אהוד קינן)

ביצועים וסוללה

לסמסונג מסך HD בצפיפות של 432 פיקסלים לאינץ'. הוא חד ובהיר, אבל באור השמש היה לנו קשה מאוד לצפות במסך. כמו כל מכשיר חדש, ה-S5 עבד מהר יחסית ולא נתקלנו בבעיות מיוחדות. הגלישה באינטרנט חלקה, וכך גם הורדת אפליקציות והפעלתן.

במבחן של אפליקצית AnTuTu (שאמור הפעם לשקף את הביצועים באמת), הוא עקף סמארטפונים אחרים. בשימוש רגיל שלנו בעבודה שוטפת, הוא מציג סטנדרט דומה לOne M8 של HTC שיצא לאחרונה - אם יש הבדלים הם מזעריים.

הדגם שנבדק מכיל 16 גיגה של זכרון פנימי, מתוכם בפועל תוכלו להשתמש רק ב-11. אפשר גם להרחיב את הזכרון לעד 128 גיגהבייט באמצעות כרטיס מיקרו SD. השאר שמורים למערכת ההפעלה ולאפליקציות שלא ניתן להסיר. למכשיר מעבד Snapdragon 801 במהירות 2.5 גיגהרץ וזכרון פנימי של שני גיגהבייט, וכן חיבור USB 3. הוא טוב יותר מקודמו, בעיקר בזכות כיבוי של אנימציות ואפשרויות שלא בהכרח צריך, שגרמו ל-S4 להיות קצת יותר איטי. 

בשימוש רגיל וסביר הסוללה (2800 מיליאמפר) החזיקה יום שלם, משמונה בבוקר ועד חצות הלילה עם עד כמה אחוזים שנותרו בלילה והמשיכו להחזיק את המכשיר במצב דומם. אם הסוללה בכל זאת לקראת סיום, אפשר להעביר אותה למצב חסכוני, שבו המסך מקבל גווני אפור, ומאפשר לגשת לשישה יישומים. שלושה מהם שאי אפשר לשנות הם החייגן, הדפדפן והודעות. אפשר להוסיף שלושה משלכם ובהם למשל ווטסאפ, כדי להמשיך להיות בקשר עם העולם. במצב זה ייכבו ה-Wifi והבלוטת' אך תוכלו להדליק אותם שוב.

ל-S5 יש גם אפליקצית כושר S-Health ומד דופק. זה נחמד, אבל ישנן אינספור אפליקציות מצוינות ואביזרים לא פחות טובים לכך עבור מי שמתאמן באופן קבוע. בשילוב עם שעוני ה-Gear של סמסונג, התוצאה עשויה להיות טובה יותר - סקירה עליהם נעלה בקרוב.

האם כדאי?

לסיכום, ה-S5 מציע בסך הכל חוויה טובה.יש לו מצלמה מעולה, ביצועים היאים למכשירי פרימיום, מסך טוב וסוללה שלא דורשת מאיתנו לרוץ משקע לשקע. אבל בסופו של דבר הוא נופל ממכשירי פרימיום אנדרואידים אחרים כמו HTC One M8 (בעיצוב לדוגמה), האקספריה Z2 שיותר זול ויפה ממנו

וה-LG G2 עם העיצוב החדשני והנוחות. לגבי אייפון 5S - אם אתם אנשי אפל, זה לא המכשיר שימיר את דתכם.