ממגבלות ליתרונות / טור

כשמכבי ת"א הבטיחה את המקום השלישי בבית, דייויד בלאט אמר שהוא אוהב את המץ'-אפ נגד מילאנו. אפשר להבין למה. ארמאני אולי לא גרועה כמו שהיא נראתה בשני המשחקים בת"א, אבל לא קבוצה לפיינל פור. אי אפשר להפריז בחשיבות המשחק הזה לכדורסל האיטלקי. סיינה הולכת להימחק, והאיטלקים בנו על פיינל פור עם מילאנו שיחזיר את הענף למפה. אולי בעונה הבאה.

מכבי תל אביב חוגגת העפלה לפיינל-פור:

• מדהים: מכבי ניצחה 66:86 את מילאנו
• צפו בדרך של הצהובים אל ארבע האחרונות
• בלאט: "הישג מדהים, הרוח של מכבי ניצחה"
  

בלאט נקט באסטרטגיה מעניינת. ריבאונד ההתקפה היה נקודת התורפה של מכבי העונה, הערב השליטה מתחת לסל האיטלקי הכריעה את המשחק. במקום לרוץ אחרי זריקה לסל אחורה להגנה, דווין סמית' הלך לריבאונד התקפה. שלושה כדורים חוזרים היו לו ברבע הראשון, ועוד שתי הדיפות של כדורים שהוא הצליח רק לגעת בהם והפכו לשלשות. כשהאיטלקים היו עסוקים בסגירה בריבאונד, הם לא הצליחו לצאת למתפרצות ולהגיע ליתרון מספרי.

נשאר קית' לנגפורד. הפעם הוא הגיע מפוקס, מאוחר ומעט מדי. כששחקן אחד קולע חצי מהנקודות, זה יפה בשבילו ורע לקבוצה. שום שחקן לא ינצח לבד במשחק רציני. 28 נקודות היו לו בסוף הרבע השלישי (מתוך 56 של מילאנו) ואפס נקודות ברבע הרביעי.

לאיטלקים אין תנועת עומק, לכן החזקת הכדור המוגזמת של לנגפורד איפשרה להגנת מכבי לצאת לשמירות כפולות על כל כדור, ולהספיק לחזור לעמדות הגנה, מבלי שהאיטלקים יצליחו לסכן את הסל. הם התקיפו למעשה 5 נגד 6 או 7. דניאל האקט איבד את הביטחון בעצמו, וגם את הביטחון של המאמן לוקה באנקי בו. ברבע הראשון הוא שיחק רק 32 שניות.

בסוף המשחק זוכרים את ההצגה של טייריס רייס ברבע האחרון (רק 2 נקודות בשלושת הרבעים הראשונים) ואת אלכס טיוס, שממשיך להשתפר ולהראות שאפשר להפוך מגבלות ליתרונות. רוב הזריקות שלו הן הטבעות, חלקן באו מ-6 ריבאונד התקפה.

אבל מי שהחזיק את מכבי במשך שלושה רבעים היה סופו שחורציאניטיס. המשחק הוכרע ברבע השלישי במץ'-אפ שלו עם סמרדו סמואלס, בצירוף תודה לבאנקי שהשאיר את גאני לאוואל 28 דקות על הספסל, ולשופטים שבלעו את המשרוקית כאשר הרחבה של מכבי הפכה לשדה קרב. כמו שאתה משחק, כך שופטים אותך.

• חשבתם שראיתם את ההחמצה הגדולה ביותר? צפו ותחשבו שנית