השכן של היטלר: 'אם רק היה יודע שאני יהודי'
כשאדולף היטלר הפך לקנצלר גרמניה ב-1933 הוא החזיק בדירה במינכן ונהג לבקר בה בסופי שבוע. הוא רק לא ידע שהילד שבו נתקל בכניסה לביתו היה בן למשפחה יהודית מהדירה ליד ואחיין של מבקר חריף של הנאצים. זה סיפורו
בית אבות לניצולי שואה: "אנו כאן כדי לחיות"
עוד חדשות בעולם :
ברחה מהחוטפים: "רצנו ורצנו עד שנעלמנו"
מכסיקו: האזרחים מתגייסים למאבק בקרטלים
צדיק בן 6: 'רוצה כסף ליום הולדת כדי לתרום'
"יצא שבדיוק כשהיינו בחזית ביתו, הוא יצא החוצה. הוא לבש מעיל גשם בצבע לבן", אמר פויכטוונגר לסוכנות הידיעות הצרפתית. "עמדנו בדרכו. הוא הביט בי וברחוב עברו כמה אנשים. השעה הייתה שמונה וחצי בבוקר והם צעקו כמובן 'הייל היטלר!'. הוא הרים מעט את כובעו כפי שכל פוליטיקאי דמוקרטי עושה. הוא לא ביצע הצדעה במועל יד ואז נכנס לתוך מכוניתו".
אדגר פויכטוונגר מספר על ילדותו לצד השכן אדולף היטלר
פויכטוונגר גר ליד ביתו של היטלר ביחד עם עוד כמה משפחות יהודיות. לדבריו, הוא יצר קשר עין עם היטלר שהביט בו בחזרה בחביבות. "אני חייב להדגיש שאם הוא היה יודע מי אני, לא הייתי נשאר שם", אמר שכנו של הפיהרר. "רק השם שלי היה מכעיס אותו", הוא אמר בהתייחסו לעובדה שהיה יהודי, אך גם לעובדה שדודו היה אחד הסופרים הגרמניים הפופולריים ביותר בתחילת המאה העשרים, ליון פויכטוונגר.
"אבא שלי טעה בהערכת האיום הנאצי"
ליון פויכטוונגר היה בין המתנגדים הבולטים למפלגה הנאצית ואת דעותיו הוא ביטא בסאטירה "הצלחה" שחיבר ב-1930 והתחרתה בטבלת רבי המכר עם ספרו של היטלר "מיין קאמפף".אדגר פויכטוונגר, בן 89, עומד לצאת למסע ברחבי גרמניה כדי לקדם את ספרו "כשהיטלר היה השכן שלנו". התחנה הראשונה במסעו תהיה כמובן מינכן. פויכטוונגר חי כיום בבריטניה, מקום שאליו היגרו הוריו ב-1938 לאחר שהצליחו לקנות את אישור הכניסה שלהם לממלכה. אישור זה הציל את חיי המשפחה בדיוק בזמן שבו החבל הלך והתהדק סביב צווארם של היהודים בגרמניה.
פויכטוונגר אמר שלמשפחתו היה בהתחלה מושג קטן ביותר לגבי הסכנה שאורבת להם מצד המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית והשכן הנעים שלהם. "הוא הסתובב ללא הפסקה ברחבי גרמניה ונטה להגיע למינכן בסוף השבוע לזמן קצר. לפעמים הוא הלך למסעדה החביבה עליו, "האוסטריה", ואז המשיך למעונו בהרים בכפר ברכטסגאדן ", אמר פויכטוונגר.
"אחרי 1936-1935, לא יכולת עוד לעבור ליד דלת הכניסה שלו. דאגו שתעבור לצד השני של הכביש, אבל יכולת לראות את המכוניות האלה חונות שם, ואז ידעתי שהוא נמצא שם". פויכטוונגר מאמין שלו כילד היה חוש חד למה שהוריו וחבריהם היהודים לא האמינו: שהמדינה שהם אהבו תפנה את גבה אליהם בכזו מהירות, בכזו שנאה ובסופו של דבר בכזו תאווה לשפיכות דמים. "היינו מודעים לאיום עוד ב-1932 כנראה", אמר פויכטוונגר. הוא התראיין לכתבה באנגלית, אך עדיין אפשר לשמוע בקולו מבטא גרמני קל. "אבל כמובן שלא הבנו כמה קיצוני היה האיום, כמה קטלני הוא יהיה. אבא שלי טעה בזה לגמרי".
זה השתנתה במהלך ליל הבדולח ב-10-9 בנובמבר 1938, כשאביו לודוויג, שעבד בבית הוצאה לאור עד שפוטר מעבודתו, נעצר במסגרת גל מעצרים המוני. אביו של אדגר נעצר בדירת המשפחה הסמוכה לזו של היטלר והוחזק במשך שישה שבועות מזוויעים במחנה הריכוז דכאו הנמצא צפונית למינכן.
חיים חדשים בבריטניה
דודו של אדגר, ליון פויכטוונגר, כבר ברח מגרמניה לצרפת בשנת 1933 משום שספריו הוחרמו והועלו באש על ידי הנאצים. ליון וכמה קרובי משפחה אחרים התגייסו לטובת לודוויג ונתנו לו אלף ליש"ט לאחר שחרורו. סכום הכסף הגדול אפשר למשפחת פויכטוונגר לברוח מהרייך השלישי.
אדגר פויכטוונגר היה בן 14 כשהיה הראשון ממשפחתו להישלח לאנגליה. הוריו הצטרפו אליו חודשיים לאחר מכן. לעומתם, דודתו בלה נשארה מאחור בפראג ומתה במחנה הריכוז טרזיינשטט.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939, פויכטוונגר פתח בחיים חדשים בבית ספר בבריטניה. ההתחלה שלו הייתה קשה כשילדים אנגלים לעגו לו בשל שמו הגרמני וקראו לו "אצבע דג" ו"פולקסווגן". למרות הקשיים, פויכטוונגר שרד את עידן היטלר, למד באוניברסיטת קיימברידג', נישא לבתו של גנרל בריטי והפך לפרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סאות’המפטון.
פויכטוונגר סיפר שהעיתונאי הצרפתי ברטיל שקאלי פנה אליו לפני כמה שנים עם הרעיון לכתוב ספר זיכרונות "ספרותי" שירחיב את העובדות הידועות הקיימות.
בית ההוצאה לאור הגרמני "אפריל" לקח על עצמו לפרסם את הספר ולשווק אותו בצורה נרחבת, והיומון הגרמני "סודויטש זייטונג" דיווח שקוראים את הספר כמו "אגדה מפחידה - יותר פרנץ קפקא מאשר האחים גרים".
לפנייה לכתב/ת 
