כמה מהר באמת זה אלף מגה ביט?
מיזם הסיבים האופטיים של חברת Unlimited שהוכרז היום (ג'), מתיימר לספק מהירות גלישה סימטרית של עד אלף מגה ביט. על הנייר זה נשמע מבטיח אך בעיות בקו, תשתית ביתית ישנה ומחשב איטי יכולים לפגוע במהירות. האם אנחנו מוכנים למהירות שכזו ומי צריך אותה?
מאז שהאינטרנט המהיר הגיע לבתים בישראל, צרכנים מנסים לקבל את חיבור הרשת המהיר והיציב ביותר. בפועל, לא תמיד המהירות היא מקסימלית. עמודי הפייסבוק של ספקיות האינטרנט והתשתית מלאים בתלונות על בעיות גלישה, מהירות וחיבור. חברת Unlimited הכריזה היום (ג') כי היא תציע תשתית אינטרנט מהירה על בסיס סיב אופטי במהירות של עד 1,000 מגה ביט לשנייה להורדה וגם להעלאה.
מיזם הסיבים החדש (שאתר האינטרנט שלו כנראה קרס, ואינו זמין נכון לשעת הפרסום) ינסה להיות הפתרון שיביא את המהירות הגבוהה והסימטרית לבתינו. מהם המכשולים העומדים בדרך?
ביט או בייט?
עניין סמנטי קטן שחברות האינטרנט לא תמיד אוהבות להבהיר, הוא ההבדל בין ביט לבייט. נפח של קובץ, כלומר השטח שהוא תופס על הכונן הקשיח, נמדד בבייט. קילו בייט, מגה בייט וכן הלאה. מהירות, כמו מהירות הגלישה, נמדדת במגה ביט, שהיא למעשה שמינית ממגה בייט. בכך מהירות הורדה של מאה מגה ביט, היא למעשה 12.5 מגה בייט בשנייה (שווה ערך לכשלושה שירים). וכשמציעים לנו אלף מגה ביט, אנחנו מקבלים 125 מגה בייט בשניה. לשם השוואה, המהירות המקסימלית האפשרית דרך חיבור USB 2.0 היא 480 מגה ביט - 60 מגה בייט בשניה.
לא סימטרי
אחת המגמות הגדולות של השנים האחרונות היא המעבר למחשוב ואחסון בענן - כל החומרים שלנו וחלק מהתוכנות שלנו נמצאות בשרת מרוחק. השירות שמושתת כולו על האינטרנט המהיר בבית או בעסק, נשען על מהירות העלאה מהירה באותה מידה כמו מהירות ההורדה. היכולת להעלות נתונים אל הענן במהירות היא קריטית להצלחת השירות, אך למעט בתי עסק המשלמים הרבה מאוד על הזכות, לרוב בתי האב בישראל מהירות ההעלאה עומדת במקרה הטוב על שישית ממהירות ההורדה (למשל הורדה 30Mbit, העלאה 5 או פחות).
חברת Unlimited מציעה תשתית סימטרית בלבד, כלומר מהירות ההעלאה זהה למהירות ההורדה. המשמעות האמיתית כאן היא שלראשונה לצרכנים ביתיים, שירות הגיבוי בענן הופך למשהו רלוונטי. היכולת להעלות מידע ולהוריד אותו באותה מהירות, תהפוך את כונני האחסון הביתיים למיותרים, שכן תשתית האינטרנט עצמה יכולה בפוטנציאל להיות מהירה יותר מכונן המחובר פיזית למחשב, ובמקרים מסוימים אמינה יותר, שכן היא לא מסתמכת על מוצר פיזי שיושב לכם בבית ויכול להינזק או להישחק.
מה שבחוץ ומה שבפנים
מהירות הגלישה בבית מורכבת משני אלמנטים מרכזיים - מהירות תשתית האינטרנט החיצונית, ומהירות הרשת הביתית. לכל חלק בדרך יש תפקיד בהבאת מהירות הגלישה המקסימלית ליעד הסופי.
בדרך אל הבית
ישראל לא נבנתה בבת אחת. התשתיות בכל עיר כפר ויישוב שונות באיכות ובמידת התקינות שלהן. הוט מעתה מציעה תשתית של עד 200 מגה ביט באזורים נבחרים. בזק, אולי המוגבלת ביותר מבין חברות התשתית, מציעה תשתית עד 100 מגה, אך גם בשכונות חדשות לגמרי קשה לקבל חיבור מהיר יותר מ-30 מגה. למרות זאת שתי החברות מבטיחות חיבורים מהירים יותר בהמשך השנה.
הסיב האופטי החדש עובר יחד עם התשתית של חברת החשמל שחלק נרחב ממנה הוא תת קרקעי, מה שאמור להבטיח מינימום ניתוקים, ומהירות חיבור מקסימלית הגבוהה בפוטנציאל הרבה מעבר לגיגה ביט. נכון לעכשיו חברת Unlimited עוד לא ציינה במפורש כיצד החיבור בבית אל הרשת יעשה, והאם יש צורך בציוד ייעודי מסוים או התקנת תשתית בבית או בבניין.
בבית
דרך כבל - כרטיסי רשת מודרניים מסוגלים לעבוד בתקן של 10/100/1000 מגה ביט. מחשבים ישנים מכילים כרטיס רשת המסוגל להתמודד עם מהירות חיבור של עד 100 מגה ביט בלבד. עם זאת ניתן לרוב לשדרג את החיבור דרך כרטיס חיצוני המחובר ל-USB הנותן פתרון חלקי, או ממש לטרוח ולפתוח את המחשב, ושם להתקין כרטיס רשת חדש בתוך המארז בעלות נמוכה.
אלחוטי - כאשר מתחברים אל הראוטר דרך מתאם רשת חיצוני בחיבור USB או משתמשים באנטנת הווי פיי המובנית, על תקן התקשורת של הראוטר המשדר והאנטנה הקולטת להיות זהים. התקנים המוכרים בארץ הם B/G/N כשהחדש מביניהם הוא N המסוגל לתקשר במהירות של עד 600 מגה ביט לשניה. התקן המהיר לעתיד הקרוב הוא ac כשבינתיים ישנם מספר ראוטרים התומכים בו, המסוגלים להגיע למהירות של 1.3 גיגה ביט.
בכל סוג חיבור, קווי או לא, המרחק בין המשדר למקלט מהווה בעיה, כשמעל טווח מסוים, איכות האות צונחת ואיתה המהירות. ברגע שמתחילים להתרחק מהראוטר, יציבות החיבור צונחת, ההפרעות הדדיות ממכשירים אלקטרונים אחרים, ראוטר של השכן, אפילו שנאי חשמל באזור יכולים להפריע ולהפחית את מהירות הגלישה.
במחשב - גם עם כל ציוד התקשורת המתקדם שבעולם, מהירות הגלישה בפועל נשענת על ביצועי המעבד. אם תחברו מחשב ישן לתשתית אינטרנט של 1,000 מגה ביט ותנסו להוריד קובץ של 10 גיגה, הוא יפנה את כל המשאבים כדי להתמודד עם כתיבת הקובץ על הכונן הקשיח וכך תמצאו את עצמכם מול מחשב שאינו מגיב.
למי זה מיועד
חשוב לשמור על התאמה בין הצרכים האמיתיים לבין השירות הנבחר. בין 40 מגה ל-100 מגה וגם לאלף מגה, לא תמיד אפשר לראות הבדל משמעותי במהירות הגלישה. יש גבול לכמה מהר המחשב מסוגל לעבד ולהציג את האתר. גם וידאו ב-4K ביוטיוב נטען חלק בחיבור של 30 מגה. מהירות שכזו מיועדת לאלו המורידים תכנים כבדים מהאינטרנט, גיימרים המבקשים להפחית את העיכוב בחיבור לשרת, אלו שעובדים מהבית בעריכת וידאו ונדרשים לשנע קבצים גדולים הלוך חזור ובמיוחד, לאלו המבקשים לאחסן קבצים בענן, שיוכל לראשונה להפוך לשירות שמיש באמת. אך לאלו שמרוצים כבר היום ממה שיש להם, אין סיבה למהר ולהתחבר כרגע.
וחשוב לזכור: למרות המספר העגול, מדובר במהירות מקסימלית תאורטית, שכל כולה נשען על כך שהתנאים יהיו מושלמים, והשרת שממנו אתם מושכים את המידע, יהיה מסוגל ומוכן לספק למשתמש בודד רוחב פס כל כך משמעותי.
