שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מדריך: מתי צריך לטפל באנטיביוטיקה - ומתי לא
    ישראל היא אחת המדינות בעלות שיעור העמידות לאנטיביוטיקה הגבוה בעולם, כאשר אחת הסיבות לכך היא אלפי חולים, מרביתם ילדים, המקבלים אותה שלא לצורך כשהם לוקים במחלה ויראלית. מהן המחלות שמחייבות טיפול אנטיביוטי ומתי צריך פשוט לחכות? מדריך מיוחד

    זו אחת האבחנות השנואות ביותר על ההורה הישראלי שמגיע עם ילדו לרופא: צמד המילים "זה ויראלי" מעלה אצל ההורים לא אחת תחושת תסכול שמהולה בזילזול כלפי הרופא, שלעתים נתפס כמי שאינו מתאמץ דיו כדי לחפש את החיידק המתאים, ולטפל בו באנטיביוטיקה. אבל האמת היא שמרבית המחלות הזיהומיות בעולם נגרמות דווקא מוירוסים, ולא מחיידקים, והיד הקלה על הדק האנטיביוטיקה היא הרת אסון.

     

    <<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

     

    עוד על מחלות ילדים בערוץ הורים :

    טיפול באנטיביוטיקה מחליש הגוף? 10 מיתוסים

    מה צריך להיות בארון התרופות כשיש ילדים בבית

    הילד חולה: מתי אפשר לשלוח לגן - ומתי לרופא

    דלקות אוזניים: באמת לא צריך אנטיביוטיקה?

     

    דו"ח שפירסם לאחרונה ארגון הבריאות העולמי מצא כי ישראל היא אחת המדינות בעלות שיעור העמידות הגבוה בעולם לאנטיביוטיקה. הדו"ח, שכלל 114 מדינות, מצא כי ישראל ממוקמת במקום השני מבין מדינות אירופה בעמידות לחיידק האלים MRSA, חיידק קטלני אשר עמיד לרוב סוגי האנטיביוטיקה בעולם ושכיח בבתי החולים וגם מחוצה להם. עמידויות גבוהות נוספות נרשמו גם בנוגע לחיידקים אלימים אחרים ובהם אי קולי, סלמונלה והחיידק הקטלני KPC.

     

    כאמור, אחת הסיבות המרכזיות לכך היא מתן אנטיביוטיקה שלא לצורך. זה המקום להסביר שבניגוד לחיידקים, עליהם משפיעה האנטיביוטיקה, נגד מרבית הוירוסים אין כל מרפא. נגיף, שבא מהמילה הלטינית Virus, שפירושה "רעל", הוא חלקיק זעיר, צבר של מולקולות וחלבונים שחודר לתא אחר ושם מתרבה. הוירוס כשלעצמו חסר כל חיים, עד כניסתו לתא חי.

     

    הוירוסים, כאמור, גורמים למרבית מחלות החום והדלקות הזיהומיות בעולם, ולרוב מדובר במחלות קלות יחסית, שחולפות מאליהן. ישנו מספר מצומצם של וירוסים שגורמים למחלות קשות, ובהן נגיף ה-MERS המתפשט בערב הסעודית בחודשים האחרונים, וכמובן נגיף ה-HIV. נגד נגיפים רבים קיימים כידוע חיסונים, שהעלימו דרמטית את שכיחותם במדינות המערביות, ובהם נגיף ההפטיטיס A, הפטיטיס B, אבעבועות רוח, נגיף הפפילומה, נגיפי השפעת ואחרים.

     

    מתי, צריך לטפל באנטיביוטיקה ומתי לא?

    התשובה לשאלה זו היא מורכבת. פעמים רבות ספרי הרפואה אינם חד משמעיים בסוגיה זו ועל מקרים רבים בהם אי אפשר לקבוע בוודאות האם מדובר במחלה ויראלית או חיידקית אין תשובה אחת, ולכן מדובר בשיקול הדעת של הרופא.

     

    כך, למשל, מרבית מקרי החום והשיעול נגרמים על ידי נגיפים שונים. לא תמיד ניתן להבחין בצילום הרנטגן שמדובר בדלקת ריאות חיידקית, זאת משום שהצילום לרוב "מאחר" את המחלה, דהיינו מראה סימני דלקת חיידקית (תסנינים) בשלב מתקדם יותר של המחלה, בעוד שהחולה לרוב מגיע לרופא בימים הראשונים לפרוץ הדלקת, ואז, כאמור, לא ניתן לקבוע בוודאות האם יש צורך בטיפול אנטיביוטי.

     

    במקרים כאלה שנופלים "בין הכיסאות" שיקול הדעת, גילו, מצבו של החולה והנסיון הקליני של הרופא הם שקובעים. אם מצבו הכללי של החולה טוב, הוא חיוני, עירני ואינו סובל מקוצר נשימה ניכר או הקאות, יעדיף הרופא להמתין עם צילום החזה ולעקוב בימים הבאים אחר החולה, במקום להתחיל מיידית בטיפול אנטיביוטי.

     

    באופן כללי ניתן לומר שמחלה ויראלית לרוב מתבטאת באופן שונה ממחלה חיידקית. כך, למשל:

    • הפרשות מהאף מהאוזניים או מהעיניים תהיינה שקופות (בניגוד לחיידקים הגורמים להפרשה ירוקה או עכורה)
    • שילשול יהיה מימי (בניגוד לשילשול רירי-דמי הנגרם גם על ידי חיידקים)
    • השיעול מלווה בנזלת ולעתים ללא חום מעל 39 מעלות
    • פריחה נעלמת במגע קל וחוזרת לעצמה (בניגוד לפריחה חיידקית הגורמת להופעת נקודות שאינן מתבהרות במגע קל)

     

    מתי אם כן יש צורך להתחיל אנטיביוטיקה בחשד למחלה חיידקית, מתי יש חשד לכיוון מחלה ויראלית, ומתי לא? הנה כמה כללי אצבע שמלווים את גישת הרופאים:

     

    תשובת תרביות

    בכל מקרה בו הראו תרבית הדם, השתן, משטח הגרון או תרביות אחרות צמיחה של חיידק, יש צורך להתחיל טיפול אנטיביוטי או להמשיך טיפול אנטיביוטי קיים, על פי סוג החיידק שצמח והאנטיביוטיקה אליה הוא רגיש.

     

    הפרשה עכורה מהעיניים

    מרמזת לדלקת עיניים חיידקית ומצריכה טיפול בטיפות אנטיביוטיקה, למשך שבוע עד 10 ימים. עם זאת, במקרים בהם ההפרשה היא שקופה מדובר לרוב במחלה ויראלית ואין כל צורך בטיפול אנטיביוטי.

     

    לא כל שיעול הוא דלקת ריאות (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    לא כל שיעול הוא דלקת ריאות(צילום: shutterstock)

     

    פורפורה

    פריחה הנובעת מדימום מנימים אל מתחת לעור או קרומים ריריים. ניתן להבחין בפורפורה בקלות כשעוברים בעדינות עם כף היד על הפריחה. אם היא מתבהרת וחוזרת לעצמה, מדובר בפריחה שאיננה מסוכנת, אולם אם הנקודות נותרות אדומות למרות הלחיצה הקלה עליהן - מדובר בפורפורה. ישנן סיבות רבות להופעת הפורפורה, והיא דורשת תמיד בדיקת רופא. בכל מקרה בו מופיעה פורפורה עם חום חובה לפנות באופן מיידי לחדר המיון ושם יבצעו לילד בדיקות דם הכוללות ספירת דם, תפקודי קרישה ותרביות דם, ולהתחיל טיפול אנטיביוטי, עד לחזרת תשובת תרביות הדם שיראו האם ישנה נוכחות של חיידק בגוף.

     

    שלשולים דמיים או ריריים

    נגרמים הן מחיידקים והן מוירוסים, אולם אחד מהם - חיידק השיגלה, הוא המסוכן מכולם ומחייב טיפול אנטיביוטי. על פי הנהוג אם מצבו הכללי של החולה הוא טוב מאוד, ומדובר באפיזודה חד פעמית של יציאה דמית או רירית אחת, מסתפקים במעקב בלבד. אולם אם מדובר בשלשולים דמיים או ריריים מרובים, מלווים בחום או מצב כללי ירוד, נהוג לערוך תרבית צואה ולהתחיל בטיפול אנטיביוטי נגד שיגלה (למשל, בתרופה אזניל הנלקחת דרך הפה או בזריקת רוצפין).

     

    דלקת האוזנן התיכונה

    דלקת הממוקמת במעמקי האוזן, לרוב בעור התוף, וגורמת לעכירות של עור התוף, להפרשה מוגלתית, לניקוב עור התוף או אודם ניכר.

    לכולם מתלווה לרוב חום גבוה או כאבים עזים. על פי ההנחיות של השנים האחרונות במרבית מקרי דלקת האוזן התיכונה אין צורך בטיפול אנטיביוטי ב-48 השעות הראשונות למחלה, אלא במעקב בלבד, משום שברוב המקרים מתרחשת החלמה גם ללא טיפול. אם הכאבים נמשכים לאחר 48 שעות, במקרה של תינוק מתחת לגיל חצי שנה או של חולים הסובלים מחסר חיסוני או מומים מולדים שונים - יש להתחיל טיפול אנטיביוטי, לרוב במוקסיפן, כבר עם הופעת המחלה.

     

    דלקת האוזן החיצונית

    דלקת המופיעה בתעלה המובילה אל עור התוף, פעמים רבות לאחר שחייה בבריכה, בים או טבילה במקווה מים. היא עלולה לגרום לגרד או כאבים. במקרים כאלה אין כל צורך בטיפול אנטיביוטי.

     

    דלקת גרון

    מרבית מקרי דלקות הגרון המתבטאים בכאבים בבליעה או אודם, עם או בלי חום גבוה, ונגרמים מוירוסים כמו נגיפי השפעת, נגיפי מחלת הנשיקה (EBV ו-CMV) ורבים אחרים. החיידק סטרפטוקוק A, הגורם לדלקת גרון, מתבטא לרוב באודם ניכר, הגדלת שקדים, הופעת תפליטים (נקודות לבנות על השקדיים), ריח פה סרוח אופייני, עם או בלי חום גבוה. במקרים כאלה, שבהם הוכחה נוכחות החיידק בבדיקת משטח גרון מהיר (אותו ניתן לרכוש ללא מרשם בכל רשתות הפארם) או משטח גרון, יש להתחיל טיפול אנטיביוטי.

     

    חשוב לציין שהאנטיביוטיקה נועדה למנוע מהחיידק לגרום לפגיעה במסתמי הלב והיא עצמה אינה משפיעה על השקדיים וכמעט שאינה מקצרת את משך המחלה, ולכן ניתן להתחיל בטיפול האנטיביוטי בתוך תשעה ימים מפרוץ המחלה, כך שאין צורך להזדרז וניתן לערוך משטח גרון לפני הטיפול. בנוסף, חיידק הסטרפטוקוק אינו פוגע ברוב המכריע של המקרים בילדים מתחת לגיל שלוש, וגם כאשר הם נדבקים בו הוא אינו נודד למסתמי הלב, לכן נהוג שלא ליטול משטחי גרון ולא לטפל בדלקות גרון מתחת לגיל שלוש שנים.

     

    סינוסיטיס

    זיהום של הסינוסים, חללים הממוקמים בעצמות הפנים. חללים אלה מצופים רירית המפרישה נוזלים שתפקידם לנקות את האף, להגביר את הלחות באוויר העובר דרך האף ולחממו או לקררו. סינוסיטיס בא לידי ביטוי בכאב ראש, עם או בלי חום, ובעיקר בכאבים בעצמות הלחיים, בשיניים העליונות, במצח או סביב העין. סינוסיטיס מתבטא לעתים גם בריח רע מהפה וגודש באף. ניתן לזהות סינוסיטיס באמצעות ניקוש של האצבעות סביב העיניים, הגורם לכאבים עזים.

     

    מרבית מקרי הסינוסיטיס נגרמים על ידי וירוסים והמחלה חולפת מאליה. במיעוט המקרים נגרמת המחלה מהחיידקים פנאומוקוק, המופילוס אינפלואנזה ומורקסלה קטראליס. על פי ההנחיות יש להתחיל בטיפול אנטיביוטי רק כאשר תסמיני המחלה נמשכים מעל 10 ימים, או כאשר מדובר במחלה חמורה המתבטאת בכאב עז בלתי נסבל, עם או בלי התסמינים האחרים.

     

    אפטות בפה

    כיבים בחלל הפה עלולים להיגרם מטראומה כמו שימוש אגרסיבי במברשת שיניים, כוויות ממזון או שתייה לוהטים, במקרים של חסר חיסוני, מחלות תורשתיות, תת תזונה ומחסור בויטמינים. עם זאת, נראה שהסיבה השכיחה היא ככל הנראה זיהומים ויראליים מנגיפי קוקסאקי והרפס. לצערנו, אין כל טיפול שמרפא אפטות ויעילותם של התכשירים השונים הנמכרים ללא מרשם רופא היא זמנית וחלקית.

     

    סטרידור

    שיעול נבחני השכיח במיוחד אצל ילדים. הוא נגרם בשל מספר נגיפים ובהם נגיפי אדנו ופראינפלואנזה,

    הגורמים להיצרות אופיינית של מיתרי הקול, ובקיעת קול הנשמע כ"נביחת כלב". מאחר שגם כאן מדובר בנגיפים, לא מטפלים באנטיביוטיקה אלא רק באינהלציות מי מלח או שאיפת אדים קרים (כמו מתוך פריזר או מזגן).

     

    סימנים הדורשים תמיד בדיקת רופא

    • חום מעל 38.5 במשך יותר משלושה ימים רצופים
    • קוצר נשימה המתבטא בנשימות מהירות מעל 40 בדקה ובלט צלעות
    • הקאות מרובות בכל נסיון שתייה ואי מתן שתן מעל 10 שעות
    • שלשול המלווה בדם
    • ישנוניות מעבר לרגיל או חוסר תגובה לסביבה
    • פריחת נקודות אדומות (פורפורה) שנותרת על העור ואינה מתבהרת וחוזרת לעצמה בליטוף

     

    הכותב הוא מומחה לרפואת ילדים וכתב הבריאות של ynet

     



     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    רוב מקרי החום והשיעול - ויראליים
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים