טיפול באנטיביוטיקה מחליש הגוף? 10 מיתוסים
נזלת ירוקה מחייבת טיפול? אנטיביוטיקה לשלושה ימים טובה יותר? ומתי פריחה מצביעה על רגישות? האנטיביוטיקה, אחת התרופות הכי שנויות במחלוקת בקרב הורים, מביאה איתה גם מגוון רחב של מיתוסים. מה נכון ומה לא? בדקנו
כאשר מגיעים לסוגיית האנטיביוטיקה ניתן, בדרך כלל, לחלק את ההורים לשתי קבוצות: אלו שמתנגדים בתוקף לטיפול אנטיביוטי, ויתווכחו עם הרופא על מנת למנוע אותו, ואלו שחושבים שכל חום מצריך טיפול, וגם כשהרופא אומר שמדובר במחלה ויראלית ינסו לשכנע אותו להדפיס את המרשם המיוחל. האמת, כמובן, נמצאת אי שם ביניהם. יחד עם ד"ר צחי גרוסמן, מזכ"ל האיגוד לרפואת ילדים , בדקנו מהם המיתוסים הנפוצים בקרב הורים - ומהי האמת.
עוד על מחלות ילדים בערוץ הורים :
מה צריך להיות בארון התרופות כשיש ילדים בבית
דלקת ריאות בילדים: תמיד צריך צילום רנטגן?
הילד חולה: מתי אפשר לשלוח לגן - ומתי לרופא
דלקות אוזניים: באמת לא צריך אנטיביוטיקה?
דבש באמת עוזר? כל הדרכים להקל על שיעול לילי
1. אם מתחילים טיפול אנטיביוטי חייבים לסיים אותו
לא נכון. זהו מיתוס שרופאים נתקלים בו בדרך כלל מהורים שילדיהם סובלים מדלקות גרון. בדרך כלל כשמדובר בדלקת גרון שחשודה כחיידקית הרופא מתחיל בטיפול אנטיביוטי. לאחר כמה ימים, כשכבר ברור שלא מדובר בחיידק, הרופא מפסיק את הטיפול, כי אין בו צורך. בשלב הזה הורים רבים מתנגדים ואומרים שלפי מה שהם יודעים אסור להפסיק, כי זה עלול לגרום לכך שחיידקים עמידים ישתלטו על הגוף. אנחנו מסבירים שלטיפול אמנם יש תקופת זמן שאותה צריך לקחת במקרה שאכן מדובר בחיידק, אך אם לא צריך - אפשר להפסיק ולא קורה שום דבר.
2. אי אפשר לחזור לגן במהלך טיפול אנטיביוטי
לא נכון. ילד שמטופל באנטיביוטיקה, אם בשל דלקת גרון, אוזניים וכו', ועברו 24 שעות ללא חום - יכול לחזור לגן או לבית
הספר בלי שום בעיה, גם אם נותרו עוד מספר ימים עד סיום הטיפול. המיתוס שחל עליו איסור לחזור לגן נובע מתוך מחשבה שרק ביום האחרון של הטיפול האנטיביוטי הוא באמת הבריא - אך זה לא נכון. כבר אחרי 24 שעות ללא חום הילד לא מדבק ואין שום בעיה לחזור לגן.
3. מי שלוקח אנטיביוטיקה לא יכול לקבל חיסון
לא נכון. זהו מיתוס מאוד שכיח ששם את מקבלי האנטיביוטיקה תחת ההגדרה "חולים" - ומי שחולה באמת לא יכול להתחסן. אך כפי שכבר ציינו בסעיף הקודם, זה לא נכון. הכשירות הגופנית לקבלת חיסון מותנית בכך שהילד יהיה ללא חום. מבחינתנו אפילו אם ילד סובל ממחלה קלה ללא חום הוא יכול להתחסן, וכמובן שגם במקרה שהוא מקבל טיפול אנטיביוטי.
4. נזלת ירוקה דורשת טיפול אנטיביוטי
לא נכון. זה מיתוס שרופאי הילדים נתקלים בו כל הזמן. הורים רבים חושבים שנזלת רוקה היא סימן לחיידק - ולכן מחייבת טיפול אנטיביוטי. אך חשוב לדעת שבכל מקרה של נזלת, גם נזלת חורפית רגילה וויראלית, יש שלושה שלבים: בימים הראשונים הנזלת שקופה, אחר כך היא הופכת ירוקה בגלל שהיא מכילה תאים לבנים שיוצאים מהגוף במסגרת המאבק במזהם, ובשלב האחרון היא חוזרת להיות שקופה. לכן אין שום סיבה לתת אנטיביוטיקה רק על סמן צבע הנזלת.
5. אנטיביוטיקה קצרת טווח טובה יותר
לא נכון. כיום יש בשוק סוג חדש של אנטיביוטיקה שנוטלים שלושה ימים בלבד - והיא מאוד אהובה על ההורים. לצערי הם גם תופסים אותה כטובה יור, לעומת האנטיביוטיקות מהסוג הישן. אך חשוב לדעת שלאנטיביוטיקה מהסוג הזה יש חיסרון אחד גדול: היא גורמת לעלייה דרמטית בעמידות לחיידקים, כך שייתכן ובפעם הבאה לא ניתן יהיה לטפל בילד באנטיביוטיקה. זו הסיבה שרופאים מעדיפים לתת טיפול באנטיביוטיקה הישנה, אפילו שיש צורך ליטול אותה זמן ארוך יותר. אנחנו נתקלים פה בלחץ גדול מאוד מצד ההורים, שלפעמים קשה לעמוד בו, אבל חשוב שהם יבינו שלמרות הנוחות - מדובר באנטיביוטיקה עם חיסרון מאוד גדול שעדיף להימנע ממנה.
6. פריחה במהלך טיפול באנטיביוטיקה מצביעה על רגישות לתרופה
לא נכון. פעמים רבות הרופא רושם לילד אנטיביוטיקה בשל חשד שמדובר בחיידק. אבל כיוון שבדרך כלל אין לנו או שאנחנו לא משתמשים בכלי מעבדתי מדוייק כדי לוודא זאת, אלא רק פועלים לפי החוש הפנימי, לאחר מספר ימים מסתבר שזו מחלה נגיפית בלבד. במחלות נגיפיות רבות מופיעה פריחה על העור כ"מערכה שנייה", מספר ימים אחרי החום. בעיני ההורה אותה פריחה, שמופיעה יומיים-שלושה אחרי תחילת הטיפול האנטיביוטי,
זה ברור מאליו שמדובר ברגישות לתרופה - והילד הולך עם התווית הזו לאורך כל חייו. אבל זה ממש לא נכון. פריחה בעקבות רגישות לאנטיביוטיקה תופיע מהר מאוד, אחרי פעם-פעמיים בלבד של מתן התרופה, ממש בסמוך לנטילה.
7. חום ממושך דורש טיפול אנטיביוטי
לא נכון. הורים רבים חושבים שאם החום לא יורד זה סימן שמדובר בחיידק, ולא בוירוס, ולכן חובה לתת טיפול אנטיביוטי. אבל זה ממש לא כך. חום ממושך מחייב בדיקה נוספת של רופא, אבל יש מחלות רבות, כמו השפעת למשל, שבהם הילד יסבול מחמישה ימים של חום עד 40 מעלות - אבל הן לא דורשת טיפול אנטיביוטי בכלל.
8. ברונכיט מחייב אנטיביוטיקה
לא נכון. ברונכיט, אותה מחלה בה ילדים "מצפצפים" או משתעלים בלילה, מצריכה טיפול להרחבת סימפונות, כמו משאפים או אינהלציה, אבל לא מחייבת טיפול אנטיביוטי. רק במקרה שבו לא נעשה טיפול של פתיחת הסימפונות עלול "להתיישב" על דרכי הנשימה ויהיה צורך באנטיביוטיקה - אך בהתחלה ממש אין בכך צורך, וייתכן שהוא גם לא יגיע בכלל.
9. כל טיפול אנטיביוטי מחליש את הגוף ופוגע במערכת החיסון
לא נכון. הטיפולים האנטיביוטיים שילדים מקבלים הם קצרים, ואורכים לרוב מספר ימים בלבד. גם אם הם מקבלים טיפול שכזה מספר פעמים בשנה זה לא גורם למצב בלתי הפיך ולא פוגע בגוף. למרות זאת, בשנים האחרונות ישנה מגמה לפיה מלווים את הטיפול האנטיביוטי בטיפול פרוביוטי - וזו מגמה מבורכת, כיוון שזה מאזן את הפגיעה באוכלוסיית החיידקים החיוביים במעי. אך שוב אני מדגיש - אין צרוך לחשוש. טיפול אנטיביוטי לא אמור לעשות שום נזק מתמשך או בלתי הפיך.
10. עשיתי לילד משטח גרון והוא חיובי - צריך אנטיביוטיקה
לא נכון. לפני מספר שנים יצאה לשוק ערכה ביתית לביצוע משטח גרון ומאז יש טרנד שבו הורים מבצעים את הבדיקה
עוד לפני שהגיעו לרופא - בכל פעם שלילד כואב הגרון. אך חשוב להבין שמבחינת הרופאים דלקת גרון היא לא רק תוצאת המשטח, אלא המראה של הגרון. אך כאשר הורה מגיע עם התוצאה וישר דורש אנטיביוטיקה, לעתים אפילו בלי להביא את הילד, הוא מוביל לכך שיינתן טיפול שלא לצורך. משטח הגרון מצביע על כך שהילד נשא של חיידק הסטרפטוקוק, אך זה לא אומר שהוא חולה בפועל. ילד יכול להיות נשא של החיידק חודשים ארוכים בלי לחלות, ולכן אינו זקוק לטיפול אנטיביוטי. אך לצערי בגלל המשטחים הביתיים יש יותר ויותר ילדים שמקבלים טיפול שלא לצורך.
