הממשלה פנתה למטרנה לקבלת נתוני רווחיות
ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והכלכלה פתחה בהליך בדיקת רווחיות יצרניות תחליפי החלב לתינוקות. יצרנית מטרנה, חברת מעברות שבבעלות אסם, מחוייבת למסור נתונים, אך יכולה גם לערער על הבקשה. לפני יותר מעשור הוסר הפיקוח על מחירי התרכובות ובממשלה לא בטוחים שאכן קיימת תחרות על כיסו של הצרכן
13 שנים לאחר שנפתח לתמחור חופשי והמחירים רק עלו - שוק תחליפי החלב לתינוקות בדרך חזרה לפיקוח מחירים? היום (ד') נודע כי ועדת המחירים הבין משרדית, המשותפת למשרד האוצר ולמשרד הכלכלה, בוחנת החלת חובת דיווח על רווחיות בתרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל), במטרה לבדוק את מחירי המוצר לצרכן, ביחס לעלויות היצור שלו.
הבדיקה של רמת הרווחיות בתחום, תשמש את ועדת המחירים כדי לקבוע אם יש רווחיות גבוהה במיוחד בענף. אם תתגלה רווחיות כזו, תקבע ועדת המחירים מחיר מפוקח לתחליף חלב לתינוקות, לנוכח התחרות הנמוכה בתחום.
בוועדת המחירים כבר פנו לחברת מעברות בע"מ שמייצרת את מטרנה (שבבעלות אסם-נסטלה) לקבלת התייחסותה לבקשה לקבלת נתונים לצורך בחינת רמת הרווחיות בייצור תרכובת מזון לתינוקות. החברה מחוייבת למסור נתונים מכוח חוק הפיקוח על המחירים, אך עומדת לה הזכות לערער על הקביעה ולפנות לערכאות משפטיות.
הרמה הנמוכה ביותר של פיקוח
דיווח על רווחיות זו הרמה הנמוכה ביותר של פיקוח. אם המהלך לא יוריד מחירים, כך מסרו במשרד הכלכלה, הפיקוח יעבור לרמה גבוהה יותר - כל פעם שחברה תרצה להעלות מחיר היא תצטרך לבקש אישור. רמת הפיקוח הגבוהה ביותר היא קביעת המחיר לצרכן על-ידי וועדת המחירים.
המהלך החל במרס השנה, אז הנחה שר הכלכלה נפתלי בנט, את הממונה על המחירים במשרד הכלכלה, דוד שטינמץ, לפתוח בהליכים הנדרשים לצורך החלת פיקוח מחירים על תרכובות מזון לתינוקות.
השר מסר אז כי פנה במכתב אל ועדת המחירים שבמשרד האוצר/שר האוצר, בבקשה לכנס את הוועדה, כדי שתבחן את אפשרות הטלת הפיקוח. עם סיכום עבודת הוועדה, יועברו המלצות הוועדה לשרי הכלכלה והאוצר.
כמעט שאין תחרות בענף תחליפי החלב
היצרנית העיקרית של תרכובות מזון לתינוקות בישראל היא חברת מעברות. נתח השוק של מטרנה עומד על 58% ועיקר התחרות שלה היא עם המותג המיובא "סימילאק" (שמייבאת פרומדיקו) שנתח השוק שלו הוא גבוה מ-30%.
ב-2001 הוצאו תחליפי החלב מפיקוח לאחר כניסת מתחרים לשוק. למרות התחרות, התוצאה היתה עליית מחירים ושוק לא תחרותי. המחירים עד כדי כך גבוהים לצרכן, שרשתות המזון מוכרות לעיתים קרובות תחליפי חלב לתינוקות במחירי הפסד.
בעבר, נמכר בארץ גם תחליף החלב רמדיה, שנגוז לאחר שנמצא כי חסרים תזונתיים בו גרמו לנזקים בריאותיים בלתי הפיכים לתינוקות. תחליף חלב נוסף, אופטימיל, לא הגיע לנתח שוק משמעותי ויצא מהמגוון השנה. המתחרה היחיד של מטרנה וסימילאק בשוק הוא נוטרילון של נוטרישה, חברה בת של דנונה. למרות שחברת טבע החלה לשווק בארץ את נוטרילון ב-2011, למטרנה וסימילאק, שחילקו ביניהן גם את בתי-החולים, יש עדיין נתח שוק של למעלה מ-90%.
בממשלה מייחסים את אי ירידת המחירים, למרות כניסת מתחרים חדשים לענף, לנאמנות הגבוהה של צרכנים למותג מסוים, שגדלה עוד יותר בעקבות פרשת "רמדיה".
המהלך הנוכחי הינו שלב ביניים, לאחר המהלך של הממונה על הרשות להגבלים עסקיים, במסגרתו כל חברות התמ"ל יוכלו להיכנס לבתי החולים. סקרים הראו שיש ליולדות נטייה להמשיך ולרכוש את המוצר אותו קבלו בבית-החולים, אך המהלך הזה, של הכנסת כל השחקנים לבתי-החולים ייארך לפחות שנה.
ברם, גם המהלך לביטול הבלעדיות שהעניקו בתי חולים למוצר אחד, לא תרם רבות לשינוי מבנה השוק ובוועדת המחירים חוששים שהמוצרים השולטים בשוק נמכרים במחירים גבוהים מדי, בעיקר בהתחשב בעובדה שמדובר במוצר חיוני.
זהו לא המהלך הראשון בדרך לפיקוח מחירים בשוק התמ"ל. במאי 2013 הודיע שר האוצר יאיר לפיד כי יבחן דרכים לפיקוח על המחירים של מוצרי מזון לתינוקות. אחת הדרכים שמסר שייבחנו תהיה הטלת הפיקוח בהוראת שעה למשך שנתיים-שלוש. בנט העדיף אז לעודד את התחרות בענף.
לפנייה לכתב/ת 
