ועכשיו כולם ביחד

מבול האמנים הישראלים המגיעים למחוזותינו וממלאים אולמות בישראלים-אמריקאים הצמאים לצליל המוכר מוכיח שיש כאן קהל למוזיקה ישראלית "קלאסית". זו הייתה המסקנה של ניב קייקוב ואורי קליינמן, מוזיקאים ישראלים החיים כאן, בניו-יורק. השניים החליטו להוסיף לפעילות המוזיקלית שלהם להקה חדשה, "כפיים" הם קוראים לה, בה שישה מוזיקאים מישראלים מנגנים קאברים לשירים ישראלים ותיקים ומוכרים.

"כישראלי שעבר להתגורר בניו-יורק הייתה לי נטייה מיידית לחפש את הקשר הישראלי פה", מספר אורי קליינמן. "אתה בסביבה לא מוכרת והדבר הטבעי הוא לחפש משהו שיזכיר לך את הקשר לבית. שמתי לב לכל מיני ניסיונות להביא לקהל מוזיקה ישראלית, אבל שום דבר לא נראה מספיק מגובש ורציני".

"אנחנו לא עושים מאמץ לגרום לקהל להרגיש קרוב הביתה", אומר ניב קייקוב. "זה קורה באופן טבעי. אנחנו שרים את השירים מכל התקופות והסגנונות וזה ישר מחזיר את כולם".

ניב, 35, הגיע לפני כשנתיים לעיר, מלווה ברעייתו, שהיא עצמה ילידת ארצות הברית. "התחלתי לכתוב באנגלית וזה דחף אותי להגיע לניו-יורק", הוא מספר. זמן קצר אחרי שהגיע לעיר הגדולה, ניב מצא את עצמו בהופעה של אורי קליינמן, 34, בסיסט ומפיק מוזיקלי שעבד במשך שנים בישראל לצד אמנים ידועים כמו להקת "שוטי הנבואה", מתי כספי, שירי מיימון, נינט, דיוויד ברוזה ועוד. אורי הגיע לניו-יורק לפני כשלוש שנים לנסות את מזלו "רגע לפני שאהיה מבוגר יותר" הוא אומר. השניים הכירו עוד בישראל, אבל כאן הם מהר מאוד הבינו שיש ביניהם חיבור ומטרה משותפת. אז הם הרימו את כפיים. "הבנו ששנינו מחפשים את אותו הדבר והבנו כמה זה משהו שחסר כאן", מסביר אורי. אליהם הצטרפו הקלידן שאול אשד, שניגן עם אורי ב"שוטי הנבואה", שגב הרוש על הגיטרה, את הקולו הנשיים מספקת הזמרת קרן, בעוד ניב קייקוב שר את השאר. אורי על הבס ובראד קוגל, שהוא בכלל מכאן, על התופים. הוא "יודע קצת עברית", מדווח ניב, אבל "היה צריך ללמוד את כל השירים מהר".

איך נבחרו השירים למופע?

"רציתי לייצר מופע קליל ולא יותר מדי סימבולי", מסביר אורי. "משהו שהוא כיף ויש לו קו מסוים. לא ימי זיכרון ולא חגיגי. כשישבנו לעשות פלייליסט ישבנו עם רשימה עניפה משנות השישים ועד היום והבחירה נעשתה לפי מה שלנו הכי כיפי, מה שדיבר אלינו".

"בסופו של דבר", ניב מוסיף, "כשאתה מגיע להופעה ומי שעומד על הבמה נהנה, אז גם הקהל נהנה. אי אפשר לשקר עם זה. כשמה שמניע אותנו זו האהבה למוזיקה ואנחנו מנגנים רק שירים שאנחנו אוהבים, רואים את זה עלינו. בגלל זה היה לנו חשוב שהפלייליסט יהיה משהו שאנחנו אוהבים".

ומה בפלייליסט?

"מבחינת אווירה זה דני, גידי וחברים – כל הכוורת, גזוז, דודה. זה מופע שמשדר את הקלילות של החבר'ה. אנחנו מנגנים גם אריק איינשטיין, שלום חנוך, שלמה ארצי, אריאל זילבר, אייל גולן, הכל, כולל גם שירים יהודים שכולם מכירים. הבה נגילה, עושה שלום ועוד".

אתם מקבלים בקשות מהקהל בהופעות?

"אנחנו מגיעים עם רשימה מסוימת, חשוב לנו בהתחלה של ההופעה שיכנסו לזה, ואז אנחנו לאט לאט משנים לפי הצורך. יש לנו כל הזמן תקשורת עם הקהל ואף פעם לא הייתה לנו הופעה זהה. אם יש משהו שהקהל מבקש ואנחנו יכולים לתת אנחנו זורמים עם זה. אנחנו גם כל הזמן מחדשים חומר. כל הופעה שונה בגלל סוג הקהל ואנחנו כל הזמן מתעדכנים משירים של פעם ועד השירים של היום".

אורי: "בהתחלה ייעדנו את ההופעה בעיקר, באופן טבעי, לקהל הישראלי, אבל ראיתי שאפשר להגיע גם ליהודים ולאמריקאים. לא רצינו לתת להם את מה שהם רגילים אלא את מה שהם לא מכירים, צלילים של ישראל. והעובדה שזה קורה כאן, בארה"ב, עושה את זה אפשרי ומיוחד".

איך הקהל הלא ישראלי מגיב לשירים האלה?

"אנחנו מאמינים שאם לא מבינים מילים, הדרך של ההגשה צריכה להיות נגישה וטובה במיוחד, כי אתה לא יכול ממש להסביר. אנחנו מתרכזים בלהעביר את החוויה", אומר אורי. "הקהל קם ורוקד", מתאר ניב. "מגיעים אלינו המון אנשים ששאלו על המוזיקה וחשבו שהשירים הם שלנו. זה לא נשמע להם כמו קאבר. שאלו אם יש לנו דיסקים. מתעניינים המון, באים לפרגן, להזמין אותנו. הייתה בנאשוויל אישה שסיפרה שלפני 35 שנים ביקרה בישראל ואנחנו הצלחנו להחזיר אותה לשם. זה מרגש".

לאחרונה הופיעה להקת "כפיים" בפני 300 שליחים של הסוכנות היהודית בכנס בקונטיקט. "ההופעה הייתה מדהימה", מספר אורי. "אני מופיע הרבה שנים וקהל כזה טוב עם אנרגיה כזאת טובה כבר הרבה זמן לא ראיתי. אולי זה המרחק, אולי הגעגועים, לא יודע, מה שבטוח זה שהרגשנו שהמוזיקה גרמה לכולם להרגיש לערב אחד בבית, ובסוף הערב המרגש הזה פשוט ידענו שאנחנו במסלול הנכון".

אחרי אותו ערב חברה הלהקה למפיקה הניו-יורקית ליאת ברקו וביחד החליטו להפיץ את הבשורה החדשה-ישנה ברחבי ארה"ב.

"עשינו בוושינגטון הופעה של 2,500 איש שצרחו איתנו את כל השירים. כשעשינו את 'רכבת לילה לקהיר' היו פשוט צרחות מטורפות", אומר ניב. "היה מוצלח מעבר לכל הציפיות", מוסיפה ליאת ברקו. "מה שמדהים זה שזו להקה מקומית, שנמצאת כאן באופן קבועה ומסוגלת לתת לקהל הישראלי והיהודי את המוזיקה הזו".

יש תוכניות להמשך?

"קודם כל אנחנו כל הזמן עושים גם אירועים פרטיים – חתונות, שמחות, הכל. בנוסף", מציינת ליאת, "אנחנו מתכננים עכשיו הופעות חודשיות בעיר עם אמן אורח". רעיון נוסף שמתגבש הוא הרעיון של ניב, שבמשך שנים הדריך מחנות קיץ ברחבי העולם ומתכנן להעביר את הצלילים הישראלים לדור הצעיר. "אנחנו מתכננים לעשות 'כפיים קידס'. זה עכשיו בשלבי גיבוש".

פרטים על הלהקה ועל מועדי ההופעות ניתן למצוא באתר: lbnyproductions.com/artists/capaim