שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האם גלולת 'היום שאחרי' נגד נזקי החשיפה לשמש - בדרך?
    החשיפה לקרינת השמש בקיץ הישראלי הקשה גורמת לנזק מצטבר לאורך שנים, שהגוף אינו שוכח גם לאחר שהאדמומיות והשיזוף הזמניים חולפים. מומחי רפואה, אקדמיה ותעשייה נפגשו כדי לחשוב יחד על פתרונות מחוץ לקופסה - שיגנו עלינו מפני סרטן העור
    האם אנו נמצאים על סף גילויה של "גלולת היום שאחרי" להגנה מנזקי קרינת השמש? נושא מניעת סרטן העור בכלל ומלנומה בפרט הם בעלי חשיבות עליונה, והמאמץ הנעשה במלחמה זו הוביל לאחרונה לירידה במקרי סרטן העור. הרפואה הראשונית ברורה לכולם: יש להימנע מחשיפה מיותרת לקרינת השמש, ואם נחשפים לה בכל זאת יש לנהוג "חכם בשמש" ולהפחית את הנזקים עד כמה שאפשר.

     

    מחקרים רבים מראים שבעקבות החשיפה לשמש מתרחשות תגובות שונות בגוף ובתאים, המתבטאות בהפעלת מערכות תיקון בתוך התא וכן מערכות המעורבות במחזור החיים של התא. התגובות נמשכות עד 72 שעות מזמן החשיפה לשמש, והן נובעות מהניסיון של הגוף לתקן לבדו את נזקי הקרינה שנוצרו.

      

     

    נזהרים מנקודות חן :

     

    לאחרונה יזמה חברת ד"ר פישר סדרת מפגשים לסיעור מוחין בין-תחומי שבמסגרתו דנו אנשי מפתח מהאקדמיה, התעשייה, הרפואה והרגולציה בנושאי המחר במחקר הפוטוביולוגיה. במפגש הנוכחי שהתקיים לכבוד עונת הקיץ דנו המשתתפים בשאלה אם ניתן במהלך אותן 72 שעות שבהן הגוף מנסה לתקן את נזקי השמש לסייע לו להתמודד ובכך להפחית את הנזק לטווח הארוך? האם ניתן לפתח מעין "גלולת היום שאחרי" להגנה מפני סרטן העור?

     

    ד"ר נורית הראל, יו"ר משותף תשלובת ד"ר פישר, הקבילה את המצב לפציעה שבה ניתן לתת לגוף לרפא את עצמו, אך לרוב נעזרים בחיטוי מקומי או חבישה קלה. על פי הספרות המקצועית, פגיעה ב-DNA נשארת כמוטציה, כך שהגוף יירפא אבל יישארו צלקות קטנות. איזה "פלסטר קטן" יוכל למנוע את הנזק לטווח הארוך?

     

    בעידן של תרופות ביולוגיות, הבנה ביוכימית של התהליכים המתרחשים בעקבות החשיפה לקרינת השמש עשויה להוביל לפיתוח תרופות ספציפיות ויעילות למצב זה.

     

    לעזור לגוף להתגונן

    הטבע יצר מצבי קיצון שבהם מצד אחד ישנם חולים בקסרודרמה פיגמנטוזום, אשר לגופם אין יכולת כלל לתקן את נזקי קרינת השמש. אצל חולים אלה יתגלה סרטן העור כבר בגיל הילדות. מנגד, ישנם אנשים בעלי יכולת תיקון גבוהה במיוחד, ואצלם נראה גם בגיל מתקדם עור חלק, ללא קמטים, כתמים או סרטן העור.

     

    מרבית האוכלוסייה נמצאת בטווח שבין יכולת תיקון חלשה ליכולת תיקון גבוהה. לכן, שנים לאחר החשיפה אנו רואים את הזדקנות העור הנובעת מקרינת השמש ומאוחר יותר את סרטן העור. לאחר חשיפה לא אחראית לשמש אנחנו שוכחים את הנזק שנוצר כי העור חוזר לקדמותו, אך העור "אינו שוכח" והנזקים נשארים חקוקים בחומר הגנטי העובר מתא לתא לאורך שנים.

     

    מחקרים מראים כי תזונה ייעודית וטיפולים הניתנים לפני החשיפה לשמש מפחיתים את רגישות העור ומשפרים את יכולת התיקון שלו. אחד המאמרים שפורסמו בנושא הדגים שמתן נוגדי חמצון לפני החשיפה לשמש הפחית משמעותית את יצירת האדמומיות בזמן החשיפה לקרינה, ובאופן עקיף ניתן להסיק שמתן נוגדי חמצון מעלה את יכולת הגוף להתגונן מפני נזקי קרינת השמש.

     

    פרופ' דוד אנק, רופא עור בכיר בבית חולים הדסה עין כרם, ציין במפגש שמחקר שנערך במעבדתו הראה שאצל נבדקים שנחשפו לרמות קרינת UVB גבוהות יש שינוי של 600 גנים, ו-80% מתוכם חזרו למצב הרגיל כעבור 74 שעות.

     

    הפיגמנטציה עצמה והשיזוף מתגייסים להגנה נוספת על העור, מסבירה ד"ר כרמית לוי מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. בעת החשיפה לשמש מפרישים תאי עור הנקראים קרטינוציטים הורמון שנודד לעומק העור לתאים ויוצר את הצבע החום. ההורמון נקשר לדופן התא ובאמצעות תגובת שרשרת גורם לגוף לייצר מלנין - מנגנון ההגנה הראשוני מפני קרינת השמש. התהליך הזה לוקח אצל אנשים כהים דקות ספורות ואצל בהירי עור ייקח כמה שעות.

    הפיגמנטציה עצמה והשיזוף מתגייסים להגנה נוספת על העור (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הפיגמנטציה עצמה והשיזוף מתגייסים להגנה נוספת על העור(צילום: shutterstock)
     

    חשיפה לסירוגין מסוכנת יותר

    "הסיכון לתחלואה בסרטן העור מחשיפה לשמש לסירוגין גדול יותר מאשר חשיפה יומיומית", אומרת ד"ר דקלה דהן שריקי, עוזרת ראשית לאחראי על בריאות הציבור במשרד הבריאות. לכן מוביל משרד הבריאות מדיניות הצללה בגנים, בפארים ובפארקי מים, גם באזורי ההמתנה. "אנשים שהולכים עם הילד לפארק אך רוב היום ספונים במשרדים נמצאים בסכנה גדולה יותר לחלות בסרטן עור מאשר אדם הנחשף לשמש באופן יומיומי".

     

    "מלנומה אינה קלה לאבחון", מדגיש ד"ר חנניה ועקנין, פתולוג בבית החולים וולפסון. שומה רגילה מתפשטת במשך שנים באופן שטחי, בשלב מסוים היא עוברת פאזה, חודרת לעומק העור ומפתחת פוטנציאל גרורתי. המעבר משומה רגילה לשומה ממאירה קשה לאבחון, ועל הפתולוג למצוא כ-15 סימנים שונים.

     

    לפי פרופ' אנק עדיין אין סמנים ביולוגיים (מרקרים) ברורים למלנומה.

     

    בסיכום המפגש הביעו המשתתפים אופטימיות זהירה, שבהתעמקות נוספת ובמחשבה מחוץ לקופסה נוכל למצוא דרכים נוספות להפחית את נזקי הקרינה ולהגן על האוכלוסייה מפני התפתחות סרטן עור הנגרם עקב חשיפה לשמש - למרות התהום שעדיין צריך לעבור ולברר כדי לפתח את "גלולת היום שאחרי" לנזקי הקרינה מהשמש.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shuterstock
    שנים לאחר החשיפה לשמש אנו רואים את הזדקנות העור
    צילום: shuterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים