שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: shutterstock
    בלי טריקים: כך תזכרו את החומר לבחינה
    "יש לי זיכרון קטסטרופלי", קובעים סטודנטים רבים וסבורים שמדובר בגזרה משמיים. אלא שבעזרת כמה עקרונות פשוטים, כמו להתעניין בחומר הנלמד או פשוט להתכוון לזכור אותו, נוכל לשפר באופן פנומנלי גם זיכרון קטסטרופלי

    סטודנטים רבים תופסים את יכולת הזכירה שלהם כעובדה מוגמרת, ויוצאים בהצהרות כמו: "אני לא מסוגל לזכור יותר מזה" או "יש לי זיכרון קטסטרופלי". כיוון שכך, הם מחפשים פתרונות בדמות שיטות, טיפים וטריקים למיניהם, במקום לטפל בדבר עצמו. אך יכולת הזכירה שלנו ניתנת להשפעה, מכיוון שליבת הזיכרון האקדמי מבוססת על המצב התודעתי שבו אנו נמצאים כאשר אנו לומדים. העקרונות הבאים יעזרו לכםלהגיע למצב התודעתי המתאים ללמידה.

     

    טורים נוספים של רן שמשוני בערוץ הלימודים

     

    כוונה לזכור 

    לכאורה זה עקרון טריוויאלי, הרי מי שלומד רוצה לזכור. אף אחד לא מתכוון לשכוח את החומר בקורס כאשר ברור שבסופו תגיע הבחינה. אך עדיין, אם נתכוון באופן מודע לזכור, הכוונה עצמה תשפיע לטובת זכירת המידע הרלוונטי.

     

    נדגים זאת בעזרת הסיפור הבא: באולם מלא סטודנטים חולקה תמונה לכל סטודנט בלי הסברים או הוראות. מיד לאחר שהסטודנט האחרון קיבל את התמונה, החל איסוף של התמונות באותו סדר שבו הן חולקו. לאחר שכל התמונות נאספו, נשאלו הסטודנטים שאלות על פרטים מהתמונה. הסטודנטים שידעו לענות יותר תשובות נכונות היו הסטודנטים האחרונים שמהם נאספה התמונה.

     

    ההסבר לכך הוא, שכאשר הם ראו את התמונה נאספת מהסטודנטים הראשונים, הם שקעו בדף והסתכלו בו בכוונה לזכור את מה שהם רואים, מתוך ניחוש שבעוד רגע הם יצטרכו את המידע הזה. מכאן ש"כוונה לזכור" היא לא אמירה סתמית: כוונה לזכור היא כניסה למצב תודעתי שמאפשר התעמקות בחומר הנלמד וכתוצאה מכך גם זכירה טובה יותר של החומר.

     

    לכן כשאתם יושבים ללמוד, שימו לב שהאזור פנוי מהסחות (כמו טלוויזיה או שותף למעונות שמשוחח בטלפון) ושהמחשבה שלכם פנויה מנושאים לא רלוונטיים. התמקדו בהבנה ובמודעות לכך שכרגע אתם לומדים ושמטרתכם היא לזכור את מה שאתם לומדים.

     

    עניין

    כולנו זוכרים פרטים רבים שקשורים לנושאים שמעניינים אותנו, זה יותר קל ולרוב לא דורש מאיתנו כל מאמץ. נדמה שדברים מעניינים פשוט נקלטים בזיכרון ונשמרים שם.

     

    הדבר נכון גם בכל הקשור בלמידה. ככל שתמצאו עניין רב יותר בחומר הלימודי, כך תזכרו יותר ממנו ליותר זמן. נכון שלא כל הקורסים מרתקים את כולם באותה מידה, אך עדיין, השקעה במציאת משמעויות יישומיות של החומר, או מציאת קשרים ביוגרפיים בין כותבי המאמרים לבין מה שהם הגו, יכולה לעורר קצת יותר עניין בחומר - ובהתאמה גם ביכולת לזכור אותו.

     

    הבנה

    כאשר אנו מבינים משהו, גדל הסיכוי שנזכור אותו. זאת מסיבה פשוטה למדי: ההבנה מאפשרת לנו לקיים דיאלוג עם חומר הלימוד, לעבד ולהפנים אותו, להשוות אותו לחומר אחר או למקרה אחר, להסכים אתו או להתנגד לו, להתלבט לגבי אמינותו וכן הלאה. כשאנחנו עושים את כל אלה, אנחנו הופכים את הזיכרון מפסיבי לאקטיבי ובאמצעות זאת לחרוט יותר במוחנו.

     

    קישור לידע קיים

    מבנה הזיכרון האנושי הוא כזה שככל שיש יותר נקודות השקה של זיכרון מסוים עם זיכרונות אחרים, קל יותר לשלוף אותו בעת הצורך. לכן, כשאנחנו לומדים משהו חדש, כדאי לנו מאוד לחשוב כיצד הוא מתקשר לדברים שאנחנו כבר יודעים וזוכרים. אם נצליח לקשר את החומר שאנחנו לומדים לקורס קודם, למקרה מהחיים ולחלומות שלנו לקריירה מזהירה - יהיה לנו קל יותר להיזכר בו בעת הצורך.

     

    לסיכום, כמות הזמן שאנחנו מבלים מול חומר הלימוד כשלעצמה לא מבטיחה שום דבר. עדיף לפנות חלק מהזמן הזה להכנה מנטלית וסביבתית, כדי שכשנלמד נעשה זאת בלי הסחות ותוך התכוונות אמיתית ומעמיקה. כךהלמידה תהיה יעילה הרבה יותר.

     

    הכותב הוא מומחה למיומנויות למידה, ממקימי חברת פסיפס ובעל ניסיון של 15 שנה בהנחיה והקניה של מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים ותלמידים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אוהד צויגנברג
    סטודנטים בהר הצופים
    צילום: אוהד צויגנברג
    רן שמשוני
    מומלצים