קן חירום: משפחת רבינוביץ' מצילה סנוניות

משפחת רבּינוביץ' המתגוררת בכפר יובל ליד קרית שמונה רגילה לציפורים הרבות שחיות באזור המושב. חלקן מגיעות לקנן בסמוך לביתה ולעיתים גם בצמוד לקירות הבית. לפני מספר שבועות אם המשפחה, זיוה, שמה לב כי שתי סנוניות מערות, ציפורי שיר מהירות וקטנות, מבצעות גיחות רבות וקרובות סמוך לקירות החיצונים של הבית.

"הן חיפשו במשך זמן רב כל מיני מקומות מתאימים ובטוחים להקים את הקן שלהן", מספרת זיוה ל-ynet. "בסוף הן בחרו את הפינה מעל הכניסה לבית ולאט לאט בנו את הקן בעזרת בוץ. הטילו ביצים והתחלנו לשמוע את הציוצים של הגוזלים בתוך הקן".

הקן לאחר שנפל על הרצפה עם הגוזלים(צילום: באדיבות משפחת רבינוביץ')

בנה של זיווה, צפריר בן ה-19 שב הביתה בתום סיום מכינה טרום צבאית והופתע לגלות את שברי הקן על הרצפה ושלושה גוזלים מצייצים לעזרה.

"ההורים התעופפו בפאניקה מעלינו ולקחנו את הגוזלים אלינו. היה לנו ברור שצריך לשקם את הקן או לפחות לנסות להניח אותם בקן חלופי כדי שההורים יוכלו לטפל בהם", הוא אומר. צפריר ובני משפחתו יצרו קשר עם נדב ישראלי, ממרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע בהחולה, שהדריך אותם במלאכת האכלת הגוזלים ובהמלצות ליצירת קן חלופי.

(צילום: באדיבות משפחת רבינוביץ')

"אני מקבל לא מעט פניות טלפוניות על אנשים שמוצאים גוזלים על האדמה. ברוב המקרים אין אפשרות לסייע לגוזלים וחלקם מובאים לטיפול בבית חולים לחיות בר. אנשים צריכים לדעת שגידול גוזלים לבד עלול לגרום להם נזק כי הם הופכים להיות מוחתמים (רגילים לחברת בני אדם. א.א.) ולא לומדים כיצד לשרוד בכוחות עצמם בטבע", הוא מסביר.

"במקרה של סנוניות המערות, מאחר ומיקום הקן היה ידוע וההורים נצפו לידם, המלצתי לנסות ולשחזר את הקן", אומר נדב. "לסנוניות המערות בשונה מקרובות המשפחה שלהן סנוניות הרפתות, יש קן סגור עם מחילת כניסה וללא מרפסת פתוחה ממנה מבצבצים הגוזלים". לדבריו, "הסיכוי הטוב ביותר שלהם לשרוד הוא בעזרת הטיפול של ההורים. משפחת רבינוביץ' השקיעה מאמצים גדולים כדי לעזור לגוזלים וזו יוזמה מבורכת".

קופסת נעלים עם פתח כניסה שנתלתה על התקרה בסמוך לקן המקורי. ההורים סירבו להיכנס פנימה(צילום: באדיבות משפחת רבינוביץ')

קופסת תמרים ריקה שהודבקה לקיר באמצעות דבק חם, בסמוך לשרידי הקן המקורי(צילום: באדיבות משפחת רבינוביץ')

קן אלטרנטיבי: שעות של נסיונות למען הגוזלים

משפחת רבינוביץ' מספרת כי הם הישקו את הגוזלים במים בעזרת מקלוני צמר גפן ושיכנו אותם בקופסה קטנה עד שימצאו פיתרון להשיבם לקן חלופי. בתחילה תלתה המשפחת קופסת פלסטיק על סולם, אך ההורים לא התקרבו אליה. גם לאחר שקירבו והעלו את הקופסה כמה שיותר גבוה וקרוב למיקום הקן המקורי, ההורים לא באו לטפל בגוזלים. גם נסיון נוסף בדמות קופסת נעליים עם פתח כניסה לא פיתה את ההורים להיכנס לתוכה.

"האם והאב המתינו ליד שאריות הקן המקורי והסתכלו עלינו", אומר צפריר. "לבסוף אחרי כמעט שמונה שעות של נסיונות והמתנה, לקחנו קופסת קרטון ריקה של תמרים, שגודלה היה בערך כמו של כף יד. הדבקנו אותה בעזרת דבק חם בדיוק במקום של הקן המקורי והכנסנו את הגוזלים לתוכה, עם הבוץ שנשאר מהקן שהתנפץ". 

הגוזלים בקופסת התמרים(צילום: באדיבות משפחת רבינוביץ')

אחד ההורים מגיע לבדוק את הקן החדש ואת שלום הגוזלים(צילום: באדיבות משפחת רבינוביץ')

הקן בכניסה לביתם של משפחת רבינוביץ'(צילום: באדיבות משפחת רבינוביץ')

בני המשפחה צפו בנעשה מחלון ביתם וקיוו שההורים יגיעו לטפל בגוזלים. לאחר שהלילה ירד,  הם הופתעו לגלות כי ההורים שבו בשלום לקן. "שמענו את הגוזלים מצייצים וראינו שההורים חזרו לקן", מסכם צפריר את המבצע המוצלח. "למחרת בבוקר בדקנו שוב וראינו שההורים כבר יוצאים להביא להם מזון כשאחד מהם שומר סמוך לקן. אנחנו מחכים שהם יפרחו מהקן בקרוב".

קיסם אוזניים טבול במים להשקיית הגוזל(צילום: באדיבות משפחת רבינוביץ')

(צילום: באדיבות משפחת רבינוביץ')

הורה אחד מאכיל, השני שומר בסמוך(צילום: באדיבות משפחת רבינוביץ')

הבית החדש. מחכים לגוזלים שיפרחו מהקן(צילום: באדיבות משפחת רבינוביץ')