חוששים מהלא נודע: קשישים תחת אש

גם תמרה יוספוב יושבת לבד בביתה ולא מרשה לעצמה להתרחק מהממ"ד. היא בת 67 וגרה לבדה בשדרות כבר עשרות שנים. אחותה, שגרה גם היא בטווח הקסאמים, הזמינה אותה לבוא, אבל תמרה מסרבת. כמו קשישים רבים, היא חוששת יותר מכל משינוי ומהלא נודע. למרות הקשיים והבדידות הם מעדיפים להיות בדלת אמותיהם ולכן גם מגיבים בעוצמה לאירועי הלחימה.

תמרה ומימי לא לבד - כמותן, קשישים רבים מתמודדים מידי יום עם מתח, חרדה, תחלואה ובדידות. לכן, החליטה הקרן לידידות לאמץ את אוכלוסיית הקשישים הנזקקים בישראל ולהשקיע חלק ניכר ממשאביה בקבוצה חלשה זו. לפני כחצי שנה הקימה הקרן את תכנית "בכבוד ובידידות", המספקת לאלפי קשישים בישראל סיוע חודשי קבוע במזון, תרופות, ציוד רפואי והפגת בדידות. למרבה הצער, ישנם קשישים שאין להם פנסיה והם חיים רק מקצבת הזקנה והשלמת ההכנסה של המדינה העומדת על 2300 שקלים לבודד ו-4000 לזוג.

להפגת הבדידות והחרדה(צילום: shutterstock)

בשעת חירום מתקשים הקשישים להתמודד לבדם עם המצב, קשה להם להגיע למרחב מוגן בהתראה קצרה ועל כן, ממעטים לצאת מביתם. מטפלים ומטפלות רבים חדלו לבקרם בעקבות המצב, אך כבר ביומו הראשון של המבצע יצרו עובדי הקרן קשר עם אלפי קשישים ודרשו בשלומם. לאור המצוקה שעלתה מהשטח החליטה הקרן על הקמת מוקד פניות טלפוני, לאלו החשים מצוקה, שהחל לפעול ביום למחרת.

במהלך מבצע "צוק איתן" הוגש סיוע לכל קשיש שפנה בבקשת עזרה ואף התקבלו בקשות ממחלקות הרווחה לסייע לאלו המוכרים כנזקקים. הקרן הפעילה כ-350 מתנדבים שהגיעו במהלך הלחימה למעל ל-2,000 ביקורי בית. המתנדבים סיפקו לקשישים ארוחות מוכנות לשבוע ימים, סייעו למי שצריך לרכוש תרופות ולעיתים הגיעו רק להפיג את תחושת הבדידות והחרדה. במהלך הלחימה הממושכת חזרו אליהם המתנדבים שוב ושוב. מצב החירום הוביל גם לפניות רבות יותר בבקשה למזון ולחברה. מטבע הדברים, הם מתקשים בתקופה זו לצאת לקניות של מזון ותרופות. הן בחירום והן בשגרה, הקרן תופרת לכל קשיש את הסיוע המתאים לצרכיו הספציפים.  

ממעטים לצאת מהבית(צילום: Shutterstock)

התרגשנו מההיענות המדהימה

ממוקד הקרן למען הקשישים נמסר כי "התגייסות המתנדבים הייתה מדהימה, במשך המבצע הגיעו לסייע לנו כ-250 מתנדבים בגילאים שונים ומכל רחבי הארץ. חלק מהמתנדבים הגיעו מארגונים כמו "אחריי!", "לב אחד", "איילים" וחלק שמעו על המוקד ופשוט פנו ובאו לסייע. מתבגרים בני 16 מתל אביב הגיעו ופעלו לצד בני שבעים פלוס. כולם סירבו לשבת בחיבוק ידיים וחיפשו דרך לתרום את חלקם למאמץ הלאומי. עובדי ומתנדבי הקרן קיימו אלפי שיחות טלפון יזומות לקשישים במהלך החודש האחרון. עובדי הקרן ביישובי הצפון קיימו שיחות טלפון והעבירו מידע על קשישים נזקקים לתשעה מוקדי חלוקה ביישובי הדרום. מוקדים אלו סיפקו את הסיוע  בעירם".

הקרן מנהלת קשר רציף ועמוק עם כל הרשויות בישראל המדורגות בסולם 6 ומטה על פי נתוני הלמ"ס (כ-170 רשויות), חלק ניכר ממקבלי הסיוע במהלך המלחמה הופנו אלינו ממחלקות הרווחה ביישובים אלו.

מתנדבים רבים מקבלים את הכח להמשיך מן המפגשים עם התושבים, שפותחים את הדלתות, מקבלים את מארזי המזון ועוטפים אותם במילים חמות. אינדה פלינט, רכזת התכנית למען הקשישים באשדוד - "בכבוד ובידידות" - נדרשת לא פעם למצוא פתרונות מהירים כך שעזרה תגיע לכל נזקק. הטלפון שלה לא מפסיק לצלצל. באחד הימים, למשל, הודיע לה ספק מזון שהוא בדרך אליה עם 800 מנות מזון מצוננות לחלוקה דחופה בעיר. אינדה ציפתה למנות האלו בטווח זמן שונה ולפתע היתה צריכה, תוך כמה שעות, מקום לאפסן אותן ולארגן צוות שיחלק אותן. כמה טלפונים מהירים לעמיתיה בעיריית אשדוד והפתרונות כבר באוויר.

אל הצוות שמוקם בזמן אמת מצטרפים מתנדבים מארגונים נוספים, שהגיעו מכל רחבי הארץ. ככה זה בימים כאלה, משום מקום מתחברים אמצעים וצוותי עבודה זמניים למען מטרה משותפת. הצעירים והצעירות הגיעו, בין היתר, מהמכינה הקדם צבאית בקיבוץ חנתון, חלקם יתגייסו בסוף החודש ואחרים הגיעו עצמאית. יש בצוות שני טייסים לעתיד, מש"קית חינוך, מש"קית הוראה, לוחמת בנ"מ. הלוואי ויבוא השקט בקרוב והם יוכלו ליהנות מעט מימי החופשה המעטים שנותרו להם.