שתף קטע נבחר

ונוס וצדק ביחד בשני בבוקר

קומו ב-4:45 לפנות בוקר ביום שני, הביטו מזרחה ותראו את צדק וונוס יוצאים לבלות יד ביד בשמיים

אלה שישכימו קום ביום שני, 18 באוגוסט ויביטו לכיוון מזרח, יראו שני כוכבים בהירים ביותר צמודים זה לזה – אלה הם כוכב הלכת נוגה (השמאלי והבהיר יותר מבין השניים) וצדק. שני כוכבי הלכת הבהירים ביותר בשמים וגרמי השמים הבהירים ביותר בשמים אחר השמש והירח.

 

 (צילום: NASA) (צילום: NASA)
(צילום: NASA)

 

החל מ-4:45 בבוקר

נוגה הוא הקרוב יותר אלינו מבין השניים, אך בימים אלה הוא מצוי בצד המרוחק של מסלולו סביב השמש. המרחק הזוויתי הקרוב ביותר בין השניים יהיה בבוקר יום שני בשעה 10:08. שני כוכבי הלכת יזרחו כבר בשעה 4:45 במזרח, כשעה וחצי לפני זריחת השמש בשעה 6:05.

 

בעת זריחת החמה הם ימצאו 30 מעלות מעל האופק המזרחי. למעשה, אפשר לראות את שני כוכבי הלכת האלה גם באור יום (נוגה נראה בעין) אולם הקרבה שלהם לשמש בעת ההתקבצות מקשה על מציאתם ועלולה להיות מסוכנת אם מביטים בטעות לכיוון השמש.

 

חרמש הירח מצטרף

המרחק הזוויתי בין שני כוכבי הלכת בעת ההתקבצות יהיה 17 דקות קשת בלבד (מרחק זוויתי השווה למחצית מקוטרו הזוויתי של הירח המלא). נוגה יתרחק מצדק בימים שלאחר מכן לכוון מזרח, אך עדיין כדאי מאוד לראות את שני כוכבי הלכת הבהירים צמודים זה לזה במשך השבוע שלאחר מכן.

 

ב-24 באוגוסט, יצטרף חרמש הירח לחגיגה והוא יתקבץ עם נוגה וצדק בבוקר. שלושת גרמי השמים הבהירים ביותר אחר השמש יצרו משולש מרהיב מעל האופק המזרחי כשעה לפני זריחת החמה. שני כוכבי הלכת ייראו במשקפת שדה ובטלסקופים קטנים תוך שימוש בהגדלות של עד x50 בשדה אחד, כאשר נוגה נראה כעיגול קטן, כרבע מקוטרו הזוויתי של צדק.

 

הכוכב מבית לחם

יש הטוענים כי התקבצות שני כוכבי הלכת היתה הכוכב מבית לחם שבישרה את לידתו של ישוע. על פי האגדה, נאמר: איה מלך היהודים הנולד, כי ראינו את כוכבו במזרח.

 

מהו אותו כוכב בית לחם? מסתבר שסביב השנה שבה החלה הספירה, היו כמה התקבצויות קרובות מאוד של נוגה וצדק, מהן נדירות ביותר החלות רק אחת למאות שנים.

 

התקבצות המתאימה לזמן תחילת הספירה הנוצרית ולפיכך לזמן לידתו לכאורה של ישוע, חלה באוגוסט בשנת 1 לפה"ס (אין משמעות ליום בחודש לפי הלוח האזרחי בשנים לפני שנת 1582, תחילת הנהגת הלוח האזרחי). המרחק הזוויתי בין נוגה וצדק היה כשליש מהמרחק הזוויתי בינם בהתקבצות הנוכחית ואפשרי הוא שהם נראו בעין ככוכב אחד, שעצמת אורו היתה סכום אורם של שני כוכבי הלכת הבהירים. התקבצות זו בעייתית כיוון שהיא נראתה בכיוון מערב, בעוד שלפי האגדה, כוכב בית לחם נראה בכיוון מזרח.

 

אולם, קיימת בעייה בקשר לזמן לידתו של ישוע. שנת מותו של המלך הורדוס חלה בשנת 4 לפה"ס ולא יתכן שישוע נולד לאחר מותו אם מקבלים את המסופר בברית החדשה. לכן, אם מבקשים למצוא התקבצות שתחפוף לזמן לידתו של ישוע, יש למצוא התקבצויות קודמות או קרובות יותר לשנה זו.

 

התקבצות קרובה ונדירה

התקבצויות קרובות היו בפברואר שנת 5 לספירה, אז המרחק הזוויתי בין נוגה וצדק היה זהה לזה שיהיה בהתקבצות השנה, ושני כוכבי הלכת נראו מעל האופק המזרחי לפני זריחת השמש. אולם, במקרה זה היה ברור שמדובר בשני כוכבי לכת והם לא נראו ככוכב אחד. ההתקבצות המעניינת ביותר, מבחינה אסטרונומית דווקא, חלה בשנת 2 לפה"ס בחודש פברואר.

 

ההתקבצות קרובה ונדירה זו חלה כאשר שני כוכבי הלכת היו כה קרובים, עד שנוגה השיק לשוליו הדרומיים של צדק. אך גם התקבצות נדירה מאוד זו נראתה בשמי הערב, בכיוון מערב ולכן אינה מתאימה לתיאור.

 

התקבצות שעשויה להיות ההתקבצות המדוברת חלה בחודש אוגוסט שנת 3 לפה"ס.זו היתה גם התקבצות כה קרובה, ששני כוכבי הלכת נראו בעין ככוכב אחד והיא נראתה במזרח לפני זריחת החמה. אגב - חודשיים קודם לכן חלף נוגה במרחק זוויתי דומה גם מכוכב הלכת שבתאי, אירוע נדיר ביותר.

 

כדאי לזכור שהברית החדשה נכתבה עשרות ומאות שנים לאחר האירועים ולכן סביר ביותר שההתקבצויות הסמוכות והנדירות התכופות של נוגה וצדק באותם שנים,היו המקור למשפט זה ולכוכב בית לחם.

 

קוריוז מעניין הוא שההתקבצות שתחול ב-18 באוגוסט תתרחש בשוליו הדרומיים של צביר הכוכבים הקרוי פרספה בקבוצת סרטן. בגלל אור הדמדומים אי אפשר יהיה לראות את כוכבי הצביר, שבלילות חשוכים אפשר לראותו גם בעין הבלתי מזוינת כעננה חיוורת, אך מקור שמו של הצביר – פרספה – הוא האבוס שבו הונח ישוע, מיד לאחר לידתו.

  

ליקוי ירחים

תופעה נוספת החלה ב-18 באוגוסט בשעות הבוקר של אותו יום היא ליקוי בין שני הגדולים בירחי צדק – קליסטו נכנס לצל חלקי שמטיל עליו גנימד, ירחו הענק של צדק. יקשה מאוד לראות את הירחים בשל הקרבה של צדק לשמש. ליקויים הדדיים בין ירחי צדק חלים אחת ל-6 שנים, עת מסלוליהם של ירחי צדק חופפים למישור הראייה שלנו. אירוע זה פותח את התקופה הנוכחית של האירועים ההדדיים שתמשך עד תחילת שנת 2015.

  

מידע נוסף על אירועים בשמי ישראל וכן מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2014, הכולל את כל האירועים האסטרונומיים לשנת 2014 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.

 

ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- ynet.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: NASA
הדמיה: צדק (מימין) וונוס
צילום: NASA
צילום: ארז ארליכמן
יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
 האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
קוסמוס
מומלצים