הטרור רואה ישראל חלשה
במקום "צריבת התודעה" של חמאס קיבלה ישראל, המובלת על ידי מנהיגות רופסת, דימוי של חולשה. רק נקיטת יוזמה מדינית מרחיקת לכת תהפוך את העימות מול חמאס מתיקו טקטי לנוקאאוט אסטרטגי
בימים הקרובים נהיה מן הסתם כולנו יעד לקמפיין מסיבי. יסבירו לנו שצה"ל הנחית מכה אנושה על חמאס, ינסו לשכנע אותנו באותות ובמופתים כי - כמאמרו של שר הביטחון יעלון - "צרבנו את התודעה" של חמאס. לפי ההיגיון הזה חמאס יחשוש להיכנס לעימותים עתידיים עם צה"ל משום העונש הקשה שספג.
איני שש לשבש את "שמחת הניצחון" של המסבירים הרשמיים, אך ניסיוני שלי בלחימה בטרור לימדני כי תודעה של בני אדם אינה מדיה מגנטית הניתנת לצריבה חד־פעמית ובלתי הפיכה. מי שבכל זאת מתעקש לדבוק במושג הזה יהיה חייב לבחון ביושר כיצד "נצרבה התודעה" אצל שלל אויביה של ישראל - וגם כיצד נצרבה תודעתם של ישראלים רבים שצפו ביישובים שלמים בדרום המתרוקנים מיושביהם.
לצערי, היעדר ההכרעה ב"צוק איתן" צורבת חולשה בדימויה של ישראל בתודעתם של מנהיגי ארגוני הטרור האיסלאמיים הקיצוניים בסוריה, בלבנון ובעיראק. בעיניהם, המדינה היהודית בעלת הצבא החזק, המצויד והמתוחכם ביותר במזרח התיכון אינה מצליחה להכריע במשך למעלה מ־50 יום ארגון טרור השולט בתא שטח מוגבל. דווקא בימים אלה, שבהם איום ארגוני הטרור האיסלאמיים הקיצוניים הופך משמעותי ביותר - יש לתודעה המתגבשת הזו משמעות מרחיקת לכת.
למדינת ישראל צריך להיות עניין רב לסיים את העימות ברצועת עזה מהר ככל הניתן, תוך נקיטת מהלכים ויוזמות פרואקטיביות שימסמרו הסדר מדיני. אולם הבעיה היא שנקיטת יוזמות אינה הדרך החביבה על הצמרת המדינית־ביטחונית המובילה את העימות הנוכחי. יש כנראה שני סוגים של יוזמות אפשריות, שניתן ואף רצוי מאוד לשלב ביניהן: אפשרות אחת, שעליה נשפכו אינספור מילים ואינה רלוונטית כעת, הייתה לנקוט מהלכים צבאיים קרקעיים שיביאו את חמאס לכל הפחות לתחושת התמוטטות קרובה אם לא מעבר לכך. כפי שכבר ציינתי בעבר, ניתן לבצע מהלכים כאלו גם מבלי לכבוש את כל רצועת עזה.
האפשרות שנותרת היא "לצאת מהקופסה" ולהביט על כל מה שמתרחש באזורנו בראייה אסטרטגית, שמאפשרת להבין כי המערכה ברצועת עזה היא אירוע קטן יחסית אל מול האתגרים שמציבים שאר התהליכים האזוריים. במצב שנוצר הדרך הרצויה היא לנקוט יוזמה מדינית משמעותית, מפתיעה ונועזת, שתיקח את המשבר הזה ותהפוך אותו להזדמנות אזורית. במצב הזה כדאי לבחון בצורה מפוכחת ואמיצה גם חלופות שנפסלו על ידינו בעבר. הגיעה העת לנער את האבק מעל יוזמת השלום הערבית, לעדכנה ולעבד אותה לכלל מהלך אזורי גדול ומפתיע, שבתוכו ייפתר בהדרגה - ותוך מתן ערבויות ביטחוניות משמעותיות מאוד לישראל - גם הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
מהלך כזה יכלול בתוכו את מדינת ישראל ואת מדינות ערב החולקות אינטרסים משותפים רבים: הדאגה מאיראן המתגרענת, החשש מאיום האיסלאם הפונדמנטליסטי הקיצוני המתחזק והחשש מחוסר היציבות שהאביב הערבי הכניס באזור כולו. ברמה המדינית הבינלאומית יש למהלך כזה נתוני פתיחה טובים: סעודיה, מצרים, ירדן, נסיכויות המפרץ, האיחוד האירופי, ארה"ב וכנראה שעוד מדינות בעולם יתמכו בסבירות גבוהה ביוזמה כזו ויסייעו לקדמה.
אין זה מהלך פשוט כלל ועיקר, אולם זו הדרך הנכונה לא רק כדי להצעיד את ישראל לכיוון של פיוס אזורי, ולא רק כדי לנצל מציאות גיאופוליטית נוחה לישראל - אלא גם כדי לשמוט בהדרגה את הקרקע הבינלאומית, הערבית והפלסטינית מתחת לרגליו של חמאס ולהעמידו בפני הכרעות משמעותיות. הסכם שיזכה לתמיכת העולם בכלל והעולם הערבי בפרט, כולל פטרוניו של חמאס, יהפוך את חמאס לארגון טרור המורד בממשלה מוכרת וחוקית שחתמה על הסכם שלום עם מדינת ישראל. בתנאים החדשים הללו יהיה הרבה יותר קל לבודד ולהחליש את חמאס.
אם נדע לסייע לפריחתה הכלכלית של הגדה המערבית, תלך ותתעצב אל מול עיניהם של תושבי הרצועה מציאות חיים אלטרנטיבית הקוסמת הרבה יותר מזו שמספק שלטון חמאס. זו תתרום להמשך החלשתו של הארגון לא רק צבאית אלא גם ציבורית. חמאס הוא ארגון שהלגיטימציה הערבית והבינלאומית יקרה לו מאוד,
וזה מחייב ויחייב אותו לגלות פרגמטיות מדינית מסוימת. איני משלה את עצמי כי הארגון ישנה את ערכיו הבסיסיים, אולם כמו תנועות דתיות־פוליטיות אחרות גם הוא יודע לדחותם למועד נוח יותר כשנדרש.
הטרגדיה של ישראל גלומה בממשלתה הנוכחית, שאינה יכולה למצות את ההזדמנות ולעמוד באתגר. תחת ממשלה זו לא נותר לנו אלא להיערך לסיבוב האלים הבא נגד חמאס. היעדר אומץ מנהיגותי להגדיר יעדים מרחיקי לכת יותר למבצע הצבאי כנגד חמאס מתגלגל להיעדר אומץ להתניע מהלך מדיני שובר שוויון בזירה הדיפלומטית.
ישראל מובלת היום על ידי מנהיגות רופסת וקואליציה המכתיבה שיתוק מדיני. במצב שנוצר רק נקיטת יוזמה מדינית מרחיקת לכת תאפשר לישראל להפוך את העימות מול חמאס מתיקו טקטי בין מדינה חזקה לארגון טרור, לנוקאאוט אסטרטגי.
לפנייה לכתב/ת 
