דילמת האסיר בגואנטנמו: חופשי ללכת, אבל...
מוכר דבש מסוריה נעצר ב-2002 בפקיסטן בחשד למעורבות בטרור והועבר למתקן הכליאה האמריקני. אף שנוקה מכל אשמה, הוא עצור בהיעדר מדינה שתקלוט אותו, ובינתיים שובת רעב ומואכל בזונדה - הרחק מאשתו וילדיו
כיסא העינויים, הזונדה מהאף. גואנטנמו מבפנים
עוד חדשות בעולם :
72 שנה ביחד: בנות 90 נישאו בכיסא גלגלים
כתר נולד: גם התינוק הבא יכול להפוך למלך
אפילו חתן פרס נובל לשלום לא חסין ממלחמה
אבו ואאל דיאב פתח לפני 18 חודשים בשביתת רעב במחאה על מעצרו לזמן בלתי מוגבל ומבלי שהוגש נגדו כתב אישום. באביב האחרון נאמר לדיאב שהוא יועבר לאורוגוואי ביחד עם עצירים נוספים מגואנטנמו. אלא שההמתנה נמשכה ונמשכה, החודשים חלפו והעימות של האסיר עם גורמי הצבא האמריקניים הלך והחמיר ולעתים הפך אלים.
"כל מי שראה אותו לאחרונה נבהל", אמרה אלקה פראדהאן, אחת מעורכי דינו של העציר.
אורוגוואי הסכימה לקלוט את העצירים
ממסמכים שהוגשו לבית משפט פדרלי בוושינגטון עולה כי בחודשים האחרונים נרשמה מתיחות גדולה בין דיאב לבין סוהריו. העציר ששובת רעב ומקבל אוכל מהאף דרך זונדה יצא נגד הטקטיקות שבהן משתמש הצבא האמריקני כדי להתמודד עם עצירים שובתי רעב.בחודש יולי העביר משרד ההגנה האמריקני (הפנטגון) לקונגרס הודעה של 30 יום מראש, על פי הנדרש בחוק, שהוא מתכוון להעביר את דיאב וחמישה עצירים נוספים בגואנטנמו - שלושה סורים נוספים, אזרח תוניסיה ופלסטיני - לאורוגוואי. נשיא אורוגוואי, האסיר הפוליטי לשעבר מהשמאל חוסה מוחיקה, הסכים לקלוט את העצירים מגואנטנמו כמחווה הומניטרית.
יתר העצירים שמרו על פרופיל נמוך בגואנטנמו לעומת דיאב, ולכן לא הרבה ידוע עליהם. אולם, הם בין עשרות העצירים שלא יכולים לשוב למדינות האם שלהם משום שיעמדו בפני רדיפה או משום שהמדינות שלהם נחשבות לא יציבות.
מעולם לא הואשם בשום פשע
הממשל האמריקני אמר כי העברתם של דיאב והעצירים האחרים תתבצע בסופו של דבר. "אנו מעריכים מאוד את החלטת אורוגוואי לקלוט את האנשים האלה", אמר איאן מוס, יועץ לשליח המיוחד שאחראי לסגירת גואנטנמו. "זו באמת מחווה הומניטרית משמעותית".
דיאב נלכד בפקיסטן באפריל 2002 והועבר לידי הרשויות האמריקניות שכלאו אותו בגואנטנמו עם חשודים נוספים בקשרים לאל-קאעידה או לטליבאן. עורכי דינו של העציר הסורי מספרים שהוא מכר דבש בארצו, ונסע לפקיסטן כדי לקבל טיפול רפואי. בכל מקרה, הוא מעולם לא הואשם בשום פשע, וב-2009 נקבע שהוא לא מהווה סכנה לאיש ולכן אפשר לשחררו. אולם ארצות הברית לא יכולה להשיב אותו לסוריה, שנמצאת זה יותר משלוש שנים במלחמת אזרחים עקובה מדם, ולכן חיפשה מדינה שלישית שתהיה מוכנה לקבל אותו.
רק השנה: נשלח 48 פעמים ל"תא האכלה בכפייה"
בשנת 2003 הצטרף דיאב לשביתת רעב המונית של עצירים בגואנטנמו במחאה על השחרור המתעכב ותנאי הכליאה במתקן. פראדהאן, עורכת דין מטעם ארגון זכויות האדם Reprieve, סיפרה שדיאב אוכל חלקים מהארוחות שמוגשות לו או תוספי מזון כדי למנוע את הכנסתו ל"תא האכלה בכפייה" שאליו הוכנס רק השנה 48 פעמים.
מאז חודש אפריל תקף העציר הסורי שלוש פעמים פיזית סוהרים, ופעמיים השתמש בקיא ובצואה כדי לתקוף אותם. כך עולה מתצהיר שהגיש לבית המשפט מפקד יחידת הסוהרים, קולונל דיוויד היט. עוד נמסר כי דיאב איים לרצוח סוהרים ומהווה איום כל כך גדול עד שבשבוע שעבר לא התירו לו להסיר את אזיקיו כשעבר בדיקה רפואית לבקשת עורכי דינו.
עורכת הדין פראדהאן צופה ששביתת הרעב של מרשה תימשך. "הוא כל כך נואש לראות את משפחתו ולראות את הילדים שלו. הוא באמת לא רוצה למות", היא אמרה. "אבל אפשר להבין אותו שהוא לא רוצה לסיים את שביתת הרעב עד שיהיה למעשה על מטוס".
לפנייה לכתב/ת 
