הדים לנצח בפארק רביניה
רשמים מקונצרט של מוזיקה יהודית ליתורגית בהשתתפות הכנר יצחק פרלמן והחזן יצחק מאיר הלפגוט
פארק רביניה בחוף הצפוני של שיקאגו המה אדם בערב החם והלח ב-18 באוגוסט. ברחבת הדשא פרשו שמיכות כ-2,000 משפחות וחלל הפביליון על 3,400 מושביו התמלא על גדותיו. המראה היה מרהיב, כשהעצים והרקיע נראים כמו קירות מאויירים. ההמון הגיע לקונצרט ייחודי בו הופיעו שני מאסטרו בעלי שם עולמי, הכנר יצחק פרלמן והחזן יצחק מאיר הלפגוט, בליווי תזמורת כליזמר ותזמורת קאמרית של 18 כלי נשיפה ומיתר מהתזמורת הפילהרמונית של שיקאגו בניצוחו של רסל גר. את הקונצרט, שנקרא "הדים לנצח", הנחה המנהל המוזיקלי פרופסור הנקוס נצקי, ראש מחלקת אילתור ויצירה בקונסרבטוריון ניו אנגלנד, שסיפק פרשנות היסטורית בהומור ובאינטראקציה עם הקהל . "זו חגיגה של מיטב המוזיקה היהודית המזרח-אירופאית על מגוון סגנונותיה הכוללים יצירות מופת לחזנות, לחנים עממיים, פיוטים חסידיים, נגינת כלייזמר ושירים מתיאטרון היידיש", אמר נצקי, שגם ניגן בפסנתר במהלך הקונצרט. "מדובר בניסיון להחיות על הבמה שורשים יהודיים עבריים ולחבר מוזיקה בעלת זהות מובהקת בדרך מיוחדת, על רקע ניחוחות גפילטע פיש ומנישביץ".
"כל מי שמצפה לשמוע את בטהובן או את מנדלסון ישתומם", אמר הכנר האגדי יצחק פרלמן. "הערב נשמע מוזיקה ליטורגית מהמאה ה-19 והמאה ה-20, שמתבטאת בשילוב אלמנטים אמריקאים. אני קשור למוזיקה זו מילדותי ומגשים חלום לנגן עם חזן מופלא, חסיד גור, יצחק מאיר הלפגוט בעל קול המזכיר את זה של לוצ'יאנו פאברוטי. התוודעתי אליו במהלך ביקורי בישראל, בקונצרט לחזנות. בתום הופעתו המרשימה ניגשתי אליו והצעתי שנעבוד יחד, וכך נולד האלבום, 'הדים לנצח: שירים ומחולות לנשמה'".
הקהל היה מגוון. לצד יהודים דתיים, הגיעו לקונצרט אנשים מתרבויות וקבוצות אתניות שונות. "רבגוניות הקהל מראה שלעיתים לא יהודים נהנים ממוזיקה יהודית טובה, הרמונית ודרמטית בביצוע טובי הנגנים", אומר נצקי. "לפעמים קורה שדוקא ליהודים יש אסוציאציות שליליות מתפילה ארוכה מדי או מזיופי החזן. אבל חשוב שגם יהודים יתפעלו ממוזיקת שורשים יהודית שהיא פאר המורשת. המטרה שלנו היא להביא לקהל ביצועים אסטתיים ואמנותיים עם תזמורת קאמרית".
תוכניה מפורטת ליוותה את הקונצרט בצירוף סקירה מקיפה על היסטורית המוזיקה הליטורגית, בליווי תרגום לאנגלית והערות לפיוטים והמזמורים העבריים והיידיים. פרלמן, הלפגוט ונצקי בחרו 15 יצירות בהם שיר העם הידוע "א יידישע מאמע", הפיוט "יבנה המקדש" בהלחנת ישראל שור, תפילת "המבדיל" ותפילת הטל, אותה הלחין החזן הפופולארי, יוסל רוזנבלט, שבזמנו כונה אלביס פרסלי של עולם החזנות. באחת מניגוני הכלייזמר שנקרא "שר רוסי" הצטרפו המנצח, החזן והקהל למוזיקה בריקודים. הקלרניטנית איילין סטאל זכתה למחיאות כפיים סוערות כשביצעה בעוצמה סוחפת את יצירת הכלייזמר "ריקוד כרמייה". להפתעת התימורת והקהל, הציע פרלמן לחזור על אותה היצירה באופן שונה ובכך הדגים את אפשרויות הביצוע השונות של אותו רצף תווים.
"אמנות היא התגלמות של כמיהה", אומר נצקי. "הדרך הטובה ביותר לביטויה היא חזרה ללחנים המקוריים, אלתור ויצירת עיבודים חדשים לתפילות היהודיות לשבתות ולחגים של חזני מזרח אירופה. החזנים הלחינו מנגינות לפרקי תהילים ולתפילות המביעות כמיהה לציון ולהאדרת אלוקים", הוא מוסיף. "המתפללים התענגו לצלילי היצירה הליטורגית שנוצרה על ידי חזנים כשרוניים.
"הכוח המניע לפרויקט זה הוא פרלמן", מדגיש נצקי. "פרלמן הוא אומן מושלם, כנר ומנצח. רעיונו הוא להציג את שורשי המסורת שיהוו נקודת מוצא לדור הצעיר, שכן רוב הציבור היהודי האמריקאי לא גדל על המוזיקה העשירה הזאת". פרלמן, שהקליט עוד בראשית שנות התשעים אלבום של ניגוני כליזמר תחת השם "בביתו של הכנר", אומר כי לא רצה ליצור פרויקט מוזיקלי יהודי אלא להציג בפני העולם מוזיקה ליטורגית חשובה. במקביל להופעות המשותפות, מוקרנת בערוץ הטלוויזיה הציבורי, PBS, תוכנית בשם Rejoice בה משתתף ההרכב שהופיע על הבמה בריבינה לצד דמויות מוכרות מקרב יהדות אמריקה, כמו ההוגה אלי וויזל, השחקן ג'ואל גריי והזמר ניל סדקה, שמעלים זכרונות מהפיוטים אותם שמעו בבית אבא. "המוזיקה מאד חשובה ביהדות", אומר וויזל בתוכנית. "הברכות והתפילות מושרות בחגים ובשבתות, אפילו המשיח יגיע רק ככשישמע קול תרועת שופר!"
