שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    העיתונאי החוקר ברוך נאדל נפטר בגיל 88
    נאדל חשף שחיתויות בשנות ה-50 ועד ה-70 וכתב גם ספרים ושירים. "הלך מאיתנו איש גדול ואמיץ, בעל לב ענק", ספדה לו בתו

    העיתונאי והסופר ברוך נאדל הלך היום (ד') לעולמו, והוא בן 88. נאדל, שלחם בהגנה ובלח"י ובהמשך פרסם תחקירים רבים, יובא למנוחות אחר הצהריים בניו יורק.

     

    נאדל מקבל את פרס סוקולוב. חשף שיחותיות רבות (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    נאדל מקבל את פרס סוקולוב. חשף שיחותיות רבות(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

    נאדל נולד בתל-אביב ב-1926. ילדותו עברה עליו בירושלים, ונעוריו במוסד החינוכי במשמר העמק, בקבוצת חפציבה. ב-1942 הצטרף להגנה, שירת כנוטר בכפר גלעדי והשתתף בהבאת עולים בעלייה ב'. בהמשך הצטרף ללח"י ולצה"ל. אז נפצע כסמל סיור וחבלה בעת שעמד בראש יחידת סיירים, שביצעה את פעולות התגמול הראשונות.

     

    בשנים 1954-1953 עבד כעיתונאי חוקר ב"ידיעות אחרונות" וחשף שחיתויות בעיריות שונות ברחבי הארץ. גם במהלך עבודתו ב"עולם הזה" חשף מעשי שחיתות, וב-1968 חזר ל"ידיעות אחרונות". בין הנושאים שבהם עסק נמנו מכירת בשר רקוב ממוחזר לצה"ל ולשוק האזרחי, מניעת כבישים, מים זורמים, בתי ספר ואישורי בנייה משבט ערב אל-הייב, שבניו שירתו ביחידות קרביות בצה"ל. כן כתב על מניעת זכויות מדרוזים, והגן בכתבותיו על הפנתרים השחורים.

     

    נאדל קיבל את פרס סוקולוב לעיתונות ב-1972 ובמהלך חייו פרסם כ-20 ספרים למבוגרים ולילדים, בהם "עלילות פלמ"ח", "קרב שריון בדיסקוטק" ו"דו"ח נאדל". מחזה פרי עטו, "ראש העיר הבא", הוצג בתיאטרון באר שבע. ב-1980 עבר נאדל לניו יורק, שם עסק בגיוס תרומות לפרויקטים חברתיים שונים בישראל וב-1981 שכל את בנו שנהרג בשירותו הצבאי.

     

    טל אור, בתו, אמרה ל-ynet: "הלך מאיתנו איש גדול, אמיץ, ישר ובעל לב ענק, שהסתלקותו מסמנת גם תום עידן בעיתונות הישראלית. אבא שלי הוא האדם שהכי השפיע עליי בכל תחומי החיים. כששואלים אותי על אבא שלי, הדבר הראשון שאני חושבת הוא כמה אמיץ וישר הוא היה. אימא שלי אומרת שתכונותיו הבולטות ביותר היו טוב לבו ונדיבותו. האמת היא ששתינו צודקות".

     

    עוד הוסיפה: "הוא היה מאוד נדיב בזמן שלו, בידע שלו ובכספו. היה לו דחף להגן על חלשים ומקופחים, לא רק דרך העיתון, אלא גם ביום-יום. הוא היה גאון. הידע שלו בכל התחומים היה מדהים, הוא היה כמו אנציקלופדיה מהלכת על שתיים – בהיסטוריה, בתנ"ך, בארכיאולוגיה, באסטרונומיה, במתמטיקה, ואדם מרתק שהיה כיף להקשיב לו מדבר על כל נושא בעולם".

     

    אור הזכירה שלושה ספרים שפרסם אביה כשהייתה בת 8.5, אחרי שביקשה שימציא לה ולאחיה ז"ל סיפור לפני השינה. הוא בדה עבורם חבורה שכביכול הקימו היא, אחיה וילד פרי דמיונו, ולאחר שלחצה עליו הבת, פרסם על בסיסו שלושה ספרים בסדרה "נט"י במדבר יהודה" – נט"י הם ראשי תיבות של ניסי (הדמות הפיקטיבית), טלי (בתו) ויובל ז"ל (בנו). בהיותה בת תשע ביקשה ממנו טל שיכתוב לה שיר. כשסיים לכתוב את השיר העיר אותה משנתה כהבטחתו והקריא לה אותו, וכך נוצר השיר "כוכב הילדים", שסלל את דרכו של נאדל לכתיבת שירי ילדים נוספים, שהתפרסמו בספר "חלומה של טלי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים