שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    חשבון ההשקעות הפסיד. כמה ישלם האנליסט?
    יזם הייטק פנה ליועץ שינהל עבורו חשבונות מסחר, אך עד מהרה גילה שהוא צובר הפסדים. מחלוקת ביניהם על האחריות להפסד הגיעה לבית המשפט
    מחלוקת בין יזם הייטק לבין יועץ השקעות שלו סביב מידת סיכון והפסדים שנגרמו עקב הפעילות, הובילה את השניים לבית המשפט. חרף הקביעה ששני הצדדים נושאים באחריות שווה לתוצאות הפיננסיות, חייב בית משפט השלום בכפר סבא את האנליסט לשלם ליזם כ-43 אלף שקל.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    בראשית ההתקשרות ביניהם פנה התובע לאנליסט מחברת "טריידנט" לשם קבלת מידע בתחום המסחר בניירות ערך. לאחר שהתרשם שמדובר במומחה שיכול לסייע לו להניב תשואות ורווחים, סיכמו השניים שהאנליסט ינהל עבורו חשבון מסחר.

     

    במאי 2010 פתח היזם שני חשבונות מסחר שבהם הפקיד כספים בסכום כולל של יותר מ-138 אלף דולר. האנליסט החל לפעול בהם באסטרטגיה הקרויה "סווינג", אבל לאחר שנצברו בחשבונות הפסדים, סיכמו השניים שהפעילות תפוצל לשני אופני מסחר שונים – "סווינג" ומסחר יומי "רגוע" לטווח הקצר.

     

    למרות הסיכום המשיך האנליסט לבצע את פעולות הסחר רק בשיטת "סווינג" וההפסדים המשיכו להצטבר. כך, בשלושה ימים בלבד נצברו ליזם הפסדים בסכום של 31,579 דולר. האנליסט הציע לסיים את עבודתו, ואף שבתחילה נענה בשלילה, החליט בסופו של דבר להפסיק על דעת עצמו את הפעילות בחשבון.

     

    היזם, שטען שהאנליסט פשוט נעלם לו, הגיש נגדו תביעה ודרש לחייבו בהפסדים שהגיעו ל-122,136 שקל. לדבריו, המצג בנוגע ליכולותיו וכישוריו של הנתבע היה שקרי ולא שיקף את המציאות או את הסיכונים הגלומים בפעילות המסחרית.

     

    האנליסט, מנגד, טען שנהג עם התובע בשקיפות מלאה, שמר עמו על קשר רציף והדוק ויידע אותו על סיכוני המסחר בשוק ההון. לדבריו, ההפסדים נגרמו בשל תקופה תנודתית בשוק ההון, והזכיר שהציע לסיים את פעילותו, אך התובע התעקש להמשיך.

     

    לקח צ'אנס

    סגנית הנשיאה, השופטת רחל קרלינסקי, קבעה כי גם אם האנליסט ניסה להרשים את התובע ושיבח את כישוריו ללא קשר למציאות, קשה לקבל את הטענה שהיזם הושפע ממצג זה לכל אורך תקופת המסחר, גם לאחר שידע על ההפסדים.

     

    היא הוסיפה שהתובע היה מודע לסיכוני המסחר הגבוהים אך בחר "לקחת צ'אנס" מתוך תקווה להרוויח ותוך אדישות לסיכונים, גם לאחר שהנתבע התריע על ההפסדים. לפיכך נקבע שלא הוכח קשר סיבתי בין מצגי הנתבע לנזק הנטען.

     

    עם זאת קבעה השופטת שהוכח שהנתבע חרג מההסכמות בינו לבין התובע כשנקט שיטת מסחר בעלת סיכון גבוה יותר אף שהתובע לא אישר לו, ועל כך עליו לשלם. אלא שגם התובע לא חף מאשמה, שכן לא הגדיר לנתבע כראוי את גבולות הסיכון הצפוי, ולכן הוטל עליו אשם תורם של 50%. בסופו של דבר, חויב הנתבע לשלם לתובע כ-43 אלף שקל, בנוסף להוצאות ושכר טרחת עו"ד של 10,000 שקל.

     

    אף ששוק ניהול התיקים הוא תחום מוסדר מאוד בחקיקה, בפועל הוא בין התחומים הפרוצים ביותר. כך למשל, אף שמנהל תיקים חייב לקבל אישור בכתב מהלקוח לביצוע השקעה או לרמת הסיכון לניהול התיק, קורה לא אחת שהוא משקיע את כספי הלקוח ברמת סיכון גבוהה יותר מזו שהסכים לה הלקוח. לכן, כשלקוח סופג הפסד, יש לבדוק היטב את ההסכם עליו חתם. במקרים רבים יתברר כי מנהל התיקים הפר את החוזה.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים