עידן עמדי: מלחמות כאן הן כמו ריאליטי שירה

ממעט הבדיחות שעלו בדיונים האינסופיים ברשתות החברתיות אודות מבצע "צוק איתן", עסקו חלקן בהזדמנות הנדירה שהמלחמה העניקה לעידן עמדי לאסוף חומרים לאלבום חדש. סטיגמת החייל המזמר עדיין הולכת עם עמדי לכל מקום אליו הוא הולך עוד מאז התגלה ב"כוכב נולד". אלא שבמהלך מפתיע בחר הזמר לא לעסוק ביצירתו החדשה דווקא בקרבות ורובים, וב" קול זיכרון ישן", הסינגל החדש שיוצא הבוקר (ד') הוא בחר לחזור אחורה אל שכונת נחלאות בירושלים, ולעסוק בזכרונות ילדותו, לפני שעלה על מדי חאקי.

ובכל זאת, לפני שנגיע לשיר, אי אפשר שלא לדבר איתו קצת גם על הצבא. "אני חושב שמי שמכיר אותי וקנה את האלבום, מקשיב למוזיקה ומגיע להופעות - יודע שיש שם יותר משירי צבא", הוא אומר. "אבל אני יכול להבין שהסטיגמה עוד לא נעלמה. עם השנים והעשייה אני מאמין שגם זה יעלם. זה לא מפריע כי בסופו של יום זה חלק ממני, זה איזה רובד שקיים בי. הגעתי לתוכנית טלוויזיה אז אוטומטית שם מגבירים את מה שמצטלם טוב. אני גם מכיר את עצמי ויודע שאציק לכם עוד שנים רבות, עם חומרים מגוונים".

בזמן "צוק איתן" גוייסת למילואים וסירבת להתראיין בנושא. למה?

"גוייסתי יחד עם עוד עשרות אלפי מילאומניקים. זה היה נראה לי קצת ניצול ציני עכשיו לבוא ולהגיד שהלכתי ללחום ושיראו אותי בעיתונים, נראה היה לי לא רלוונטי. בסופו של דבר עשינו מה שצריך לעשות וזהו. חוזרים לחיים האמיתיים, חוזרים לעבודה. אני עושה מילואים כי במובן הכי בנאלי וגברי שיש אני אוהב את זה, אני אוהב לפגוש את החברים מדי פעם, בעיקר לא בסיטואציות כאלה".

ועדיין, לא ייתכן שאין לך מסקנות. חזרנו לאותה שגרה מהר מדי. בשלב מסוים היו אפילו שמועות שנפגעת בלוחמה.

"אני יכול להגיד לך שהחודש וחצי הזה היה עמוס מחשבות. מצד אחד באמת העם התגייס לטובת הדבר הזה ונתן את כולו - מצד שני יש טעם חמוץ כזה, שאתה מרגיש ששבועיים אחרי המלחמה הכל נשכח וחזרנו לריבים ולוויכוחים הרגילים. אני חושב שזה משהו שעוד אטפל בו גם באלבום החדש וגם בעתיד. אני רוצה להאמין שהתמונה מסובכת משנראה לעין, אחרת כל מה שקרה באמת קצת תמוה. אבל לא הייתי הולך ושופט את הסיטואציה הזו כל כך מהר, במיוחד לא במדינה כמו שלנו, שהמלחמות בה הן כמו תכניות שירה בטלוויזיה. זה קורה כל הזמן".

יש טעם חמוץ.שבועיים אחרי המלחמה הכל נשכח"(צילום: עופר ונריה)

ובחזרה לשיר החדש. ב"קול זיכרון ישן" לוקח אותנו עמדי אל הצלילים הים תיכוניים והיווניים שהרכיבו את ילדותו, לא מתבייש לחשוף אותם לראשונה, לצד תיאורים אותנטיים של המקום בו גדל. בהאזנה לשיר אפשר לדמיין את אותו הווי חם המתואר בו, אלא שדווקא עמדי לא ממש בטוח אם מדובר בזיכרון רחוק או בהסתכלות נוסטלגית דרך משקפיים ורודים, על עבר אפור משהו.

נשמע שיש לך זיכרונות די חזקים מהתקופה ההיא.

"עזבתי את השכונה בגיל מאוד צעיר, בגיל 7, אבל הזכרונות שנותרו לי ממש חזקים. אפשר להגיד שאלו זכרונות ילדות שאפילו אני לא יודע אם ציירתי אותם לעצמי ואם הם נראים לי יפים יותר משהיו במציאות. כשעבדנו על השיר הכוונה שלנו הייתה שאתה בעצם תקשיב לו וממש תלך בדמיון בשוק מחנה יהודה ותראה חבורת ילדים מנגנים, כל אחד תופס משהו ומנגן עליו".

זכרונות רחוקים משכונת נחלאות(צילום: רונן ישי)

במשימה הזו הצלחת. כל האלבום הוא בעצם התסכלות על העבר?

"לא, ממש לא. אני יכול להגיד שהאלבום יתאר סיטואציות שונות והוא יהיה ציורי נורא. הוא מצליח לצייר לך סיפור. לגבי השיר הזה ספציפית, כשחיפשתי דרך להתחבר למקום ההוא, יצא לי לפגוש כמה דודות שלי וקצת לדבר על סבא שלי ז"ל. במשפחה תמיד הייתה הרגשה שלמרות שהוא עשה כל כך הרבה דברים הוא לא היה כל כך מוערך. ואני, דווקא בכל מקום שאני הולך בשכונה אומרים לי 'סבא שלך היה איש גדול'. אולי זו איזושהי איזו סגירת מעגל על הדבר הזה, והלוואי שלזכרו השיר הזה יצליח".

"קול זיכרון ישן"

מילים ולחן: עידן עמדי

בפינת אליהו סלמן שהיה רחוב קישון,

אני זוכר ילדים מבולגנים רצים ברחובות,

עם כל מה שהיה בי פעם, שהשאיר אותי בוער,

היום עוד קל לי להרגיש אבל קשה לי לתאר,

זה כבר עולם אחר.

בפינת אליהו סלמן מצד חכם שלום,

תמונות של בגין בצהוב שחור מקשטות את הגדרות,

מבית הכנסת הדרומי יש ניחוחות קפה ותה,

אי שם הזמן עצר מלכת, אי שם חדל להתפורר, מלמהר..

והיא אומרת לי תבין, פשוט זה ככה אנשים, חיים את מה שפעם היה.

היא אומרת לי תבין, פשוט זה ככה אנשים, צובעים בצבע חם את הזמן,

את שנשכח ונעלם, כל איזה רגש שנרדם,

כל זיכרון ישן, קול זיכרון ישן.

מפינת אליהו סלמן שמקביל לרחוב ירקון,

בתוך שלוש דק אתה בשוק, מתערבב עם ההמון,

שורה של דוכני פלאפל שיתנו לך ת'לב,

שם המזל שולט בסמטאות,

מה שהיה הוא שיהיה או לא יהיה.

והיא אומרת לי תבין, פשוט זה ככה אנשים, חיים את מה שפעם היה.

היא אומרת לי תבין, פשוט זה ככה אנשים, צובעים בצבע חם את הזמן,

את שנשכח ונעלם, כל איזה רגש שנרדם,

כל זיכרון ישן, קול זיכרון ישן.